מזיע את דרכו לצמרת: וויליאם פיכטנר - נו, ההוא מהזה

לכל איש יש שם - גיא שמי עם המדריך השלם לשחקני המשנה העסוקים ביותר בהוליווד. והפעם: וויליאם פיכטנר

גיא שמי
15/10/2007

אם הייתי רואה "נמלטים" בטח הייתי אומר שוויליאם פיכטנר הוא הסיבה היחידה לראות את הסדרה הזו, אבל אני לא. נקודת הציון הראויה הראשונה בקריירה של פיכטנר (שם המשפחה הוא גרמני במקור, למעשה קבוצות של פיכטנרים עזרו ליישב את ארה"ב עם הגעתם לפנסילבניה ב-1760 ונטמעו גם ברוסיה ואוקראינה כאשר קטרינה הגדולה פתחה את האדמות הרוסיות בפני העלייה הגרמנית באותה תקופה), דווקא בשנת 1989, כאשר נבחר לשחק את דמותו של הווארד גנזה בגלגולה הראשון של הסדרה "משמר המפרץ" (בימים בהם אריקה אלניאק – שום קשר לאריה מליניאק - ולא פמלה אנדרסון שלטה בחוף בחזה מורם). הוא שיחק את השוטר הלבן ב"מלקולם איקס" של ספייק לי, חילטר כעובד במה ב"חידון האשליות" המצוין של רוברט רדפורד ואפילו השתתף בסרט הטיפשי הזה עם דנזל וושינגטון שכולו היה מניפסט נגד מציאות מדומה (זה העתיד, אני אומר לכם). רק לאחר שילובו בתפקיד (יחסית) ראשי בפרויקט הענק "היט" של מייקל מאן, החל פיכטנר מקבל תפקידי מפתח (משניים) באי אלו פנינים כגון: "תנין לבן", "בלאק הוק דאון", "מר וגברת סמית'" ואפילו "פרל הארבור" ומשם הדרך למודעות (המשנית) שלנו הייתה קצרה. הבעת פניו של פיכטנר נעה בין לחץ לחרמנות והוא נראה כאילו הוא תמיד מזיע; הוא תרם את קולו למשחק האגדי "GTA San Andreas" וג'רי ברוקהיימר משתדל להביא אותו לכל סרט שהוא עושה. הנה מגוון תפקידים מרנינים בכיכובו:

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר

קונטקט – העזר האפלטוני שכנגד הגיבורה

סרטו של רוברט זמקיס מתהדר בשחקני משנה מליגת העל כיד המלך – בין אם זה טום סקריט כד"ר דראמלין הפרזיט, דיוויד מורס (ע"ע המדור הקודם) כאביה האהוב של הגיבורה, ג'יימס וודס בתפקיד מר קיץ הימני החשדן ואפילו ג'נה מאלון הצעירה ("דוני דארקו" ושאר סרטים שבהם הדמות שלה סובלת מהתעללות בתוך המשפחה) בתפקיד אלי ארווי, הצעירה. דמותו של וויליאם פיכטנר היא קנט קלארק (בדיחה שלא השתמשו בה בכלל במהלך הסרט), ידידה העיוור של ארווי שמאמין לה כאשר היא זקוקה לו וסומך עליה בעיניים עצומות (הוא עיוור, באיזה עוד עיניים הוא יכול בדיוק לסמוך עליה?) מתי שצריך. לא אחד מהתפקידים הגדולים שלו, אבל בסרט הזה בעיקר ג'ודי פוסטר והמתקן המגניב של החייזרים הם אלו שמשאירים את הרושם.

בליידס אוף גלורי – הרע הגדול מהעבר שבאשמתו הגיבור מתוסבך

ילדותו של ג'ימי מקאלרוי (ג'ון הדר) ובעיקר יחסו התובעני של אביו המאמץ דארן (פיכטנר), השאירו אותו במצב תמידי של מצוינות יקית אנאלית. משום כך, אולי, הוא אינו מצליח לזהות בצ'אז מייקל מייקלס (וויל פארל) את הגאונות שקיימת בו, מכיוון שמייקל מייקלס מגיע מאסכולה שונה שדוגלת באלתור וסקס ("מה רע בלהיות סקסי?" הוא שואל אותו לא פעם). גם כאן מצליח פיכטנר - בתפקיד קטן מאוד - לשבות את ליבנו בצורה הכי קרה ואינטרסנטית שתוכלו להעלות על דעתכם, כאשר הוא מסתכל על מקאלרוי הצעיר (והבלונדיני) מחליק על הקרח בחדווה אלוהית ומכריז בקור רוח השמור בדרך כלל לקניית מסך פלזמה "אני אקח אותו".

ארמגדון – מנהיג המשנה החשדן שעם הזמן לומד להכיר את הגיבור ולכבדו

קולונל וויליאם שארפ הוא פטריוט שרגיל לעשות דברים לפי הספר. קשה לו מאוד עם מה שנראה בעיניו כמו חובבנות מצד הארי סטמפר (ברוס וויליס) המחוספס וחבורתו המפוקפקת. נכון, "ארמגדון" לא נכתב או בוים במקור כקומדיה, אולם הדיאלוג המתוח סביב הפצצה האטומית המתקתקת, אותם חילופי דברים אמיצים ודאגות כנות לגורל הדרך האמריקאית, אשר מאשרים לקולונל שהארי הוא איש משכמו ומעלה, ייזכרו לעד בתור אחת הסצנות המצחיקות ביותר בקולנוע האמריקאי לדורותיו. בסוף הסרט הוא אפילו גונב כמה שניות עם ליב טיילר "גברת סטמפר? קולונל וויליאם שארפ מחיל האוויר האמריקאי גבירתי, מבקש את רשותך ללחוץ את ידה של הבת של האיש הכי אמיץ שהכרתי". שירה.

גו – השוטר המוזריקו

עם הצגתו של השוטר בורק לעלילה, הצופה משוכנע שמדובר בדמות שטחית ומשנית. רק אחרי ששחקני אופרת הסבון אדם וזאק (סקוט וולף וג'יי מוהר) מחבלים לו במעצר שתכנן, אנחנו מגלים שמדובר בוואחד יצור, שלא ברור אם רוצה לצרף את זוג השחקנים לתכנית העסקית/משפחתית שלו, או שמא הם מעניינים אותו באופן מיני. יכול להיות שפיכטנר מנצנץ בתור בורק כיוון שמדובר בדמות שכתובה באופן מאוד מקורי - אני לא מצאתי מקבילה או אפילו השראה לדמות שכזו לפני "גו", אבל נדמה לי שזוג השוטרים ב"חרמן על הזמן" הם סוג של פיתוח שלה.

  • וויליאם פיכטנר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully