מחדל הכאב

תגידו שלום ל-"Hurt Locker" וקבלו במחיאות כפיים את "מטען הכאב". סרטה של קת'רין ביגלו, אחד הסרטים המובילים בקרב על האוסקר, אמנם ישודר ב-yes בסופו של דבר (7 במרץ, יום האוסקר), אולם כלל לא בטוח שיגיע למסך הגדול, מה שאומר שקהל הצופים הישראלי עלול להפסיד את אחד הסרטים המדוברים בעולם בשנים האחרונות.

זו כמובן לא תהיה הפעם הראשונה: בכל שנה "מפספסים" המפיצים הישראלים סרטים מהמעלה הראשונה בעולם. הקהל הישראלי, שלא שוחה בתוך אתרי ברנז'ה הוליוודיים, לא מודע לעובדה שבשל שיקולים מסחריים גרידא נמנעים ממנו סרטים שעושים חיל ברחבי תבל.

המקרה של "מטען הכאב" (ותודה לרוכשי הסרט שגאלו אותנו מהשימוש באותיות לועזיות) הוא הקיצוני מכולם. הסרט, שעוסק בעלילותיה של יחידת מפרקי פצצות בצבא האמריקאי הנלחם בעירק, בוים על ידי אשתו לשעבר של במאי "אווטאר" ג'יימס קמרון והפך מכישלון מסחרי באנגליה וארצות הברית (הסרט הרוויח עד כה, במהלך שנה של הקרנות, 16 מיליון דולר בכל העולם בהפצה מצומצמת) לשיחת היום בחסות עונת הפרסים.

למעשה, הסרט עדיין הסתובב בעולם כשחברת הלווין yes החליטה לשים עליו את היד ולמעשה זכתה בכל הקופה. שכן, רק לאחר מכן החלו להגיע הפרסים, ביניהם פרס המפיקים וחשוב מכך - פרס גילדת הבמאים, שכמעט מבטיח לביגלו את האוסקר לבמאית הטובה ביותר, ומכאן - כולם רוצים להיות חברים של הילד הלוהט בשכונה.

מכאן, שהשאלה איך פספסו המפיצים הישראלים את הפוטנציאל הגלום בסרט דרושה הבהרה וכרגיל במקרים כאלה - הגרסאות הולכות ומתפצלות. לטענת גורמים בשוק ההפצה הישראלי, הפספוס הוא בכלל של מפיצי הסרט בחו"ל. ברשת בתי הקולנוע לב לדוגמא, המתמחה ברכישת סרטי איכות מאירופה וארצות הברית ("סרט לבן" של האנקה, למשל, שמתחרה מול "עג'מי" באוסקר בקטיגוריית הסרט הזר), טענו בתגובה לפניית וואלה! תרבות כי "מפיצי הסרט מכרו אותו לטלוויזיה עוד לפני שמיצו את נושא המכירה למפיצי הקולנוע בארץ ובעולם".

בנוסף, בפוסט של "קפיטן פראקסה", הבלוגר הרשמי של רשת לב, פורסם בחודש דצמבר 2009 כי החברה שמכרה את הסרט בעולם, Voltage Picture, היא זו הנושאת באשמה. לטענת הקפיטן, החברה לא ממש העריכה את מה שיש לה ביד, והעמידה אותו למכירה לטלוויזיה בלבד.

ב-yes, לעומת זאת, דווקא טוענים ש"מטען הכאב" כן הופץ לקולנוע ומתגאים בכך שזיהו את הפוטנציאל הגלום בו כבר באחת ההקרנות הראשונות שלו, בשנת 2008, בפסטיבל הסרטים בטורונטו. עם זאת, מנהלת הרכש וערוצי הבית של yes, דנה שטרן, דווקא מבינה את השיקולים המסחריים שעמדו מאחורי החלטת המפיצים הישראלים לא לרכוש את הסרט.

"אני מניחה שהם פשוט חשבו שלא יצליחו להחזיר את ההשקעה", אמרה שטרן לוואלה! תרבות. "מדובר בסרט שעוסק במלחמה האמריקאית בעירק וכנראה שיש לנו מספיק סרטי מלחמה משלנו. יש השקעה עצומה בהפצת סרט, החל מתרגום וכלה בשיווק וביחסי הציבור. המפיצים כנראה לא האמינו שהקהל הישראלי יבוא לקולנוע לראות סרט על עירק".

ב-2 בפברואר, קיבל "מטען הכאב" גושפנקא סופית בדמות תשע מועמדויות לאוסקר, כולל קטגוריות כמו הסרט הטוב ביותר, הבמאי, השחקן, התסריט המקורי ועוד. ב-yes הבינו שכעת ייפתח מירוץ חיזור אחריהם כדי להביא את הסרט בכל זאת לבתי הקולנוע והחליטו כי הם לא ממהרים לשחרר את הסחורה, בוודאי ובוודאי לא לפני שהסרט ישודר אצלם ביום הענקת הפרס הנכסף. הם מקווים, כנראה, שיוכלו אז לנפנף למפיצים הישראלים במשפט "הסרט שלנו זכה באוסקר. מה עשה שלכם?".

"מהרגע שהסרט החל לצבור תאוצה, כבר בסוף 2009, החלה ההתעניינות סביבו", מאשרת שטרן. "כרגע כולם מחכים ליום של אחרי טקסי האוסקר. אם 'מטען הכאב' יזכה באחד הפרסים המרכזיים, אין ספק שזה יסלול את דרכו למסכי הקולנוע בישראל". לדבריה של שטרן ניתן להוסיף את העובדה האירונית משהו שב-23 בפברואר תיערך פרימיירה של הסרט לעיתונאים בבית קולנוע גדול המקרין סרטים מעותקי פילם. בית הקולנוע הזוכה, אגב, הוא קולנוע לב.