פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אמא, הבטחת פולק לשבת

      יסמין סויפר על העדשה ועינב שיף על המקלדת, יצאו לקצור מעט מיבול האינדי הישראלי במסגרת "פולקל'ה 5"

      פולק = דילן

      התחלנו את היום עם יונתן כנען, שמצטלם מצוין בלוק של בוב דילן עם הפרצוף הכה אריק איינשטייני שלו. ואכן, המוזיקה היתה דילן והמבטא היה אריק איינשטיין, אבל הרמה - פולק ישראלי מיושן ומרגיז. לא בשביל זה היינו צריכים פסטיבל "אלטרנטיבי"

      מופע חימום - יהלי סובול

      קצת מצחיק שאמן שמכר יותר דיסקים ביחד מכל משתתפי הפסטיבל הפך לסוג של מופע פותח לאירוע מול לא יותר מדי קהל. בהתאם לכך, סובול בחר לבצע רק שירים באנגלית ולמרות המבטא האיום שלו, הוא נשמע חי ואנרגטי, בוודאי לעומת אלבומו האחרון והמאכזב. תגלית כזו למשל, סיבה טובה לקיים פסטיבל אלטרנטיבי

      פולק-עאלק

      כנראה שכשאמרו לדיוויד בלאו שמדובר בפסטיבל פולק, הוא בדיוק יצא מחזרה אכולת דיסטורשן. אחרי כל מיני אקוסטיקנים, הגיע בלאו עם הלהקה המהממת שלו והרים את הגג של לבונטין במחווה לכל מה שגרג דולי עשה אי פעם בחייו, כולל קאבר מרגש לספרינגסטין. אדם קומן, מיתוס מתהווה בזכות עצמו, כמעט עף מהבמה מרוב התלהבות, בדיוק כמו שאנחנו עפנו מההופעה המצוינת הזו

      הקהל

      באולם, ילד בן 13 בערך שהגיע מהישוב עומר אמר "חשבתי שמדובר במקום יותר גדול". זה היה בשעה 16:00 לערך, כשנראה שהקהל לא בדיוק עמד לוותר על ארוחת השבת שלו עבור מרתון אינדי ישראלי. הייתי מצדיק אותו, אך ההופעות המרגשות של דיוויד בלאו, שני קדר, יוחנן קרסל וכמובן אדם קומן הוכיחו שמי שפסח על הקידוש ויומני 20:00 זכה לפיסת רגש נקייה ומזוקקת של אמנות שהיא רק שלנו

      יהוא ירון

      לפחות בכל מה שקשור לליין-אפ, בפולקהלה ידעו לשמור את הטוב ביותר לסוף היום הראשון. אז, בערך ברבע לשתיים עשרה ואחרי כמה הרהורים על מה לעזאזל צריך לקרות כאן כדי שמוזיקה ישראלית תגרום למישהו לרצות לעוף, יהוא ירון עלה לבמה עם הקונטרבס. עצם הנוכחות שלו, הפיזיות שבה הוא מנגן והאש שיוצאת לו מהשפתיים, היו הכנה מושלמת לסט המעולה שירון הציג. "זה לא זמן טוב לכתוב שירים", הוא מדקלם, אבל אם הם של ירון - זה לא זמן טוב. זה זמן מצוין