"Supergirl"
מה: הרפתקאותיה של קארה דנברס, האחיינית של סופרמן שהגיעה בעקבותיו לכדור הארץ ומחליטה להפסיק להסתיר את כוחותיה העל-טבעיים.
למה כן: מליסה בנואה היא ליהוק נפלא לדמות של סופר גירל. היא סימפטית וחמודה, קלאמזית וכובשת, על יכולות המשחק עוד אפשר לעבוד אבל זה לא באמת פייר כשהכל מסביבך כל כך גרוע. יכול להיות מאוד שאם הסדרה הזאת היתה משודרת במקום אחר היינו מדברים עליה כעל אחת מהכוכבות החדשות של הטלוויזיה.
למה לא: כי "סופר גירל" מחזיר אותנו לפחות 20 שנים לאחור במובנים של ז'אנר הקומיקס. אין בה דמות אחת שמשוחקת שלא בהגזמה (כשמעל כולם קליסטה פלוקהארט בתצוגת אימים של אובר אקטינג בתור הבוסית של דנברס), האפקטים נראים מצועצעים וממוחשבים, הנבלים טיפשיים וחסרי כריזמה, הדיאלוגים כאילו יצאו ממחולל גנרי. זה חבל בעיקר מכיוון שההזדמנות הזאת להציב דמות נשית במרכז סיפור על גיבורי על היא כל כך נדירה, ועל אף הקליעה בליהוק, התוצאה כל כך מאכזבת.
"Wicked City"
מה: "Wicked City" מתרחשת בלוס אנג'לס של שנות ה-80, מוקד של מקרי רצח נוראים וחוזרים. שני בלשים חוברים לעיתונאים ולסוחרי סמים על מנת ללכוד שני רוצחים סדרתיים.
למה כן: אד ווסטוויק, לשעבר מ"אחת שיודעת", שמגלם את הרוצח הסדרתי שמתנכל לנשים צעירות גונב את ההצגה בתצוגת משחק מטרידה מצוינת. תוסיפו לזה פסקול אייטיז טוב ותקבלו דרמת משטרה סבירה, לא יותר.
למה לא: משהו לא עובד ב"Wicked City". מה לא עובד? נראה שחוץ מלהיות דרמה, "Wicked City" גם היתה רוצה להיות קומדיה. הפרק הראשון כלל יותר מדי רגעים קלילים שלא אמורים להיות בדרמת משטרה שמתעדת מרדף אחרי שני רוצחים סדרתיים. ואולי הבעיה טמונה בג'רמי סיסטו, שנראה לאחרונה ב"פרברי הגיהנום" ולא מצליח להשתחרר מהנישה הקומית בה נלכד. קורה.
"Ash vs. Evil Dead"
מה: סם ריימי ("זינה הנסיכה הלוחמת", במאי סרטי "ספיידרמן") וברוס קמפבל ("סוכן מחוק") חוזרים אל "מוות אכזרי", קומדיית האימה שאיתה פרצו ושההצלחה שלה הביאה לשני המשכונים. קמפבל שב לגלם את אש, שחי לו חיים חסרי דאגה בטריילר בעיירה קטנה ונידחת, עד שהרוחות האכזריות מהעבר מגלות שוב את מיקומו בשל טעות אומללה, ובאות לרדוף אותו ואת יתר התושבים.
למה כן: קשה לא להתמסר לכיף שהסדרה משפריצה החוצה יחד עם ליטרי הדם. גם בלי לראות את הסרטים מדובר בעונג גדול, מופרך וקליל שרחוק מלקחת את עצמו ברצינות. קמפבל שרמנטי וכובש כהרגלו, האפקטים לא רעים והדמויות החדשות נראות כמו תוספות חמודות. מלבד אש עצמו נראה שאף אחד אינו חסין בהכרח מפני המוות, מה שמעלה את רף ההזדהות עם דמויות שהתחברנו אליהן.
למה לא: הסדרה לא מהססת לראות ראשים נערפים ואנשים משופדים, והגם שהיא עושה את זה באופן מאוד גרוטסקי, מוקצן ומצחיק, מן הסתם לא כולם יתחברו לזה. בנוסף, אין כאן באמת בשורה חדשה מעבר להעברת הזמן בסוג-של-נעימים.
"Master of None"
מה: קומדיה חדשה של עזיז אנסרי ("מחלקת גנים ונוף") בנטפליקס, המגלם בחור כבן 30 שהוריו היגרו מהודו אבל הוא נולד בארה"ב, מתגורר בניו יורק ושואף להצליח בקריירת משחק, באהבה ובחיים. מדובר במעין בן דמותו של אנסרי, ואת הוריו מגלמים הוריו האמיתיים. יחד איתו יצר את הסדרה אלן יאנג, תסריטאי ממוצא טיוואני ב"גנים ונוף", שגם המורשת שלו באה לידי ביטוי בסדרה.
למה כן: היא נפלאה. מצחיקה, נבונה, נמנעת מקלישאות ומספרת סיפורים שלא באמת טופלו בטלוויזיה לפני כן. מרענן מאוד לראות את אנסרי בתפקיד הראשי, עם מטען של פרצוף חום כשהוא עובר בין אודישנים, מורשת של הורים שהקריבו מאוד כדי שהוא יצליח, ובסופו של דבר גם בחור רגיל והגון שחי את חייו.
למה לא: אמנם הוריו של אנסרי לוהקו לתפקידיהם כיוון שבאודישנים ההפקה לא הצליחה למצוא שחקנים מתאימים ממוצא הודי, אבל אמו לא בדיוק שחקנית גדולה.