אין תחליף ליציאה מהארון
הטיעון לפיו נטייתו המינית של אדם היא עניינו הפרטי מיושן ועיוור לעובדה שהטרוסקסואלים משתפים את הציבור בנטייתם המינית כל הזמן
מי קובע מי אנחנו?
מי שעושה אאוטינג פוגע בפרטיות של אנשים אחרים בצורה עמוקה: הוא מפקיע מהם את השליטה בזהות שלהם. מיכאל בירנהק מסביר למה אאוטינג פסול מוסרית וחברתית
ארבע טעויות מרגיזות בדיון על אאוטינג
לא צריך להיות סובלני כדי לדרוש שוויון זכויות להומואים וזה דווקא מוסרי לעודד אנשים לצאת מהארון. דוקטור ישי בלנק קורא לנו לנוח
מוציא מהדעת
העובדה שגל אוחובסקי בחר להגיב לטענות נגדו בטוקבק ראויה להערכה. התוכן המקומם שלו, לעומת זאת, ראוי לתגובת נגד תקדימית של אודי הירש
משטרת המחשבות של השמאל
השנה האחרונה מוכיחה שהאח הגדול לא חייב להיות אביגדור ליברמן, הוא יכול להיות גם שמאלני חילוני והומוסקסואל
ציירו תמונה וולגרית
כנופיית שלטון הארון חכמה על אמנים חלשים שאפשר לעשות על חשבונם הון פוליטי. מול מוריסי, למשל, לא היה לה את האומץ. עינב שיף חבר בתרדמת
איך קרה שהתקשורת נותרה פטרונית?
התקשורת שבויה בתפיסה המיושנת, לפיה צריך "להגן" ,"לכבד" או כל מילה מכובסת אחרת - על מי שמסתיר את העדפתו המינית. עיתונאית הארץ מיכל פלטי מגיבה למאמרה של הדס ריבק
לאוורר את הארון
פג תוקפם של החוזים בין עיתוני סוף השבוע למושאי כתיבתם הפחדנים. אביעד קיסוס חושב שהאאוטינג שעשה עיתון הארץ לאמנים הוא אקט של אפליה מתקנת
טיים אאוט
אף אחד כבר לא מופתע כשראשי ממשלת ההומואים מטעם עצמם מחליטים להוציא אמנים מהארון בניגוד לרצונם, רק למה לעזאזל עיתון הארץ משתף עם זה פעולה?