1. "מי שולט בארץ ההכחשה?", הפרק השמיני בעונה השלישית של "פארגו", הוא המכונן ביותר מבין אלו שבהם צפינו עד כה בעלילה הנוכחית. לא רק שהוא מובחן ושונה מיתר פרקי העונה, ניתן למצוא בו גם רמז למשמעות חדשה עבור העונה כולה. ג'ון לנדגרף, נשיא FX, סיפר לפני כשבועיים שהעונה הנוכחית של "פארגו" עשויה להיות האחרונה שלה, וסיים בנימוק: "אני חושב שכשאנשים יגיעו לסיום העונה הזאת, הם ימצאו אותה שונה תמטית". לנוכח ההתרחשויות ב-45 הדקות האחרונות, קשה שלא לתהות אם לכך הוא התכוון בדבריו. אם אלו אכן פני הדברים, הרי ש"פארגו" מצטרפת ליצירות אחרות (כמו "אבודים") שהעמידו במרכזן את מדוריו השונים של הגיהנום, וכן שאלות של גאולה ועונש על חטאי העבר.
2. הנצרות מחלקת את הגיהנום לארבעה מדורים: כור המצרף, לימבו האבות, לימבו הילדים וגיהנום החוטאים. מאחר ועל פי תפיסת הנצרות בני האדם הם חוטאים מטבעם בשל החטא הקדמון (המאכל מעץ הדעת), עליהם לעבור מירוק חטאים בטרם כניסתם לגן עדן. הלימבו הוא המקום בו ממתינים מי שנוקו מחטאיהם (האבות) או מי שלא הוטבלו אך לא חטאו (הילדים) עד עלייתו של ישו השמימה. כור המצרף (Purgatory) הוא המקום בו מתבצע מירוק החטאים בפועל, לעתים תוך סבל רב. חוטאים שאת חטאיהם לא ניתן למרק נידונים לייסורי נצח בגיהנום.
