"היי רובי! היי! רובי! רובי בייבי!"
(קנדי קוראת לחברתה)
משהו בעבע למטה כבר מתחילת העונה. הסרטים הכחולים האלה בחורי ההצצה. הם מגיעים מאירופה אבל יש להם קהל אדוק בצד הזה של האוקיינוס, ורק חכו ותראו איזה בום יהיה כשהסרטים האלה ידברו אמריקאית. בעקביות נשחק חוק התועבה, בתי המשפט איפשרו לעוד ועוד סרטים בוטים להישאר מפאת חופש הביטוי, ובמקביל התחילו לקום מכוני עיסוי שסיפקו לנשים העובדות קורת גג בטוחה יחסית. לא לכולן זה התאים. כאשר ראש העיר חזר חפוי ראש מהמירוץ הכושל לנשיאות, כבר לא היה לו צורך ברחובות נקיים, וזונות כמו רובי 'ירכי הרעם' יכלו לחזור אליהם כדי שגברים עם טעם מיוחד יוכלו למצוא אותן.
חודשים לפני כן עוד טופפה לצדה קנדי, אך היא כבר מזמן החליטה שלרחוב היא לא חוזרת. תחת זאת עברה אל הסרטים למבוגרים, שם היא מטפסת בהדרגה עיקשת למעלה. בחייה החדשים, כשהיא בדרכה אל פרימיירה של אחד הסרטים המשמעותיים בתולדות הפורנוגרפיה, היא קוראת לחברתה ברחוב שבו היו עובדות פעם ביחד. אולם רובי לא שומעת אותה. היא בדיוק נכנסת לרכב של האיש שירצח אותה. עד שקנדי תגיע אל השטיח האדום, רובי כבר תהיה שרועה על המדרכה.
חודשים רבים לפני כן ישבה קנדי בחדרה של רובי מעל הבר. היא הופתעה לראות על משענת הכיסא שליד החלון את ז'קט הזמש של ניקי, חברתם למקצוע. ריח הבושם האהוב עליה עדיין היה ספוג בו, אף על פי שעברה שנה מאז שמתה. רובי הציעה לקנדי לקחת את הז'קט, הרי הוא גם ככה קטן עליה. אבל כפי שמתברר, הוא נשאר שם על משענת הכיסא, עד להשלכתה מהחלון שלידו על ידי לקוח זר. כל כך שרירותי, בלי שום סיבה, רק כי קראה כלפיו בתוקף, "קוראים לי רובי!" - כשמו של הפרק. היא התעקשה על זהותה, על אנושיותה, וזה מה שהביא למותה. ז'קט הזמש הוא הדבר האחרון שאנחנו רואים שם כשהרוצח פונה ללכת, כמו עד דומם אחרון למה שקרה.
כמו רובי גם אנחנו נחבטנו על קרקע המציאות אחרי שהאופטימיות המפתיעה בפרק הקודם - עזיבתה של אשלי - השלתה אותנו שאולי זה אחרת. אך כשחושבים על זה, היינו צריכים לראות את זה מגיע. הרי פרק הבכורה הכין אותנו בדיוק למתכונת הזו: נפתח באלימות (כשווינסנט נשדד וחוטף קנה אקדח לפנים), ממשיך עם קסם רב, אולם גם נסגר באלימות (סי-סי חותך את אשלי) שכמו בזה לשאננות שלנו. כך אף היה בעונה כולה. סי-סי הבהיר לנו שאסור לנו לסמוך על השקט ועל הנועם, שהאלימות תמצא את דרכה החוצה. רובי מתה, ברברה הבלרינה לשעבר כלואה, אשלי עזבה. במקומן יגיעו אחרות - כמו ברניס, שחתמה את הפרק ואת העונה. חלקן יאכלסו את הבניין החדש בן שלוש הקומות שרודי פיפילו שכר. כל כך הרבה השתנה מאז אבל בעצם מתחת לפני השטח דברים נשארו אותו דבר. אותה גברת בשינוי פאה.
מותה של רובי היה מאוד לא צפוי, ואף על פי כן היה בפרק מתח שהוביל אליו. הוא הורגש כשאלסטון החליט לגנוב את פנקס השוחד מהרכב של סוויני, ובלט עוד יותר כשברברה נכנסה לחדר לעשות עסקת סמים. משהו שם היה מפוקפק עוד לפני שהבינה מה, ועל פי סכנות המקצוע המוכרות לנו, לניקי, לקנדי, ואף ללורי שכמעט נחטפה - ציפינו אולי לגורל דומה גם עבור ברברה. אצלה זה אמנם לא קרה, אך מאוחר יותר בכל זאת הגיע אל מישהי אחרת.
"אני אוהב נשים", וינס אומר לאבי, "אבל... זה 'הדוס'". אי אפשר לצפות שתוחלת החיים שלהן תהיה כמו של כל השאר, ואי אפשר לתת לזה להפריע לעניינים השוטפים, כמו תיקון החלון והחזר מהביטוח. בכל פעם מחדש מדהים להיווכח באיזה קור מתייחסים הגברים אל הנשים. משהו שכבר למדנו להכיר היטב אצל הסרסורים, אולם חוצה גבולות גם מעבר להם. לארי, סי-סי ורודני מהרהרים במותו של רג'י עמיתם ומחלקים ביניהם את הבנות שעבדו עבורו, אך מפגינים אדישות כמעט מוחלטת כשזה נוגע אליהן. ברברה יכולה להירקב בכלא על השליחות שעשתה עבור לארי, העיקר שלא תלשין עליו, ובתקווה שתשמור על המראה שלה ולא תיחתך כדי שתוכל להמשיך להרוויח לו כסף טוב. רובי, עדיין שרועה על המדרכה, גופתה עוד לא התקררה, זוכה לבדיחה חולנית של סי-סי. מי שמגן על כבודה הוא דווקא אלסטון, האדם מהצד השני של החוק, זה שהחמיא לה מוקדם יותר באותו ערב - "כל מה שאני רואה זה את העיניים היפות האלה".
גם אם לארי יושב בדיינר של ליאון (כעת נטול ליאון, מן הסתם נכלא אחרי שרצח את רג'י בפרק הקודם), מתחבט ולא מסוגל לאכול - הוא עדיין שומר על עורו ולא דואג לשחרר את ברברה בערבות, אפילו באמצעות מישהו עקיף. כל ההרפתקה הזו הייתה תולדה של הניסיון שלו להישאר רלוונטי, להישאר במשחק בעולם שבו תפקידו הולך ונעשה מיותר. במקום לסחור בגופן של נשים הוא סוחר הפעם בסמים, אבל גם זה מתפוצץ לו בפנים. הוא מפסיד את החומר, את הכסף ואפילו את אחת הנשים.
וינסנט מתפכח אף הוא, מגלה פתאום כי המרתף שלו עשוי לשמש כמקום פעולה ארעי של המאפיה. ככה זה כשאתה מסתובב בחוגים האלה. לפעמים אתה נאלץ לראות שמענים מישהו בבר שאתה מנהל, פעמים אחרות אתה יכול להיעזר בחבר'ה האלה כדי לנקום במי שעשה לך (בפרק הראשון) ולאהוביך עוול - גם נשים שלא עוסקות בזנות חוטפות מכות - אולם בסופו של דבר החרב יכולה להתהפך גם עליך. אפילו אם כרגע אתה יכול להגיד לבוס, "עם כל הכבוד, לך תזדיין".
קוראים לי בורמן
HBO כבר הזמינה עונה שנייה של "הצמד", והסיפור בה צפוי לקפוץ מספר שנים קדימה, לסוף שנות ה-70. דיוויד סיימון וג'יימס פרנקו כבר חשפו בריאיונות כי מתוכננת עונה שלישית ואחרונה - שלא הוזמנה רשמית - ועלילתה תתרחש באמצע שנות ה-80, כשחגיגת ה-XXX בטיימס סקוור נגמרה, ועלייתו של הווידאו הורידה את קרנה של צריכת סרטים כחולים בקולנוע. המשמעות היא שהעונה הזו סוגרת את הסיפור שגוללה, ובפעם הבאה שנראה את הדמויות הללו הן יהיו במקום שונה בתכלית. יתר על כן, לא בטוח שכולן ימשיכו הלאה. כבר עכשיו אנחנו רואים את הסרסורים נדחקים הצדה. לארי נכשל במיזמים חדשים, סי-סי נאחז בכוח בחיים האלה, אך המפגש שלו עם מורו ורבו אייס (קלארק פיטרס הגדול, הוא לסטר פרימון מ"הסמויה"), מלמד אף הוא שסי-סי נאחז במשהו שהולך ונעלם, לפחות באזורי הטיימס סקוור. בפועל אנחנו יודעים שתבונת הקשיש המותש לא בדיוק אמדה נכון את המתרחש - זונות וסרסורים יש גם היום, ובטיימס סקוור המצב הזה יימשך עד שרודי ג'וליאני ינקה את המקום בשנות ה-90.
בינתיים, יוני 1972, "גרון עמוק" הוא סנונית המיינסטרים המשמעותית הראשונה של הז'אנר, והסרט העצמאי המצליח ביותר בכל הזמנים. הפקה שעלתה למאפיה 22,000 דולר ולאורך השנים הניבה מאות מיליונים בתמורה. השחקנית לינדה לאבלייס הפכה לכוכבת, הוטסה מפלורידה במחלקה ראשונה, מצטלמת בחיוכים על המדרגות המובילות אל חדרי האח"מים ואף תפקוד את טקס האוסקר בשנה שלאחר מכן כמוזמנת מן המניין. אלא שהזוהר היה מזויף. לימים חשפה לאבלייס כי השתתפות ב"גרון עמוק" ובסרטים נוספים לפניו נכפתה עליה באלימות על ידי בעלה, ושאפילו אפשר לראות בסרט את החבורות על גופה. עוד קודם לכן אילץ אותה בעלה להצטלם לסרטים קצרים אחרים, מאלה שלקוחות היו צופים בהם בחורי הצצה, בכללם כאלה שכוללים גולדן שאוורז ויחסי מין עם כלב - הפנטזיה הגברית החולנית כפי שהסבירה אותה איילין בתחילת הפרק.
עד סוף העשור הפכה לאבלייס - או בורמן, בשמה האמיתי - למבקרת חריפה נגד תעשיית הפורנו. באוטוביוגרפיה שכתבה ופורסמה ב-1980 חשפה את המתרחש מאחורי הקלעים, וחזרה על דבריה לאורך השנים גם כדוברת פעילה נגד התעשייה, בשימועים מול הקונגרס וכיו"ב. לדבריה הסרט הזה - שעל הפוסטר שלו נכתב הציטוט "סרט הפורנו הטוב ביותר אי פעם" - מתעד את האונס שלה.
לא בכדי המטען הלא נורמלי הזה הוא נקודת שיא בפרק שחותם את העונה. כשם שההדר וההצלחה של "גרון עמוק" כיסו על עוולות מחרידות - כאלה שאילו לורי הייתה מודעת להם אולי לא הייתה מביטה סביבה בעיניים כלות - כך גם החביבות והקסם של "הצמד" מסתירים תחתיהם עולם קשוח ואכזר, משהו שהיא מקפידה להזכיר לנו שוב ושוב.
קטנות
בטפטופים הבנו מה טיב יחסיה של איילין עם אביה, ידענו שעשה עוול לאחיה - אותו לא ביקרה זמן רב, כפי שהוכיחה אותה אמה - ולבסוף, בפרק האחרון של העונה, אנחנו מקבלים סוג של תמונה מלאה. פטריק אושפז בכפייה כי הוא הומו, ובפרט כי אביו תפס אותו לובש בגדי נשים. בשורה התחתונה האב הוא איש איום שאיילין שונאת, ואף כי כנראה לא פגע בה פיזית, הוא כן פגע בה נפשית וצילק אותה מספיק כדי שתגיע עד לאן שהגיעה, גם אם בעיניים פקוחות ומפוכחות ביחס לעמיתותיה למקצוע.
"אני לא מקור", הקפיד אלסטון לומר שוב ושוב לסנדרה, וכשנשק לה לבסוף אחרי זמן רב שהתלוותה אליו, היא שיתפה פעולה. גם הפעם במיטה הצהיר בפניה שאינו מקור, אבל נראה שלמרות הכל זה מה שהיה, ושרק נוצל על ידה. סנדרה ניסתה לחלוב ממנו עוד ועוד מידע, פרטים ולבסוף גם מסמכים כדי שהכתבה שלה על שחיתות משטרתית - שסטתה אל הנושא הזה בזכותו - תראה אור. לא נראה שאיכפת לה אפילו קצת מכך שזה מסכן את מקום העבודה של כריס, ואף חושף אותו לסכנת חיים מצד עמיתיו אם יגלו (השוטר פרנק סרפיקו, שהלשין על עמיתיו באותה תקופה, לא זכה מהם לחיפוי במהלך פשיטה ונורה בפניו).
אפשר להסכים שחרף כל מגרעותיו, רודי פיפילו הוא הגנגסטר החמוד ביותר בתולדות הז'אנר?
כל פרקי "הצמד" זמינים ב-yes, HOT ובסלקום TV.