גיי אוני: על האלבומים החדשים של קיילי מינוג והסיזור סיסטרס

העטיפה המדהימה של "Night Work", האלבום החדש של הסיזור סיסטרז, אומרת הכל. צילום של רוברט מייפלת'ורפ. ישבן קפוץ, חטוב, מוחזק היטב בשתי ידיים גבריות. אסתטי אבל מלוכלך, הישבן הזה נראה מוכן לכל סוג של פעולה, עם עדיפות לפעולות שכרוכות בדיסקו, מין, או דיסקו ומין ביחד.

הבחירה של הסיזור סיסטרז לעטר את עטיפת אלבום המיני-קאמבק שלהם בצילום כה בוטה של מייפלת'ורפ, הגאון והגיי אייקון שנפטר מאיידס ובצילומיו הארוטיים תיעד וקידש גבריות בשיאה, היא לא מקרית. ב-"Night Work" מבקשות האחיות הגזורות להזכיר לעולם שלמרות שיש להן להיטים ברדיו לא מדובר בלהקה לכל המשפחה, אלא אם כל המשפחה מעוניינת לעבור לגור במועדוני לילה במזרח ברלין.

"רצינו לעשות אלבום מהסוג שמיקה לא יכול לעשות" אומר חבר הלהקה בייבידדי ל"טלגרף" הבריטי, ולמרות התיקון הפוליטיקלי קורקט שהוא מוסיף מיד אחרי שהוא קולט שהוא מטנף על קולגה ("כלומר רצינו לעשות אלבום שאף אחד אחר לא יכול לעשות"), העקיצה האינטואיטיבית לעברו של כוכב הפופ המתקתק מסבירה את המצב. הרי לסיזור סיסטרז לא באמת איכפת ממיקה ומהפנטזיות בצבעי גלידה שלו. הן לא מזיקות לאיש וגם לא להם, כל עוד הוא והם – המוחצנים, הגאים והפרועים – לא נחשבים לאמנים מאותה קטגוריה. שיהיה ברור, אומרים הסיזור: מיקה הוא נער חייכן שאמא שלו מנהלת לו את הקריירה (זה לא דימוי. היא באמת מנהלת לו את הקריירה) ושלא יצא מהארון אף פעם. אנחנו, לעומת זאת, להקה רושפת ומינית, שנולדה מחוץ לארון. ואם האלבום השני שלהם גרם למישהו לשכוח את זה, הנה בא האלבום השלישי כדי למחוק את הרושם המוטעה ולהשאיר רחבת ריקודים חרוכה מאחוריו.

"אז כשכולם ילכו הביתה/הזנב שלך יהיה בין הרגליים שלי/אפשר לדבר על יחסים/אבל יש לי דברים יותר טובים למלא את הראש שלך בהם" (מתוך השיר הנהדר "Whole New Way")

עם כל הכבוד למפיק האלבום, סטיוארט פרייס, ובאמת שיש אליו הרבה כבוד, מה שהופך את האלבום החדש של הסיזור לכל כך מרומם הם דווקא הטקסטים שלו, שהם ברובם חסרי בושה. "כל מה שאני רוצה לעשות הלילה הוא להקשיח אותך", שר הסולן ג'ייק שירז בשיר בעל השם הליטרלי "Harder You Get", כשבשורה הבאה הוא כבר מספר שבעולם שלו "אין כזה דבר רטוב מדי". יש באלבום גם רגעים שבהם הוא שר על אהבה, אבל האמת היא שהם פחות מרשימים. הרגעים הפרועים, הסוטים, הסליזיים, הם שהופכים את "Night Work" לאלבום גאה, מתריס, ולאחד האלבומים הכיפיים של השנה.

פרייס, שבבלוג הפופ popjustice כבר הציעו להעניק לו תואר אצולה, הפיק גם את אלבומה ה-11 של קיילי מינוג, "Aphrodite". למעשה הוא שימש באלבום הזה לא רק כמפיק אלא גם כמפקח שהופקד על עבודתם של יתר המפיקים שלקחו חלק באלבום (פרייס הוא זה ששיגר לחברת התקליטים את התוצאה הסופית, כשהוא משפצר עבודות של יוצרים מנוסים כמו הכותבת והמפיקה נרינה פאלוט וטים רייס אוקסלי מלהקת קין).

כישלונו היחסי של "X", אלבומה האחרון של קיילי, שעל אף שהיה יופי של אלבום לא הביא את התוצאות הרצויות במצעדים, גרם לאנשים שבסביבתה ללכת הפעם על בטוח: החל משם האלבום, שממצב את קיילי כלא פחות מאלה, דרך בחירתו של פרייס, המפיק שאינו טועה, וכלה בשיווק המסיבי של האלבום בטוויטר. קיילי הפכה כבר מזמן לגיי אייקון ועכשיו הגיע הזמן לדהור על זה – את האלבום היא השיקה במסיבת גייז בניו יורק; את הופעתה הראשונה השנה עשתה בפסטיבל גלסטנברי כשהתארחה על הבמה של הסיזור סיסטרז; והקליפ של " All The Lovers" מדבר בעד עצמו. כמו שאמרה פעם סמנתה מ"סקס והעיר" לבלונדיני שלה: "קודם נכבוש את ההומואים, אחר כך את הילדות ואז את שאר העולם".

אבל האמת היא שקיילי לא זקוקה לכל הרעש הזה. ואחרי צפייה בדי.וי.די המוצלח שמצורף למהדורה המיוחדת של האלבום אפשר אפילו להגיד שהרעש הזה טיפה מזיק לה. נהוג היה להגיד בעבר שקיילי היא זייפנית, אבל בקטע מתוך הטור הצפון אמריקאי שלה היא מוכיחה שהיא זמרת מצוינת עם איכויות של כוכבת ברודווי. ואילו במייקינג אוף של הקליפ החדש היא מתגלה כבחורה נמרצת, חייכנית, חרוצה, אינטליגנטית ולא דיווה באופן מעורר השתאות.

המסקנה: פרייס הוא מפיק נהדר ו"Aphrodite" הוא אלבום שמח, אבל יתכן שדווקא עכשיו, כשקיילי הגיעה לגיל ולמעמד של כוכבת שכבר לא חייבת כלום לאף אחד, היינו יכולים לשמוע קיילי אחרת. פחות מופקת, יותר אישית. לרגעים ארוכים נדמה שהכוכב האמיתי באלבום החדש של קיילי הוא פרייס, שסינתז וזיקק כל רגע באלבום הזה לשלמות פופית קלילה. ועל אף שזה תמיד כיף לשמוע שירי פופ מושלמים של קיילי – הפעם מומלצים במיוחד "Get Outta My Head" הממכר, "Everything Is Beautiful" שכתב לה הסולן של קין ו-"Looking For An Angel" המועדוני – יהיה עוד יותר כיף אם באלבום הבא נגלה קיילי חדשה: עדיין פופית אבל פחות עטופה, קיילי שתחזיק לבד את הבמה בגלסטנברי ולא תתחבא מאחורי חברים, מוכשרים ככל שיהיו.

חוץ מזה, אני מבקשת שבטקס הבריטס 2011 תקבל קיילי את הפרס למפעל חיים שכל כך מגיע לה. אחרי שעשו שם כבוד לפט שופ בויז ולרובי ויליאמס, הגיע הזמן לתת כבר לאפרודיטה הקטנטנה ממלבורן.