לא חוסמים שור בדישו

אמש הגיע אלי מייל (כן, מייל, דואל זה קקי של יונה) שזו לשונו:

גם אם צודקים שלושת האמנים, הלוא שלצערי הקייס בו הם משתמשים הוא הקייס נגדו אנו יוצאים כשאנחנו מבקשים להסיר מרחובות העיר שוורים בחסות הבורסה, או כיכרות בחסות סלקום. הרי אנחנו לא טוענים שהשוורים "מכוערים", או ש"לא בא לנו עליהם". אנחנו טוענים שהצבה של פרויקט גרנדיוזי כזה היא פוגענית עבורנו, משום שהיא מאדירה, נגיד, ערכים קפיטליסטים מבאסי תחת.

האמנים בחרו אמנם להשתמש בביטוי "יכולה לפגוע" ולא "עלולה לפגוע". אבל במקרה של העבודה, שבמרכזה בחור שהופך תפילין לטנק קטן, ואז שם בו מקל אוזניים בדמות צריח, העבודה לא "יכולה לפגוע", ואפילו לא "עלולה לפגוע" אלא אכן תפגע ברבים מהחרדים המתגוררים בשכונה זו. תל אביב אינה "מעוז האמנויות", היא "מעוז הפלורליזם", ופלורליזם טוב אינו שוכח את המיעוט, גם כשהמיעוט לא בא לדיסקו.

זו אכן שאלה גדולה. אבל קודמת לה שאלה אחרת: איזו אמנות עלינו ליצור? הם די לאמנות לחתור תחת ערכים מקובלים? האם מספיק להגיד "היטלר", "רבין" ו"שרמוטה" באותו משפט? האין תפקידה של האמנות לייצר חריגה מהשיח החדשותי? לספק איזה "מותר" בחולם, להבדיל מ"מותר" בשורוק?

איני מבקרת אמנות ואין זה מקומי לקבוע האם טנק התפילין עונה להגדרות אלו או לא. בשביל זה יש לינק. מה שברור לי, שלא כל פעם שמישהו בא להתבטא "בשם האמנות", צריך לפתוח לו את הדלת, או לתת לו תקציב.

מחד, אם לא היו הדודים מהעיריה סבורים שיש משהו פוגעני בעבודה, הלוא שברור שהעבודה החטיאה את הקונפליקט. ההחרמה היא כמובן סימן טוב עבור היוצרים. מאידך, אין העובדה שהעבודה הוחרמה מעידה בהכרח על כך שהתקים דיון כלשהו, אלא על רתיעה מיידית של הדודים מהעיריה מאותו שילוב מסוכן נוסח "רבין והשרמוטה".

באמת חבר'ה, למי אכפת רוטשילד, אוף-רוטשילד, YOUTUBE היא הכיכר האמיתית של העיר, וכל עוד הטנק שם, הוא מה זה קיים.

האם עיריית ת"א "אוהבת אמנות"? או: טיל נ"ט מעיריית ת"א

ביום חמישי, ה-26.10.06 מקיימת המחלקה לאמנויות של עיריית תל אביב את האירוע "אוהבים אמנות", אירוע פתיחת עונת התערוכות בגלריות ובמוזיאונים בתל אביב.

ברחוב רוטשילד, כחלק מפרוייקט "אמנות במרחב הציבורי", הכולל בין היתר, עבודות וידאו-ארט של סטודנטים מבתי ספר לאמנות, נתבקשה המדרשה לאמנות בבית ברל לשלוח מקבץ עבודות וידאו ארט אשר הוצגו לפני כשנה בפסטיבל "צ'ינה פורטה" בסינמטק תל אביב, על מנת שאלה יוקרנו בין עבודות המקבץ.

בעבודתם של ארתור יעקובוב, מיכל יפה והדס רשף, מופיעה דמות גברית אשר מלפפת תפילין ויוצרת מהם צורת טנק אשר לצלילי מארש צהלי עושה סיבוב כמפגן צבאי. בקטלוג פסטיבל "צ'ינה פורטה", נכתב על העבודה: "היוצרים משתמשים בשפת הווידאו של תיעוד פעולה. אין היוצרים התכוונו לבזות את הקדוש אלא לבחון את הקונפליקט בו הם נמצאים כאמנים אזרחי ישראל. לאחר סיום הפעולה מוצג טנק התפילין, בנוסעו על דיקט ישראלי. הגיחוך והכאב השלובים זה בזה מצוטטים מהמציאות היומיומית".

אתמול, יום רביעי ה- 23.10.06, הודיעה עיריית תל אביב לנציגת המדרשה כי עבודת הטנק יכולה לפגוע ברגשות הציבור, ולכן הוצאה מן המקבץ. את שמות היוצרים, אגב, ניתן עדיין לראות בפלייר האירוע המצ"ב כקובץ נפרד.

צנזורה זו מעמידה בסימן שאלה את כוונת הערב כולו ומעלה את שאלת מקום האמנות בחברה הישראלית כיום, בדגש על העיר תל אביב אשר נחשבת כמעוז האמנויות הישראלי.

נראה כי כוונת הערב היא לעטר את רחובות העיר כדוגמת תערוכת השוורים אשר הוצבה בדיוק ברחוב בו יתקיימו אירועי הערב.