זהירות, יש לו ג'יימסון פתוח

אלוהים יברך אותך רוחמה אברהם. אלוהים יברך גם אותך, ח"כ ישראל חסון, יורשו החוקי של התואר "הח"כ בעל העין הצרה ביותר במליאה". יברך האל גם את חברי ועדת השרים לענייני חקיקה על שהשכילו לגאול את ציון, הם ולא אף אחד אחר, מנגע תאונות הדרכים והאלימות, על ידי הפתרון האלמנטרי, המתבקש, הכל כך פשוט עד שאיך לא חשבנו עליו קודם, בו ייסגרו הברים בשעה 02:00 בלילה וישאירו את הרחובות נקיים מדם, ריקים משיירי פח מרוסקים, מיותמים מסכינים שליטרת הבשר החתוך עדיין ניכרת בהם. יברך אלוהים גם את עם ישראל, שממשיך להיסחף לטמטום של הפוליטיקאים שלו, שמצדם – הרי אף אחד עדיין לא הביע בהם אי-אמון – ימשיכו עם הפתרונות הפופוליסטיים, החד-פעמיים והמתכלים שלהם להצלת החברה הישראלית הדואבת. ובלי להתחיל בכלל לדבר על המטאפורה השחוקה של שיכורים מכוח.

היה זה אך מתבקש שבישראל, מדינת פתרונות הבזק, נטולת החשיבה לטווח הארוך – אותה מדינה שיוצאת למלחמה ללא מחשבת תחילה – גם הפתרון לבעיות אקוטיות כמו תאונות דרכים ואלימות, יימצא באותה מהירות וסביב אותה מתודה חשיבתית פגומה, שתופרת במשך עשרות שנים טלאים שמסתירים חורים נקודתיים, אבל מתקשה לטפל בבעיות מן השורש, בשל המורכבות, איטיות התהליך, קצירת הפירות שנראית רחוקה מדי ולקיחת אחריות שעוד עלולה להפנות אצבע מאשימה לכיוון המערכות השלטוניות עצמן. אין כאן ניסיון לראות את הדברים ברזולוציה גבוהה יותר, שאולי לא תישא תוצאות ברמה המיידית, ובוודאי גם לא תייצר יחסי ציבור כה אפקטיביים עבור המחוקקים, אבל תטפל ביסודות, בסיבות האמיתיות, ולא בתסמינים.

בישראל הכי קל הוא למצוא אשם ממוקד, שעיר לעזאזל, ש.ג, שיספוג את עיקר הביקורת הציבורית ויקבל עליו את גזר הדין, בזמן שהאחראיים האמיתיים למצב ממשיך לחמוק מאחריות. הכל כל כך פשוט כשהכל כל כך ברור – אלימות ותאונות הן תוצאה ישירה של פעילות הברים בישראל ועל כן יש לסגור אותם לאלתר. על כן הוחלט מבעוד מועד – הברים הם האשמים במצב. הם אשמים התאונות הדרכים; הם אשמים באלימות הקשה שפושה בקרב הצעירים. על כן, סגירתם בשעה הדי שרירותית יש לומר 02:00 בלילה, היא היא הפתרון למצב הנוכחי. עבור חבר הכנסת מיוטה, סליחה, האיחוד הלאומי, ישראל חסון גם זה אינו מספיק מכיוון שעכשיו "הצעירים יוכלו להרוג את עצמם רק עד 02:00 בלילה". רוצה לומר, כל עוד פתוח הבר, יימשך ההרג ורק לאחר שתופסק פעילותו באופן מוחלט, יוחזרו החיים למסלולם. מדובר בחשיבה שמרנית טיפוסית וקלוקלת מהיסוד, שבה המניעה המוחלטת ושלילת חירותו של האדם, אמורות לעשות להפוך אותו לאדם שמשתלב טוב יותר בסדר החברתי. בדיוק כמו אותה חשיבה אטומה ומכעיסה לפיה איסור הפלות יפחית את שיעור קיום יחסי המין מחוץ לנישואים.

הבעיה היחידה היא שכמו כל נגע חברתי, הסיפור כאן הוא הרבה יותר מורכב ומתחיל, כמו תמיד, במערכת החינוך. במקרה זה, מדובר בהתמודדות רבת השנים והקלוקלת של המערכת עם אלכוהול וסמים, התמודדות שמונעת מדוגמטיות ומאנכרוניזם מערכתי, ובנויה, גם היא, בשיטת הטלאים הקסומה – במקום להתמודד עם תופעות שההשפעה שלהן על החברה והסיבות לקיומן הן מורכבות, פשוט יש למגר אותן.

על פי מערכת החינוך, כל ג'וינט סופו להפוך למזרק וכל בירה עתידה לגרום לצורך אותה איבוד שליטה מוטורי. אלא שכאשר אותן "אמיתות" מתפרקות, הן משוות חוסר אמינות ומחלישות את התוקף של כל אותן מנטרות חלולות ושקריות. הרי החקיקה החדשה לא תתרום מאום למלחמה בתאונות הדרכים ובאלימות, אלא רק תקדים את השעות המיועדות בהן יוכלו שוטרים לעמוד מחוץ לברים ולהתגאות בהישגיהם.

גם ההשוואה למדינות אחרות אינה במקום כאן, משום שתרבות השתייה היא שונה. בניגוד לאותן מדינות ואזורים שהוזכרו על ידי הוועדה, בישראל לא קיימים הרגלי שתייה לאחר העבודה. האמת, שהייתי מוכן לשלם כסף טוב על מנת לראות את רוחמה אברהם מחכה מחוץ לבר בריטי אחרי הקריאה האחרונה שלו ומנסה לברר האם סגירת הבר בשעה מוקדמת יותר, אכן תורמת לצריכה פחותה של אלכוהול.

גם ניסיון הקישור בין שעות פתיחת הברים לבין שיעור האלימות בקרב צעירים הוא שערורייתי .האלימות הגוברת בחברה הישראלית היא לא תוצאה של צריכת אלכוהול מוגזמת, אלא של חברה שנמצאת במצב מלחמה מתמיד. האלימות נמצאת סביבנו ומקיפה אותנו - בפינויי התנחלויות, פינויי מתנגדי הגדר, בשטחים, במגרשי הכדורגל (ואלו הן רק דוגמאות בהן האלימות מגיעה מצדו הלכאורה נכון של החוק); במשפחות, בחמולות, בשכונות, בבית הנשיא ובבתי הכלא. היא לא תוצר של אלכוהול, אלא של חברה שספגה כל כך הרבה ממנה, עד שהיא כבר מאבדת את עצמה לדעת.

האם הצעירים באמת ישתו פחות, או שמא פשוט יצרכו יותר אלכוהול בפחות זמן? במקום לחנך לצריכה נבונה של אלכוהול (וסמים, שלא קשורים אמנם לדיון הברים הנוכחי) מגיל צעיר, ללמוד את שלל ההשפעות שלו על הגוף והנפש וההתמודדות איתן, אנו לומדים שמדובר ברעל שיגמור לך את החיים. במקום לנסות ולייצר – מעבר לסיסמאות נבובות כמו "אם שותים לא נוהגים" – מודעות אמיתית להרגלי בילוי, על ידי חקיקה ואכיפה נכונה, בשיתוף כל הגורמים (כולל הברים) ולא בהליכה נגדם, מוצאים לנכון בכנסת לטמטם את האזרחים באיסורים סתומים, שאין מאחוריהם טיפה (מרה) של חשיבה מושכלת. נכון, תיפקוד מהוקצע, מחושב ורגיש של זרועות החוק הוא חזיון תעתועים של הלומי שיכר, אבל בדיוק בשביל זה הנגאובר.