רואים רחוק: עונת השידורים 2015/16

"Quantico", "The Grinder" ועוד: סקירת סדרות הסתיו 2015

גל של סדרות חדשות שוטף את לוח השידורים האמריקאי ואם ממש יהיה לנו מזל, הוא יגיע גם לישראל. בדקנו על מה כל המהומה וחזרנו לספר לכם מה שווה לראות ועל מה אפשר לוותר

07/10/2015
יוטיוב

"Quantico"

מה: "Quantico" מגוללת את סיפורם של חבורת צעירים שנבחרו בקפידה לאקדמיה של ה-FBI בקוונטיקו, וירג'יניה, שם הם עתידים לעבור אימונים מפרכים. על אף שמדובר במועמדים שכל פרט לגביהם נלמד שוב ושוב, מצליחים מנהלי האקדמיה לפספס את העובדה שאחד התלמידים הוא טרוריסט רדום שמתכנן לבצע פיגוע בסדר הגודל של ה-11 בספטמבר.

למה כן: כסדרת מתח סבירה, "Quantico" עושה את העבודה. היא לא ממציאה את הגלגל, התסריטים סבירים והמשחק, כראוי לסדרת מתח סבירה שמשודרת ברשת ABC, הוא סביר. אם סיימתם את כל עבודות הבית, "Quantico" יכולה להיות פתרון טוב לשעמום.

למה לא: מה שמפריע ל-"Quantico" להיות סדרת מתח טובה הוא הקפיצות המוזרות והמהירות בעלילה. זאת אומרת, ברור למה ב-2015 רשתות השידור מרגישות צורך לזרז את העניינים אבל בפרק הראשון של "Quantico" הכל מתקדם מהר. יותר מדי מהר. וזה באמת חבל.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה

"Blood & Oil"

מה: סדרה החדשה בכיכובם של צ'ייס קרופורד ודון ג'ונסון מתרחשת בעיצומו של הבום הכלכלי הגדול בצפון דקוטה, שם מתרחשת תגלית הנפט הגדולה בהיסטוריה האמריקנית. במרכז הסדרה עומד זוג צעיר ושאפתן שמגיע לאזור ומוצא את עצמו מסתבך עם שורה של ברוני נפט, פושעים ומתחרים אחרים.

למה כן: כולם אוהבים סיפורי אהבה צעירים. זהו, זה הדבר היחיד שעומד לזכות "Blood & Oil".

למה לא: "Blood & Oil" היתה יכולה להיות התחליף של "נקמה". אם היינו בשנת 2004. התסריט מופרך והמשחק מוגזם ולא אמין אבל מעבר לכל, מדובר בשעמום על. לא בטוח שתצליחו לשרוד את הפרק.

Grandfathered

מה: סיטקום בכיכובו של ג'ון סטיימוס, המגלם מסעדן מצליח ורווק מתהולל שמגלה להפתעתו כי הוא לא רק אב לילד, אלא גם סבא לנכדה.

למה כן: בתוך דקה וחמישים שניות מרגע שהתחילה, "Grandfathered" מציבה את כלי המשחק על הלוח באקספוזיציה קצבית, תמציתית וערוכה לעילא - המחשה מיידית לסדרה שיודעת מה היא עושה. אמנם כן, היא לא בדיוק באה לספר סיפור מקורי, אבל את אותם סיפורים מוכרים היא מגוללת שוב עם רעננות וחינניות. ג'ון סטיימוס אחלה ואנחנו כבר יודעים שהוא מסתדר מצוין עם פעוטות וילדים. פאג'ט ברוסטר המעולה בתפקיד האקסית שלו היא, ובכן, מעולה. לסדרה כולה יש פוטנציאל לצמוח לאחד הדברים החמודים בטלוויזיה, ולא רק בגלל שהתינוקת במרכזה כה מתוקה.

למה לא: הפיילוט שלה אמנם ממחיש את מעלותיה, אבל חוסר המקוריות עלול לגרום לנו לאבד עניין בפרקים הבאים.

"The Grinder"

מה: רוב לאו ("הבית הלבן") מגלם את דין סנדרסון, כוכב טלוויזיה אהוב שהדרמה המשפטית בכיכובו ירדה מהמסכים, וכעת מנסה לחפש את עצמו מחדש בחברה המשפטית של המשפחה. הוא חוזר אל עיירת ילדותו ומתנחל בביתו של אחיו סטיוארט (פרד סאבאג'), עורך דין אפור ואיש משפחה, שחי כל חייו בצל הצלחתו הגדולה של אחיו.

למה כן: הרבה בתחום הקומדיה קם ונופל על לייקביליטי, היכולת של הדמויות להתחבב על הצופה. רוב לאו מומחה בדמויות מהסוג הזה בדיוק וכוכב הטלוויזיה מלא המניירות המוגזמות, הניתוק מהמציאות והחשיבות העצמית פשוט יושב עליו נהדר. הדינמיקה בין לאו לבין סאבאג' עובדת ונראית טבעית, גם אם ראינו כמוה עשות בעבר. "The Grinder" היא למעשה בבואה של הדמות הראשית שלה: דרמה משפטית שלא באמת מבינה במשפטים. פרודיה על התעשייה ועל הז'אנר חסר האמינות הזה עם דמויות שלוקחות אותו יותר מדי ברצינות, אבל גם מודעות לזה.

למה לא: קשה לראות לאן "The Grinder" יכולה להתפתח מעבר למה שכבר הציגה לנו בפרק הפיילוט. אופי הדמויות מבטיח שהאחים לא באמת יצליחו להסתדר ושדין הכריזמטי ימשיך לגנוב את תשומת הלב בבית המשפט ובתוך התא המשפחתי מסטיוארט היבשושי. אם התסריט מספיק טוב כדי להתחמק מהמכשול הזה, יש לה סיכוי לא רע לשרוד את החורף הזה.

"You, Me And The Apocalypse"

מה: דרמת אנסמבל קומית בריטית-אמריקאית, בין היתר בכיכובם של ג'נה פישר ("המשרד"), שוב רוב לאו ("הבית הלבן") ומייגן מולאלי (האלילה), המגוללת את הימים המובילים אל סופו של העולם מפגיעת כוכב שביט. בסופה (זה לא ספוילר) תשרוד קבוצת גיבורים זרים - בהם בחור בריטי שנחשד כהאקר מסוכן, אם אמריקאית אפרורית שנכנסת לכלא מסוכן ונזירה איטלקיה המגיעה לעבוד בוותיקן - שהתרכזו מכל העולם אל מיקום תת קרקעי תחת העיר סלאו בבריטניה.

למה כן: בעולם שבו יותר מדי סדרות מתארות עולם אפוקליפטי, מגיעה סדרת ז'אנר נוספת שלא דומה לאף אחת אחרת. הרבה דברים בולטים לטובה בפרק הבכורה של "אתם, אני והאפוקליפסה", כמתבקש מקאסט המונה אישים כאלה, אבל מה שנוצץ במיוחד הוא הכתיבה. מצד אחד בלי הבומבסטיות והאימה המאפיינות את היצירות הללו, ומצד שני בלי מופרעו?ת קיצונית א-לה סרטי סוף העולם של חבורת סת' רוגן וכנופיית סיימון פג. "אתם, אני והאפוקליפסה" מתנהלת איפשהו בקו שבין הקצוות האלה - מיקום אמין, עם הרגליים על הקרקע ככלות הכל, שניחן בהומור בריטי דק, שנון, חכם ומצחיק, אבל גם ברגעים נוגעים ללב.

למה לא: די, די כבר עם הפרקטיקה הנלוזה הזו של להראות לנו סצנה מסקרנת, רק כדי לחזור אחורה בזמן ולתאר איך הגענו אליה. תתחילו מתחילת הסיפור, למען השם.

  • quantico

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully