1. "פטר והזאב" של סרגיי פרוקופייב מ-1936 הוא מסימפוניות הילדים המוכרות והאהובות אי פעם. במרכזו ניצב אמנם סיפור, אבל עיקרו הוא הניסיון ליצור זהות בין כל אחד מכלי התזמורת לבין הדמות שאותה הוא מייצג, ובכך להכיר אותם לילדים. בנוסף הוא שואב השראה ממוטיבים מרכזיים בתרבות הרוסית. בתחילתה של הסימפוניה מציג הקריין לילדים את הדמויות השונות והכלים שמייצגים אותן:
ציפור - חליל
ברווז - אבוב
חתול - קלרינט
סבא - בסון
הציידים - תופי טימפני
הזאב - קרנות יער
פטר - כלי קשת
הציוותים הללו נעשו כמובן בקפידה רבה. האבוב המלנכולי ייצג את הברווז הבודד והמתנהל בכבדות; הקלרינט העליז והשובב את החתול; קרנות היער הרועמות והדרמטיות את הזאב; הבסון העמוק, "הגברי" ובעל הצליל המשעשע את הסבא; תופי הטימפני העמומים את רעם הירי של הציידים; והחליל הקליל ומרומם הרוח את הציפור. מתחת לכל אלה רוחשת, כאמור, המטאפורה לרוסיה הנמרצת וחסרת הפחד, זו שמתמודדת עם אמא טבע ויכולה לה. שנה לפני יציאת הסימפוניה התרחש ניצחון כזה בדיוק, עם השלמת הקו הראשון של הרכבת התחתית של מוסקבה - פלא הנדסי באורך 32 קילומטר שהושלם בתוך שנתיים בלבד של עבודה מפרכת תחת תנאי מזג האוויר הקשים בעיר.