1. שם הפרק, "The Lord of No Mercy", מהווה רמז בולט למאפיינים התנ"כיים הפזורים בו. אף שבמהלך 40 הדקות של השבוע מגיעים הדימויים הללו לשיא, הם הופיעו כבר מוקדם יותר בסדרה. הרבה הקבלות ותיאוריות הונחתו על הסכסוך בין האחים סטאסי, וסיפורם של קין והבל הוא כמובן הקלאסי שבהם - סיפור על קנאה ועל הצלחת האחד מול כישלונו של האחר, שמסתיים ברצח. ב"פארגו" היוצרות התהפכו ודווקא האח המצליח הורג בשגגה את אחיו. הסוף הטרגי הזה כאילו שאוב מתוך מוסר ההשכל המקראי: החמדנות ורדיפת הבצע, הסתיימו בכך שמושא התאווה שימש ככלי הרצח.
במקור, המוטיבציה של קין לרצוח את אחיו נולדה מהעובדה שאלוהים לא קיבל את מנחתו (אבל כן קיבל את זו של הבל). ב"פארגו" זהו ריי שמסרב לקבל את מנחת השלום של אמיט, ומשלם על כך בחייו. רצח הבל נתפס ככזה שסיים את עידן התמימות של האנושות. במינסוטה הנאיבית של "פארגו" טורף הרצח את הקלפים. אמיט, ההולך בתלם, האהוב על ידי כולם, סמל ההצלחה והמקצוענות - הוא כעת האיש שסוחב על גבו את רצח אחיו. תהליך הבידוד הושלם סופית. בפרק 4 איבד אמיט את העסק שלו, בפרק 5 איבד את משפחתו וכעת הוא מאבד את שמו הטוב ואת חירותו.
2. אם כבר מאפיינים תנ"כיים, האולי מציג אחד בולט כבר בסצנת הפתיחה. האור הנשקף בחלון דלת הכניסה מציף את המבואה של ריי, אחוז תחושת הנקם. האל של פארגו היה מאז ומתמיד אל נקמות, ובפרק הזה הוא לובש את דמותו של ו. מ. וארגה. כשהוא יורד במדרגות ביתו של ריי כדי לפגוש את אמיט ההמום, האור מאותו חלון מקיף אותו ומסתיר לרגע את פניו. גם הציטוט שבו הוא משתמש כדי להרגיע את אמיט: "אני נראה כל כך באופן נדיר שאולי אני אפילו לא קיים", תומך במשחק הקטן הזה על אמונה וחוסר אמונה, אמת ולא אמת, שהאולי משחק בו.
גם בדמותה של ניקי ניתן לראות יסודות תנ"כיים. המניפולציות שלה על ריי התבססו על חמדנות טהורה, וכללו שורה של נימוקים המעוררים תחושות אפליה ("למה לאחיך מגיע ולך לא", "זה הכסף שלך", "זאת האחוזה שלך"), בדיוק כמו אלו של הנחש בסיפור עץ הדעת. ניקי מאופיינת כדמות פתיינית וההשפעה המערפלת שלה על תפיסת הטוב והרע של ריי, היא בסיכומו של דבר מה שמביא לחורבנו. סיפור גן העדן הסתיים בשלילת אלמותיות האדם, ב"פארגו" העונש הגיע מהר יותר.
3. סוגיית האמת והאמת האלטרנטיבית שמאפיינת את כל העונה הזו של "פארגו", הגיעה לשיא בנאום שנושא וארגה בפניי סיי ואמיט. הוא מציג בפניהם שלושה סיפורים שכולם, להגדרתו, הם אמת. הם נפתחים במילים "This Is a True Story", המזוהים כל כך עם הסדרה.
"ליהמן ברדרס", מהחברות הפיננסיות הוותיקות והיוקרתיות בארה"ב, החזיקה בבנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב. ב-1997 החליטה הנהלת הבנק להתמקד באופן אסטרטגי בתחום המשכנתאות, והייתה מהחלוצות בתחום מבין החברות בוול סטריט. כתוצאה מהמהלך הפכה החברה לבעלת נכסים (רובם בתים) בשווי 680 מיליארד דולר. כששוק הנדל"ן קרס עם פרוץ המשבר הכלכלי, קפץ הסכום העצום הזה מעמודת הרווחים להפסדים. ב-19 בספטמבר 2008 שוויה של מניית הבנק צנח בתוך שמונה שעות מסחר בשיעור של 94% עד למחיר של 21 סנט למניה. ב-2010, אחרי 158 שנים, סגר הבנק את שעריו. הנפילה עצמה התבססה על שקר: מימון נכסים בלי שום אפשרות להחזר. כסף שכל כולו על נייר.
הארכידוכס פרנץ פרדיננד, יורש העצר האוסטרו-הונגרי, נתפס על ידי העמים הסלביים כמי ששואף לספח את שטחיהם לממלכתו ולהכשיל את שאיפותיהם הלאומיות למדינה עצמאית. כל זאת על אף שפרדיננד דווקא האמין בדיאלוג עם הנציגים הסלאבים ומניעת אפשרות של עימות. תפיסת המציאות הזאת הספיקה לארגון המחתרת "היד השחורה" לסמן אותו כיעד לחיסול. ששה מתנקשים (וארגה מציין שהם שבעה. עוד שקר/אמת קטן) נבחרו ואומנו כדי לארוב לפרדיננד במהלך ביקור בסרייבו ב-28 ביוני, 1914. שלושה המתנקשים הראשונים נכשלו במשימתם: השניים הראשונים קפאו ברגע המכריע, השלישי יידה רימון שהרס מכונית אחרת בשיירת המכוניות של הארכידוכס.
כששמע על הכישלון הראשוני, עשה גברילו פרינציפ הסרבי את דרכו למעדניית שילר בעיר, מתוך תקווה שיצליח לתפוס את שיירת המכוניות בקרבתה. הנהג המבולבל של הארכידוכס דבק במסלול המקורי של השיירה, אף שהיה צריך לפנות לבית החולים. כשאנשים מהרכב המקביל סימנו לו להסתובב, הוא עצר מול המעדנייה בה שהה פרינציפ, שיצא וירה בדוכס פעמיים מטווח קצר. הרצח היה אחד מהגורמים המרכזיים בפתיחתה של מלחמת העולם הראשונה.
הסיפור השלישי של וארגה עוסק בקונספירציה פופולרית לנחיתה של ניל ארמסטרונג על הירח. על פי התיאוריה, נאס"א מעולם לא הציבה אדם על הירח, אלא עשתה שימוש באולפן הקלטות מיוחד במקסיקו כדי לביים את האירוע כולו. האסטרונאוטים, שהיו למעשה שחקנים, נעזרו ברתמות מיוחדות כדי לדמות את כוח הכבידה של הירח. פרק מיוחד של "Mythbusters" הוקדש להפרכת כל אחד מטיעוני הקונספירציה הקשורים ל"הקלטה", ובכל זאת בסקר שנערך במירור הבריטי בשנה שעברה הסתבר ש-52% מהמשיבים אינם מאמינים שבן אנוש אכן דרך על הירח.
Mythbusters Moon Landing from Heath Cooper on Vimeo.
כוחם של הסיפור והאמת האלטרנטיבית מסתכמים בציטוט של וארגה, שהושאל מחנה ארנדט: "תנו לכל אדם לבחור מהי האמת, ותנו לאמת עצמה לפאר את אלוהים". כשארנדט התבקשה להסביר את המשפט היא טענה שעבור גברים הנמצאים בחברת גברים אחרים, חוויית השיח הבלתי נדלית משמעותית הרבה יותר מאשר אמת אחת יכולה להיות. האמת של וארגה היא אמת שנובעת מתוך שיח, כל סיפור נועד להצדיק טענה או אינטרס, ולכן הוא הרבה יותר עשיר, מעניין ומרגש מהאמת.
4. האפאסיונטה, הסונטה ה-23 לפסנתר של בטהובן מ-1803, נחשבת לאחת מהיצירות הגדולות של חייו - כזו שנוצרה כתוצאה מהרגשות העזים שחש בשל ההתדרדרות המשמעותית בשמיעתו. הסערה הזו עוררה רגשות עזים גם יותר ממאה שנים לאחר מכן, בקרבו של ולדימיר איליץ' אוליאנוב, המוכר יותר בתור לנין. וארגה מצטט מדבריו של לנין על האפאסיונטה בשיחת הטלפון שבה אמיט מתקשר לבשר לו כי רצח את אחיו. ושוב, באמצעות הקשר היסטורי, נואה האולי מספק הצצה לנפשו של הנבל שלו.
"אני לא מכיר דבר טוב יותר מהאפאסיונטה ויכול להקשיב לה בכל יום", אמר לנין בנאום בדצמבר 1920. "איזו מוזיקה מדהימה, סופר אנושית! היא תמיד גורמת לי להרגיש גאה, מין נאיביות ילדותית. לחשוב שבני אדם יכולים לחולל ניסים שכאלה
אבל אני לא יכול להאזין לה לעתים קרובות מדי, היא משפיעה על עצביי. היא גורמת לי לומר דברים דברים מתוקים, טיפשיים וללטף את ראשם של האנשים, שעל אף שהם מתקיימים בגיהנום מלוכלך, מסוגלים ליצור יופי שכזה. בימים אלה אי אפשר עוד ללטף את ראשו של אף אחד, הם עלולים לנשוך את ידך. לכן, עלינו להכות את ראשיהם הקטנים, להכות ללא רחמים, וזאת על אף שאנחנו מתנגדים אידאולוגית לאלימות. איזו עבודה שטנית!"
וארגה עצמו עומד מאחורי תפיסת העולם הזו, כשהוא מנחם את אמיט ההמום: "שום דבר לא נעשה בכוונה". האלימות שהוא מפעיל על קורבנותיו נעשית לא לצורך תענוג, אלא למטרה ספציפית (להפחיד את סיי, לנטרל את ניקי, למנוע מעקב דיגיטלי אחריו). כפי שסצנת המברג בשיניים הוכיחה: האלימות שוארגה נהנה ממנה באמת מופגנת דווקא כלפי עצמו.
5. הפרק הזה המשיך את מגמת הביזאר של הפרק החמישי, בעיקר בכל הנוגע להימצאות המוזרה של אמיט בביתו החשוך של אחיו. לא הייתה כל סיבה הגיונית להיותו שם, בוודאי לא לכך שימתין לאחיו בידיעה שיחזור מהמוטל אליו נמלט עם ניקי - רק משום ששכח את הכסף שגנב בבית. ובכלל, מהרגע שריי "שכח" את הכסף ונאלץ לחזור למקום בו כולם מחפשים אותו, היה צפוי למדי שלא ישוב. לא מתאים ל"פארגו" להיות צפויה כל כך, ותפורה באופן גס. עוד הוכחה לכך היא שוארגה מוצא לפתע היגיון בהכאתה של ניקי באזורים שבגדיה מכסים, כדי להפיל את הרצח שלא ידע שיקרה, עליה.
בנוסף, וארגה שואל את אמיט לכתובת שבה הוא נמצא, וזה משיב לו: "אני אצל ריי". אין שום אינדיקציה בסדרה לכך שריי אמור לדעת שוארגה מכיר את הכתובת של אחיו. זה אומר שהוא השלים עם העובדה שוארגה יודע הכל על חייו, או שאולי יש עוד כאן גליץ' נדיר בתסריט?
6. "שיר הקוזאקים" של להקת הצבא האדום, שמלווה את ניקי וריי במעקב אחר מימו ויורי, מגולל את סיפורו של קוזאק ביחידת הדון קוזאקים בצבא האדום. הקוזאקים של הדון (הנהר שנחשב בעת העתיקה לגבול בין אירופה לאסיה, ואף הוזכר בספר היובלים כחלק מהגבול שבין חלקותיהם של בני נוח) זכו במשך מאות שנים לנחלה אוטונומית במסגרת האימפריה הרוסית, כיאה ללוחמים שהגדירו את עצמם מעל הכל כבני חורין. על אף זאת, הקשרים ההדוקים בינם לבין שלטון הצאר הביאו לשילובם של לוחמי הקוזאקים המצוינים בשלל בצבא האדום. בין היתר בקרב בורודינו,, שעצר את פלישת נפוליאון לרוסיה.
גיבור השיר נתקף געגועי בית קשים, כשיחידתו מוצבת בערבה האירואסיאתית (Steppe), רצף של מישורים ורמות בגבול המזרחי הרחוק של רוסיה עם מונגוליה. הוא צופה בייאוש בשטחים העצומים, ולא רואה דבר מלבדם, פונה לחבריו ומספר שליבו נשבר בקרבו מגעגועים. הוא משתחרר מהתחושות הללו כשחרבו מונפת מעל ראשו והוא דוהר במהירות ברחבי השטחים, מרכין את ראשו בפני המולדת הגדולה והצבא המרשים שצועד יחד בשמה.
וארגה ועוזריו הם המייצגים הבולטים של ברית המועצות ההיא, רבת העוצמה ונטולת הרחמים. מימו, הזר למראה (ובמידה רבה גם מקביל למקורות הקוזאקים, שהגיעו ממזרח), יכול בהחלט להיחשב במקרה הזה כקוזאק, הלוחם החופשי, שמבצע את עבודתו למען האומה. ריי וניקי שעוקבים אחרי השניים עם אספירציות התנקשות ונקמה, מרכינים לבסוף את ראשם וחוזרים הביתה בסופו של דבר.
עוד כמה קטנות
"John The Revelator", השיר שמלווה את מימו שעוקב אחרי ניקי וריי בדרכם למלון, עוסק בחזון יוחנן על האפוקליפסה שתתרחש לפני בואו של ישו. גם האירוע שיגיע אחרי הסצנה הזאת בסדרה, יטלטל את העונה כולה.
למרות הזוועות שעבר, סיי ממשיך להתנגד לצעדיו של וארגה, אבל בשלב הזה אמיט כבר הוסט נגדו ובקושי מסוגל להביט בו.
סצנת "המראה" של מימו ונציג מס ההכנסה היא מופת של צילום וסימטריה. למרות שאם צופים בה בריכוז מירבי, אפשר לראות שמימו "נוגע" בעט כשהוא מסובב את הדו"ח.
לראשונה אנחנו מתוודעים לסיבה שבגללה אמיט פנה בכלל לבקש הלוואה מלכתחילה. זה קרה בעקבות המשבר הכלכלי וקריסת הבנקים של 2008 והפגיעה הקשה בתחום הנדל"ן שגרמה לחברה להפסדים.
יורי מחזיק בידיו מסכת זאב זהה לדמות שנראתה בסיום הפרק הקודם.
למשטרת עדן ואלי במינסוטה באמת(!) אין אתר אינטרנט.
"פארגו" משודרת בצמוד לארה"ב, ימי חמישי ב-22:00 ב-HOT HBO וב-VOD.