וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כוח גברא - פרק 5

מארק מקוי

19.12.2008 / 6:58

פרק חמישי מתוך ספרו של מארק מקוי, סוכן CIA שילמד אתכם הקוראים מהו גבר ואתכן הקוראות - איך להנות ממנו

היא הייתה בת הזוג שלי במבצעים. דריה. עברתי על חוק בסיסי. התאהבתי בה. עברתי עבירה חמורה מזו. לא דיווחתי על כך. שם הקוד שלה היה מטריה. הייתי זקוק לה גם בקיץ. היא הייתה צעירה ממני בכמה שנים. בוגרת אוניברסיטה יוקרתית במזרח ארצות הברית. שיער שטני, עיניים ירוקות, 60 ק"ג על מטר שבעים. חובבת סקי. אביה שירת בצבא בדרגה בכירה. הודחה מקורס טיס של הצי ממש לקראת סופו. שלטה ב 5 שפות על בוריין. פנים חדות לחיצת יד חזקה ונשמה רכה.

התחלנו ברגל שמאל. היא איבדה אובייקט (יעד למעקב). הייתי האחראי בחדר פיקוד קדמי. בתחקיר הייתי קריר וציני. היא טענה שלחץ נוסף במעקב היה עלול להביא לחשיפתה. זרקתי משפט טיפשי שאני לא בטוח שזו הייתה אבידה גדולה. היא סירבה לקבל את התנצלותי. שנים אחרי זה היא צוותה כבת זוגי. בילינו שבועות יחד. מתאמנים בביטחון מקורות (שיטת למניעת חשיפת מקורות), באיכון (גילוי מיקומים באמצעים טכנולוגים), או במקרים ותגובות (ניתוח תרחישי פעולה). במבחני אימות עברנו בציונים הגבוהים ביותר. המעריך שלנו גישש אצלי אם אני לא מכיר אותה יותר מדי. אמרתי שלא. אז, זה היה נכון.

הכיסוי המושלם

המשימה שלנו הייתה בספרד. הגענו כזוג בחופשה. המראה שלה בבגדי ספארי ריתק אותי. התגוררנו באותו חדר בבית מלון. היינו צריכים לעקוב אחרי מפגש בין שני סוכנים איראנים לבין שני ספקי נשק גרמנים. היה חשד מבוסס שהגרמנים מעבירים טילי סטרלה נגד מטוסים למדינה תומכת טרור. המוסד הישראלי העביר את המידע. חששתי שגם אנשיו יהיו במלון ויפגעו בהצלחת המעקב. בלילה טיילנו בחוץ בשביל לאסוף מל"מ. (מודיעין לפני מבצע), איתרנו את זוג הגרמנים. זהינו את מכוניתם השכורה, הצמדנו למכונית מכשיר מעקב שמשדר את מיקום הרכב.

בארוחת הבוקר למחרת, שהיתי בחדר והיא הייתה אמורה לרדת עם מפות טיול של האזור. הגרמנים פתחו איתה בשיחה. היכרות שטחית. לפנות ערב הם הזמינו אותה לדרינק בבר. היא סימסה לי וירדתי. הצטרפתי אליהם. הם שהו בספרד כנציגים של חברת טיולי אתגרים לשיווק לגרמניה (אחד הכיסויים הקלאסיים לסוכנים, מאפשר להם לערוך סיורים רבים, "לטעות בדרך" ולשאול הרבה שאלות). היה נדמה לי שאחד מהם מתחיל איתה. היא צחקקה ונתנה לו לגעת בזרועה פעמים רבות.

בחדר למעלה אמרתי שנראה לי שהיה מגע מוגזם. היא שאלה אם אני מקנא. אמרתי לה שאני לא באמת בן זוגה. היא התעמלה בחדר. עשיתי את עצמי כאילו שקוע בחדשות. חולצת הטי המיוזעת שלה גרמה לי להגניב מבטים. פטמותיה נראו בבירור. שדיה פיזזו בחולצה. היא הייתה שקועה במוזיקה מנגן האייפוד. היא עברה לכפיפות בטן. "אתה יכול להחזיק לי את הרגליים?" קמתי ישבתי על השטיח, מחזיק את כפות רגליה. היא עלתה וירדה פעמים רבות. החולצה נדבקה לה לחזה. הנשימה נדבקה לי לגרון.

אהבה אסורה

"אתה הולך להתגלח?" שאלה תוך קולות נשיפה. "למה, אני צריך?" עניתי אוטומטית. "אני חושבת שכן", ענתה. "אנחנו נשמעים כמו זוג", אמרתי. "אנחנו לא?!" אמרה/שאלה. "היינו יכולים להיות?" שאלתי. "אם לא היית עובד במשרד", אמרה. זאת הייתה הפתעה לא צפויה. למה היא מתכוונת תהיתי עם עצמי. "מי היה עכשיו עם הילדים", הוסיפה כקוראת את מחשבותיי. "את רוצה ילדים?" שאלתי. שתיקה. ופתאום רכנתי לעברה, כשהיא מזיעה, אבל חושנית מתמיד, קרבתי את שפתי לשפתיה. נשאבנו בלהט. היא התמסרה לי בתשוקה. התחושה הייתה של שד שהשתחרר מבקבוק. רגע שרציתי שלא יפוג. רגע מנחם. זאת המילה.

כל בדידותי התפוגגה ונמסה באוויר. לפתע הרגשתי שייך למשהו. למישהי. רציתי לחיות. פחדתי שזה יגמר. שאמות. נשימתה חדרה לגופי. ציפורניה ננעצו בגבי. חדרתי לתוכה. היא הרימה את ירכיה ולפתה אותם על מורד הגב שלי. היא לא נתנה לי לנוע בתוכה. שלא יגמר. נישקתי את עיניה. טעם מלח. היא בכתה. השמעתי קולות שלא הכרתי. לשוני נשאבה לפיה. היא נשכה את שפתי. הרגשתי כאב כמו דקירת סכין. התהפכנו. היא עלי. רק עכשיו היא הורידה את החולצה המיוזעת. היא עלתה וירדה לאט עיניה עצומות. רציתי לעצום גם אבל שדיה הפנטו אותי. זו הייתה היכרות ראשונה איתם. לא ידעתי אם הם שלי. היו לה פטמות מושלמות. בשרניות. עם נטייה לאליפטיות. היא לפתה את פרקי ידי כמכניעה אותי, נשכבה עלי ובתנועות אגן חתוליות נצמדה והרפתה. היא נשקה לצווארי. נושכת את אוזני. "אני רוצה אותך". לא יכולתי להבין אם הכוונה היתה 'בוא לתוכי עכשיו' או עם משמעות עמוקה יותר לעתיד.

המחשבה שאנחנו עושים משהו אסור פילחה לראשונה את מוחי.
התשוקה בערה בי. דחפתי אותה על גבה נועץ את עצמי בתוכה כדי שהוא לא יברח. מיקמתי את עצמי מעליה. התחלתי לנוע בתוכה בכוח. משהו גרם לי להפוך לחיה. היא נאנקה. ידעתי שזה גם מהכאב שנגרם מהרצפה. לא הרפיתי. העדפתי שהיא תחשוב שאני מאצ'ו אגרסיבי מאשר רומנטיקן מתחשב. ואז היא השמיעה סידרת אנחות קצת משונות. הבנתי שזו האורגזמה שלה. מזל. לא הייתי מחזיק עוד דקה. גמרתי שנייה אחריה. נשארתי בתוכה, רק הסטתי את החזה והפנים שמאלה. התנשפתי.

לא יכולתי להסתכל עליה. שכבנו כך בלי מילה כמה דקות ארוכות. יצאתי מתוכה וטיפסתי למיטה. שמתי את הכר על הראש. היא נכנסה למקלחת. מה עכשיו, שאלתי את עצמי. היא יצאה עטופה במגבת. התיישבה מול המראה והברישה את שיערה. לא החלפנו מילה. נכנסתי למקלחת. הזרם החם והחזק הצליף בעורפי. נשארתי במקלחת זמן רב. אולי המים ישטפו את העובדה שעשיתי משהו שאסור. אולי אשכח מה שהיה. לא יודע.

יצאתי לחדר. היא הייתה לבושה. "יש לנו עבודה". אמרה ביבושת.
ואז זה הכה בי. אם יקרה לה משהו. אני אוהב אותה? מאוהב? אוכל להתנהג כפי שאני צריך להתנהג? התלבשתי. ירדנו לבר לאפריטיף. שתינו קאמפרי סודה. לא דיברנו. זמזם רוטט זז לי בכיס. מכשיר המעקב. ידידנו בתנועה. זזנו לחניה. יצאנו אחריהם והדלקנו ברכב את מסך המעקב.

"איך את"? שאלתי. "בסדר", היא אמרה. "ואתה"? "לא יודע", עניתי.מכשיר המעקב סימן שהם עוצרים. הגענו אחריהם. עשרים דקות מחוץ לעיר, בכביש שולי על שפת הים. מועדון קליפסו. שם בסיסי. "אני נכנסת", אמרה דריה. "שמרי על עצמך", אמרתי.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא

הישראלים האלה

דריה חבשה פאה שחורה ומשקפי ראייה (ללא מספר ועם אוזניה על הזרוע). לקחה את מצלמת הסלולר (פיתוח מיוחד שמאפשר צילומי זום באיכות אור יום) וחמקה פנימה. עברו כ-5 דקות בלבד. הרגשתי טיפות זיעה בכף היד. לעזאזל. הרבה זמן לא הרגשתי. מה קורה לי.

"כל הילדים בבית". היא לחשה. "בזהירות", השבתי. "אני על הבר, הם ממש שולחן מתחתי", אמרה. ישבתי באוטו כשעה. אתה מזיע בבית השחי. אמרתי לעצמי. רציתי סיגריה. הפסקתי לפני 5 שנים. לקח לה כמה רגעים להגיע. היא נכנסה. התנעתי. גלשנו בכביש השומם. "מועדון סטריפטיז", אמרה. היו שם בחורות סקסיות מאד. "אולי תלך?" היא השליכה לעברי את המצלמה. דפדפתי בתמונות. לא יאומן. שני הגרמנים עם שני גברים בעלי חזות מזרחית נראו בבירור אוחזים בתמונות סטילס של מה שנראה כמו טילים אישיים נגד מטוסים. בינגו. לא יכולתי שלא להתפעל מהמידע המדייק שהועבר אלינו. "תמשיך", היא אמרה. דפדפתי הלאה. שני גברים נראו שותים בירה ועל ברכיהם שתי נערות ליווי. "מי אלו?" שאלתי. כנראה הישראלים אמרה. גם הם עלו עליהם. חכה תראה הוסיפה.התמונה הבאה הייתה נוק אאוט. אחת מ"נערות הליווי" שהייתה על ברכי אחד הישראלים, נושקת לאחד מסוחרי הנשק על הקרחת שלו, וחברתה מצלמת. "הישראלים. ממזרים הישראלים האלה". סיננתי.
"מה אכפת לך?" אמרה. "השגנו את שרצינו". היא צדקה. האגו, אותו גורם מיותר, עדיין הפעיל אותי. "בוא נחזור", אמרה.

עצרנו בדרך באיזה טאפס בר. יצאנו מהאוטו. היא הרימה ראשה לשמיים, לקחה אוויר ואחזתי בה מאחור. נישקתי אותה על העורף.
היא הסתובבה. התחבקנו עצמנו עיניים. ידעתי שנפלנו. נכנסנו לבר. הזמתי וויסקי. הסתכלתי עליה. פנתרה. "שנתיים אני מחכה לך", אמרה. "למה חיכית?" שאלתי. "כדי שנהיה שווים", ענתה. נאנחתי. כבר בקורס היא סומנה כאמביציוזית, ממוקדת, חסרת פשרות. "על מה נוותר?" שאלתי. "על כלום" ענתה. "אף אחד לא ידע. נפסיק את פעילותנו כצוות". "זה בניגוד להוראות", אמרתי. "אומנתי לשמור על סודות", ענתה באירוניה. "נשבעתי לדווח אמת", אמרתי. "גם את". "אין לי מה לדווח. אין כלום", אמרה. "אני לא זוכרת שהיה משהו". לקחתי אוויר. הוצאתי אותו בנשיפה ארוכה. חזרנו למלון. נתתי לה את הזכות להתקשר למשרד. "כל הילדים מרגישים מצוין". אמרה. "אשלח תמונות, רואים שאנחנו מאוד נהנים". אהבתי את הניסוחים שלה. בטיסה חזרה התאפקתי לא להחזיק ידיים. הריח המזוהה שלה עירפל אותי. ריח התשוקה התערבב עם תחושת ביטחון. אני לא לבד בעולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully