כשטריי פרקר ומט סטון, יוצרי "סאות' פארק" רצו לבצע וידוא הריגה לאחת הפרות הקדושות שהם עדיין לא חיסלו סופית, הם פשוט הלבישו אותה בחליפה של דב ונתנו לה לכרות לעצמה את הקבר. באותו פרק מפורסם זכו אמנם כל הדתות לטיפול מיוחד (בין היתר הוצג ישו כמכור לפורנו ובודהא כמכור לסקס) אולם רק הנביא מוחמד זכה כביכול לטיפול בכפפות של משי ובסך הכול הוצג בתחפושת של דב חברותי שממלמל מדי פעם משפטים סתומים. ועדיין, הקיצונים האיסלמים נפלו הישר אל תוך המלכודת. בניגוד לאדישות של עמיתיהם מהדתות האחרות, הם השתוללו, איימו והצליחו להביא לצנזור הפרק. הפונדמנטליסטים שוב הצליחו לעשות עוול לאחיהם ברחבי העולם ולמתג את האיסלם כדת אלימה. פרקר וסטון הצליחו לחזור לתודעה ( לאחר תקופה ארוכה שאיבדו את הבכורה ליוצרי הסדרה המתחרה "איש משפחה") כאבירי חופש הביטוי. המטרה הושגה.
תום טרגר ואור פז, היוצרים של הסדרה האינטרנטית "אחמד וסלים", שאמש (שבת) שודר בביפ הפיילוט הטלוויזיוני שלה, נפלו במלכודת הפוכה. גם טרגר ופז חשבו לייצר אמירה נגד הקיצוניות שאליה מוביל האיסלם את חלק ממאמיניו, ולפחות על הנייר זה הצליח להם: בעולם הערבי הזדעזעו ובאיחוד האמירויות אפילו חסמו את הצפייה בסדרה. היו אפילו כאלו שאיימו על חייהם. ניצחון לקול ההיגיון ולליברליות? ממש לא. מי שדווקא יוצא מתלהם, מתנשא וגזען מהסדרה הם יוצריה ולא האנשים שאותם היא מנסה לתקוף. שכן "אחמד וסלים" היא מוצר שכל מטרתו לעורר פרובוקציה וקשה לעמוד לצידה כשדי ברור שאם גיבוריה היו יהודים היא היתה מעוררת פה סערה לא קטנה ודי בצדק. דוגמאות מהטלוויזיה המצרית או הטורקית לא חסרות.
אל תפספס
אחמד וסלים הם שני בניו של הטרוריסט יאסר מג'ייף שמקווה שבניו ילכו בעקבותיו וישאפו להפוך למחבלים, אבל לדאבונו אותם הרבה יותר מעניין לשחק גיטר הירו, להשחית זמנם בפייסבוק או סתם להזכיר את המילה זרע בכל משפט שני. התוצאה הסופית גסה, לא ממש מצחיקה ולקרוא לה סאטירה זה כמו לקרוא למסעדת "אחמד את סלים" מסעדת שף. העובדה שכמה מעיתונאי ארצנו השוו אותה ל"סאות' פארק" מעידה על קיבעון מחשבתי די פתטי לפיו כל מה שמרגיז את העולם הערבי הופך אוטומטית ל"יצירת מופת אמיצה". "אחמד וסלים" היא לא ניצחון לחופש הביטוי, היא ניצחון לחופש השיסוי, ומי שנותן לה יד שלא יתבכיין אחר כך כשאותו הנשק יופנה כלפיו.
בשבוע שעבר תקפה הזמרת קייטי פרי את הקליפ החדש של ליידי גאגא שבו היא עושה שפטים בכל מיני אלמנטים דתיים, וכתבה בטוויטר שלה כי "אמן שמשתמש בחילול קודש כבידור הוא כמו סטנדאפיסט שמשתמש בהומור פלוצים". אז נכון שמדובר באמירה שמגיעה ממישהי שבקליפ האחרון שלה משפריצה קצף מהשדיים, אבל בכל זאת תודו שיש משהו בדבריה. זה די עלוב לבזות ולפגוע בסמלים דתיים של האחר ולחרחר ריב רק בשביל קודש הקודשים של הרייטינג. אם הומור הפלוצים של "אחמד וסלים" הוא הנשק היחידי שהיצירה המקומית שלנו יכולה להציע בקרב מול הפונדמנטליסטים כנראה שנגזר על כולנו להיחנק מהסירחון של עצמנו.
