ליכוד תרבויות

בסופו של דבר, מה שבעיקר זוכרים מהשנה הראשונה בקדנציה השנייה של לימור לבנת כשרת התרבות והספורט של ישראל זה את אותה אמירה לפיה "נפלנו על ממשל אמריקאי נוראי". עבור לא מעט בכירים בעולם התרבות הישראלי מדובר בלא פחות מחטא לאמת. "מלבד כמה התבטאויות אומללות לימור לבנת בהחלט עשתה עבודה טובה בשנה האחרונה", אומר מרק רוזנבאום, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע, שפעל יחד עם לבנת בנושא חוק הקולנוע.

גם ירון סדן, יו"ר התאחדות המו"לים, שפעל בהצלחה לגיוס השרה למען חוק הסופרים שיזם ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), מסכים עם הקביעה של רוזנבאום: "בסופו של דבר שר תרבות נמדד בכמות העשייה התרבותית שנעשית כתוצאה מהקדנציה שלו ובינתיים עושה רושם שלבנת מבצעת את תפקידה בהצלחה" הוא אומר.

סיכום השנה הראשונה בקאמבק של לבנת במשרד התרבות מלמד שלבנת, בניגוד למרבית עמיתיה השרים, היא שרה פעלתנית, ולא רק בהוצאת הודעות לעיתונות. לבנת נכנסה למשרד עם אחד התקציבים הקטנים בממשלת הענק והצליחה בפרק זמן די קצר לבצע שינויים משמעותיים, כשבמקביל היא למעשה מנהלת משרד נוסף במשרה מלאה - משרד הספורט. היא התחבקה עם תעשיית הקולנוע הישראלית, למרות התבטאויותיה נגד מוחמד בכרי וסכנדר קובטי; היא ניסתה לעשות סדר באמנות לעם, נתקלה במאבק עיקש אך לא ויתרה; היא מקדמת במרץ את חוק הספרים; ובעיקר היא מנסה להפוך את משרד התרבות לגורם רלוונטי בקביעת סדר היום התרבותי של ישראל.

ההישג הגדול הראשון של לבנת כשרת התרבות התרחש בין כותלי מליאת הכנסת בחודש יולי אשתקד. לאחר תלאות רבות, עבר התיקון לחוק הקולנוע המעגן בחוק את ההסכם הרב שנתי שנחתם בין משרד האוצר, משרד התרבות ומועצת הקולנוע. ההסכם, המקצה סכום של 67 מיליון שקלים לקולנוע הישראלי על פני חמש שנים, היה כרטיס הכניסה של לבנת לאולם הלגיטימציה של הברנז'ה הקולנועית.

ליוצרים, ביניהם אותם במאים שכולם נהנים לקלל בטוקבקים, לא היה קל לקבל על כס השרה במשרד התרבות אישיות עם אג'נדה ליכודניקית, אולם התמיכה הבלתי מסויגת של לבנת בחוק, מול ההתנהלות החובבנית של מפלגת קדימה בנושא (התנגדה לתיקון מטעמים פוליטיים גרידא ואז התחרטה, בהוראת היו"ר ציפי לבני), הפכו את לבנת ליקירת המסך הגדול הישראלי ולאישיות רצויה אפילו בסינמטק תל אביב. אולם למרות החיבוקים בין לבנת לתעשיית הקולנוע, כבר אז היו קולנוענים ששלפו את האקדחים וביקשו להירגע עם הקומפלימנטים לשרה. לא צריך היה לחכות למערכה השלישית כדי להבין שבטוב זה כבר לא ייגמר.

"כשלבנת נכנסה לתפקיד היו לנו במידה מסוימת חששות אבל הפעילות שלה סביב התיקון לחוק הקולנוע הוכיחה לנו שהיא מנסה לשמור עלינו וזה עודד אותנו", אומר מוש דנון, יו"ר איגוד המפיקים ומפיק הסרט "עג'מי". "אולם בהמשך הגיעו ההתבטאויות שלה והיחסים החלו להידרדר".

דנון אמנם מתכוון להתבטאות השרה סביב הצהרת במאי "עג'מי" סכנדר קובטי לפיה "הוא לא מייצג את ישראל", שנחשבת מאופקת ביחס לדברים שאמרו פוליטיקאים כמו השר דניאל הרשקוביץ', אבל יש לזכור שהקרע ביחסים החל מוקדם יותר. כפי שפורסם לראשונה בוואלה! תרבות, כמה במאים ישראלים, ביניהם קובטי עצמו, החלו לקדם יוזמה לייסד בפסטיבל הקולנוע בברלין את פרס "דב הפלטינה" לחופש הביטוי ולהכריז על הבמאי מוחמד בכרי כזוכה הראשון בו. בתגובה אמרה לבנת כי "על חבורת הבמאים הזו נאמר 'מהרסייך ומחריבייך מימך ייצאו'". לטענת דנון, ההתבטאות הזו היא שהכשירה את הקרקע להתקפה נגד הקולנוענים הישראלים.

"ברגע שבאים חברי כנסת כמו מיכאל בן ארי ומנסים לקדם חוק שדורש מיוצרים להצהיר נאמנות למדינה ושרת התרבות לא קמה ואומרת 'דבר כזה לא יהיה' זה מדאיג", אומר דנון. "במובן מסוים, ההתבטאויות של לבנת הן אלו שיצרו את האקלים המסוכן הזה. אני חושב שלבנת לא התכוונה ליצור את האקלים הזה ולא תיארה לעצמה איזה סחף תגרום ההתבטאות שלה נגד קובטי. לבנת חייבת לקום ולצאת נגד הצעת החוק הזאת". גורמים במשרד התרבות אמרו לוואלה! תרבות בתגובה כי במשרד התרבות אין שום כוונה לקדם את הצעת החוק.

יו"ר איגוד הבמאים רני בלייר נחרץ אף יותר מדנון בנושא: "זו השרה הראשונה במדינת ישראל שהכריזה מלחמה על השמאל הישראלי והפכה אותו לאנטי ציוני". הוא אומר. "בהתבטאויות שלה היא נתנה לגיטימציה לפוליטיקאים ולעיתונאים להשתלח בכל מי שיש לו ביקורת על המדינה. אם בא חבר כנסת כמו כרמל שאמה ואומר שבאולפני הקולנוע גדל גייס חמישי ובן כספית טוען שהתפתחה פה כנופיה של יוצרים אנטי ציונים, ולבנת לא מתרוממת על שני רגליה ויוצאת נגדם, אזי היא משתפת איתם פעולה בדיבה ובלשון הרע".

בלייר גם מצנן את ההתלהבות סביב התיקון לחוק הקולנוע שלבנת זוקפת לזכותה. "צריך לזכור שזה בכלל במקור חוק של קדימה" הוא אומר. "ובכלל מדובר בחוק עלוב, זה היה צריך להיות 120 מיליון שקלים ולא 67 מיליון. מבחינתי זו שרת תרבות גרועה. היא חושבת שהיא מבינה בתרבות ושהיא תגביל יצירות תרבות. היא לא מבינה שתרבות נשארת ופוליטיקה משתנה". לדבריו, "המאבק נגד לבנת הוא הרבה יותר חשוב מכל מאבק נגד הזכייניות".

בלשכת השרה דוחים מכל וכל את דבריו של בלייר: "חוק הקולנוע שחוקק, בין היתר, בזכות פעילותה של השרה לימור לבנת ועל אף הניסיון של קדימה להכשילו, מאפשר אוויר לנשימה לקולנוע הישראלי", נמסר מלשכת השרה. "יש לזכור כי תקציב הקולנוע הוגדל ל-67 מיליון שקלים לשנה בחמש השנים הקרובות, כאשר במקביל משרדי הממשלה ספגו קיצוצים כואבים. השרה לבנת גאה בהצלחת הקולנוע הישראלי ומקווה כי תקציבו ימשיך לגדול.

"מוזר כי בלייר שנפגש עם השרה באחרונה, בחר לנצל את הפגישה כדי להרעיף עליה מחמאות, במקום לדון באופן אמיתי בטענות שהוא בוחר להעלות כעת", הוסיפו במשרד.

כשהם חדורי מוטיבציה מההצלחה שלהם עם התיקון לחוק הקולנוע, התפנו לבנת ואנשיה לקרב הגדול הבא: הצלת הספרות הישראלית. בחודש ינואר הודיעה לבנת רשמית על תמיכתה בחוק הספרות. במה שנראה כהתנהלות אשר נוגדת כביכול את האג'נדה האולטרה קפיטליסטית של ממשלת נתניהו הצטרפה לבנת ליוזמה של ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ וקראה לרגולציה בשוק הספרים.

אין ספק שבלי תמיכתה של לבנת בהצעת החוק של הורוביץ, לא היתה קמה ועדת השרים המיוחדת בראשות השר יוסי פלד שדנה בימים אלו בנושא. אולם, יחד עם זאת, העובדה שברגע שלבנת נכנסה לתמונה, הוצא הסעיף בחוק המקורי של הורוביץ האוסר על בעלות צולבת בין רשת חנויות להוצאת ספרים, הביאה לצד השבחים גם לא מעט ביקורת וטענות כי השרה התחמקה מטיפול בשורש הבעיה, קרי הבעלויות הצולבות בתעשיית הספרות.

קשה לבוא בטענות ללבנת. הצעה לביטול הבעלויות הצולבות נוגדת באופן בוטה את הגישה הכלכלית של ממשלת נתניהו ולא היתה מצליח לשרוד באקלים הפוליטי של ימינו. יו"ר התאחדות המו"לים ירון סדן מסכים עם הדברים ולכן לא התנגד לשיפוץ שלבנת ביצעה בחוק של הורוביץ: "היא הוציאה את הסעיפים של הבעלויות הצולבות ושל המחיר לצרכן הסופי כי הם לא מתאימים להשקפת העולם הכלכלית שלה. היא גילתה גישה עניינית ופרגמטית, רצתה לקדם את מה שהיא חשבה שאפשר ונכון לקדם." הוא אומר. "בסופו של דבר לבנת ראתה שיש בעיה בשוק הספרים, היא התגייסה במלוא המרץ והצליחה להביא את זה מהר לשולחן הממשלה ועל זה מגיע לה כל הכבוד".

גם בפרשת התזמורת האנדלוסית הפתיעה לבנת ויצאה להגנתם של נגני התזמורת. משרד התרבות החליט לתמוך כספית דווקא בעמותת "אהבת קדומים", המורכבת מנגנים יוצאי התזמורת האנדלוסית שעזבו אותה כמחאה על תנאי העסקתם, ולא בתזמורת האנדלוסית עצמה. הישג נוסף שבו יכולה לבנת לנופף במלאות שנה לכהונתה הוא הגדלת תקציב התמיכה לקבוצות התיאטרון לשנת 2009 מ-6.6 ל-7.1 מיליון שקלים, ובעצם הצלת אותן קבוצות מקריסה.

הישגים נוספים שרשומים על שמה של לבנת הם, כפי שמסופר בנתוני המשרד, תוספת תקציבית של שמונה מיליון שקלים למוסדות תרבות בירושלים, תוספת ייעודית של שישה מיליון שקלים למוסדות תרבות בפריפריה עם עדיפות למוסדות תרבות בעוטף עזה, והגדלת התמיכה בשני מיליון שקלים נוספים ביוצרים עצמאיים.

אך לצד מה שאפשר לסכם כהצלחות, נחלה לאחרונה לבנת מפלה כאשר בג"ץ קבע כי על משרד התרבות לנמק מדוע הוא עצר את העברת הכספים לעמותת "אמנות לעם". נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הביעה בדיון מורת רוח על התנהלות משרד התרבות מול העמותה וטענה כי המשרד מנסה להשתלט עליה.

לזכותה של לבנת יאמר שכמעט ואי אפשר למצוא אנשים המתנגדים למהלך ניקוי האורוות שהיא ניסתה לבצע במשרדי "אמנות לעם". יחד עם זאת, הדרך שבה התנהל ההליך (אפילו אם מדובר במראית עין בלבד) עורר רושם שמדובר בהתערבות פוליטית בעמותה שכל תפקידה הוא הפצת תרבות בפריפריה וגרם למאבק של לבנת נזק ואף הצליח, כאמור, להרתיח את ביניש. השבוע הגיע לידי וואלה! תרבות טיוטת התשובה של משרד התרבות לבג"ץ בנושא וממנה עולה כי לבנת לא מתכוונת לוותר ועומדת לתת פייט עד הסוף במאבק מול אנשי "אמנות לעם".

המעבר של משרד התרבות מניוטרל לגז נזקף בין היתר לאיש ושמו צח גרניט. בקדנציה של לבנת כשרת החינוך, שימש גרניט כיועץ השרה לנושאי תרבות. גרניט נחשב לבולדוזר וזכה להערכה עצומה בקרב בכירי מוסדות התרבות בארץ.

כשלבנת הגיעה למשרד התרבות היא מינתה את גרניט לראש מינהל התרבות במקומו של מיכה ינון שכיהן בתפקיד במשך 12 שנה. בניגוד לדעות החלוקות לגבי תפקודה של לבנת, קשה מאוד להוציא מכל מי שמעורה בתחום התרבות בישראל מילה רעה על גרניט, אפילו מבלייר. "מסביב לשרה יש אנשים טובים , וגרניט הוא אחד הבולטים שבאים", מפתיע הבמאי ואומר, "הבעיה היא האג'נדה הכללית שמביאה איתה השרה ולא האנשים שמקיפים אותה".

בכנס באוניברסיטת חיפה שהתקיים בחודש נובמבר אשתקד הצהירה לבנת שהיא שואפת להגדיל את תקציב משרד. "תקציב התרבות של מדינת ישראל הוא קטן ומאפשר לנו לעשות מעט מאוד מהדברים שהייתי רוצה לעשות", היא אמרה אז.

זוהי לא התוכנית היחידה של לבנת. מלבד הגדלת תקציב המשרד עומדים על הפרק עוד מספר נושאים בהם מתכוונת לבנת לטפל השנה ביניהם אימוץ המלצות הוועדה בראשות פרופסור גבריאלה שלו בדבר הוצאת הסמכות לצנזר סרטים מידי המועצה המיועדת לכך (במשרד התרבות אומרים כי הנושא נמצא בטיפול), שינוי הרכבה של מועצת הקולנוע (הגוף המופקד מטעם משרד התרבות על יישום חוק הקולנוע וחלוקת התקציבים השונים של המשרד לטובת פיתוח הקולנוע הישראלי), בין היתר על ידי הפיכת אישים כמו איש התקשורת ג'קי לוי והמוזיקאי חיים אוליאל לחברי המועצה. כמו כן הצהירה לבנת כי בכוונתה לבצע מהלך נרחב למען שימור "המורשת הרוחנית" של נכסי תרבות ישראלים שיכלול הקמת מרכז לאומי לתיעוד אמנויות הבמה. בכל מקרה, לא יהיה משעמם.