פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פיצוץ יהיה

      רון חולדאי חייב להחליט אם הוא רוצה לעמוד בראש עיר ללא הפסקה או בראש עיר ללא מסיבה. בעקבות אירועי ליל סילבסטר האחרון, עמית יולזרי חורך את הרחבה

      הפשיטה המשטרתית על מועדוני תל אביב בליל הסילבסטר חשפה את המאבק הסמוי שמתנהל בין העירייה והמשטרה לבין הבליינים ובעלי המועדונים על אופייה הלילי של העיר שמכנה עצמה "ללא הפסקה". בניגוד למיתוג שעליו היא כל כך מתעקשת, בסוף השבוע הראשון של העשור החדש נתפסה תל אביב בעיקר כ"עיר ללא מסיבה". זאת לאחר שלכמה מהמועדונים האיכותיים שבה – ביניהם ה"בלוק" ו"הברזילי" שממוקמים בדרום העיר – הוצאו צווי סגירה לחודש לאחר שנמצא בהם קהל רב מהמותר. יש שיאמרו שאת החוק צריך לכבד והם אמנם צודקים, אבל התחושה בקרב רבים היא שלא מדובר באכיפה אלא בהתנכלות מאורגנת של הרשויות לחיי הלילה בבירת התרבות הישראלית.

      אם היו בודקים בליל השנה האזרחית החדשה את המועדונים בנמל תל אביב או בכל מקום אחר אין ספק שגם שם היו מוצאים הפרות דומות בתפוסת הקהל המותרת. גם כי בלילה ההמוני הזה כמות הבליינים עצומה, אך בעיקר בגלל שהחוק הישראלי המגדיר את כמות הקהל המותרת במועדון הוא מגוחך. למועדון בישראל מותר להכניס לתחומו אדם אחד על כל מטר מרובע משטחו. זאת משום שלמרבה האבסורד הוא מוגדר בספר החוקים תחת אותה קטגוריה שבה נמצאים בתי קפה ומסעדות. לשם המחשה, בארצות הברית ובאירופה היחס שקובע את מספר האנשים שניתן להכניס למועדון הוא אדם וחצי לכל מטר מרובע במועדון, אלא שכל הניסיונות לשינוי החקיקה כך שתתאים לסטנדרט המערבי עלו עד כה בתוהו.

      חייבים להודות שלא אחת דוחסים בעלי מועדונים יותר מדי קהל למועדוניהם ויוצרים דוחק מעיק ולא נעים. וגם אם צריך לטפל בהם במלוא חומרה, מעצם העובדה שעושים זאת בליל הסילבסטר - בו גם הבליין המתחיל יודע כי כל מועדון שאליו יגיע יהיה עמוס – נודף בעיקר ריח פופוליסטי זול שמנסה לנגן על תחושת הפחד הציבורית נוכח גלי האלימות הגואים במדינה. אך האבסורד מכל הוא שבסילבסטר האחרון, בו בזמן שהמשטרה סגרה לחודש כמה מועדונים בעוון צפיפות יתר, היא הוציאה צווי סגירה למשך 15 ימים בלבד לשניים נוספים שבהם התפתחו קטטות אלימות. כן, כן, כך מטפלת משטרת ישראל האמיצה בנגע האלימות: 30 יום סגירה לצפיפות, 15 יום – למכות.

      אבסורד על גבי אבסורד על גבי אבסורד

      אין זאת אלא שהרבה יותר קל להיטפל לבעלי מועדונים בטענה של תפוסת יתר. שכן המשטרה יודעת שאלה ישלמו מיד את הקנסות שהוטלו עליהם וכך יעשירו את קופת המשטרה. מינימום השקעה, מקסימום רווחים. אלא שלא רק ידה של המשטרה במעל. גם העירייה לא טומנת ידה בצלחת ומנהלת מלחמת חורמה נגד מקומות הבילוי שבהם היא מתגאה כשהיא ממתגת את עצמה כלפי חוץ.

      מבחינה זו, האבסורד של ליל הסילבסטר האחרון הגיע לשיאים חדשים כשבאותו הלילה ממש הגיע רון חולדאי למועדון ה"בלוק" כדי להצטייר כראש עיר שמעודכן בחיי הלילה של עירו. הבחירה של מי שהביא אותו לשם (אסף זמיר, סגנו של חולדאי מטעם מפלגת הצעירים "רוב העיר") לא היתה מקרית. יחד עם מועדון ה"ברזילי" הסמוך, מדובר באי של שפיות מוזיקלית ותרבותית שנטוע בלב האזור האלים של מתחם יד חרוצים. שני המועדונים מארחים לא מעט תקליטנים חשובים מחו"ל ומחברים את תל אביב לזירות הלילה העדכניות ביותר בעולם. זו היתה הזדמנות מעולה עבור חולדאי להצטלם עם הבליינים כאחד מהחבר'ה אך באורח פלא, דקות לאחר שעזב את המקום, פשטה המשטרה על המועדון וסגרה אותו. הקצין הבכיר בשטח אמנם סיפר שכלל לא ידע שחולדאי ביקר במתחם ושמדובר במבצע אכיפה שגרתי, אך קשה להשתחרר מהתזמון המושלם, והמקרי כביכול, בין שני הביקורים.

      חשוב לזכור שבשש השנים האחרונות מגדירה עיריית תל אביב בראשות חולדאי מתחמי בילוי ומנסה להעביר אליהם את עיקר הפעילות הלילית מאזורי שכונות המגורים במרכז העיר. הבן המועדף הוא אזור הנמל בצפון העיר והבן הסורר, שנחשב על ידי המשטרה ליעד בעייתי, הוא מתחם יד חרוצים בדרומה. רק באזורים אלה (יחד עם רחובות ספורים נוספים כמו חשמונאים וקרליבך) מותר להפעיל מקומות בילוי אחרי אחת וחצי בלילה, כשבשאר אזורי העיר החלה בתקופה האחרונה אכיפה נוקשה יותר כלפי מקומות שפועלים לאחר חצות.

      מדיניות שנויה במחלוקת זו, שמשנה באורח דרמטי את מרקם החיים התל אביבי, הגיעה לנקודת רתיחה באירועי הסילבסטר האחרונים. הרושם שהצטייר הוא שלאחר שהרשויות השקיעו מאמצים כבירים לדחוק את מקומות הבילוי למתחמים סגורים ומאובטחים ביחידות פרשים ובמג"בניקים חמושים, כעת הן מתפנות להתנכל לאותם מועדונים מכותרים ולייבש אותם על ידי הוצאת צווי סגירה בעזרת חוק תפוסת הקהל האבסורדי.

      הפוטו-אופ הבא

      אם חולדאי ידע על הפשיטה המתוכננת של המשטרה על מועדוני העיר ובחר להגיע לאחד מהם לפני כן למטרות יחסי ציבור, הרי שמדובר בציניות, צביעות ובחוצפה שאין כדוגמתה. אם לא ידע על כך, הרי שמסתבר שלאחר עשר שנות שלטון מאבד הביצועיסט הכל-יכול את כישורי הניהול שבהם הוא נוהג להתגאות.

      כך או כך, רצוי שחולדאי יתעשת במהרה, יפסיק להתעסק במירוק תדמיות ויתחיל להתערב בנעשה בשטח. עליו לפעול בנחישותו המפורסמת לשינוי החקיקה בעניין התפוסה המותרת במועדונים ולהורות למשטרה להתמקד באלימות ולא בספירת אוכלוסין. עליו למנוע את ההסלמה המכוונת במערכת היחסים של הרשויות עם חיי הלילה של עירו ולהוכיח שהוא באמת, ולא בדימוי, מחויב לחיי הלילה הייחודיים של עירו.

      ולשם התחלה, יש לו הזדמנות קרובה להוכיח זאת באופן פומבי. ביום חמישי הקרוב תתקיים במועדון "בין הבתים" בשכונת פלורנטין מסיבת מחאה נגד אירועי הסילבסטר ונגד ניסיונות העירייה לשנות את אופי השכונה על ידי סגירה מוקדמת של מקומות בילוי בה. לאחר שהטריח את עצמו בליל ראש השנה למועדון הומה אדם כדי להתחבב על הבליינים לא אמורה להיות לחולדאי בעיה להגיע גם לאירוע בפלורנטין ולהמשיך להפגין מחדש את מסירותו לחיי הלילה שבאמצעותם הוא משווק את עירו. רק שלא ישלח את המשטרה לסגור את המסיבה, רגע אחרי שהוא מסיים את הפוטו-אופ.