החטא ועונשו: על "משתגידי" עם אלין לוי בערוץ ביפ

לפעמים טוב שיש את הטלוויזיה הישראלית שתזכיר לך פורמטים וקונספטים שנדמה שחלפו מהעולם, אבל נותרו במוחם הקודח של מנהלי תוכניות עם בעיות תקציב ומכונת אספרסו מקולקלת. כך, הציג אמש (ראשון) ערוץ ביפ של הכבלים את "משתגידי", המייצגת את אחד מהפורמטים האלו – זה המכונה בלשון נקייה "פאנל נשים" ובו בין 3 ל-7 (תלוי בממוצע היקף החזה של המשתתפות) כוסיות בדרגת פרסום סל"ג ומעלה, המהגגות על הטווח הרחב והעמוק שבין "אם אתה ידיד כבר לא תהיה בן זוג" לבין "ויברטור הוא לא אויב – הוא חבר".

בתוכנית הראשונה שחגגה את הפורמט החדשני, נראה גם שביפ לגמרי התפרעו עם הקאסט, כצפוי מערוץ נישה: כוכבת ריאליטי במרדף אחרי אדי הדלק של הזיכרון הציבורי (אלין לוי), שחקנית תיאטרון שהבינה שאת הפפראצי עושים ב"עספור" (נלי תגר), שחקנית ששיחקה לצד טלי שרון והבינה מה היא לא (אדווה בולה מ"מגדלים באוויר") ודניאלה וירצר, שחקנית מצוינת אמנם, אבל אחת שמחפשת קאמבק במקום הלא נכון.

יש לציין שכל הארבע הבינו את גודל המעמד מבחינה ויזואלית, במיוחד וירצר, שהמחשוף שהרביצה לתוכנית הבכורה העניק את התחושה שהיא הולכת על כל הקופה – מכאן זה או חזרה לערוץ 2, או לבית של ההורים.

מישהו באמת האמין שבכמעט 20 השנים שעברו מאז "בין הסדינים" של מיכל מירון-שקד ז"ל, ועד "יחסים מסוכנים" עם דנה מודן, צריך עוד תוכנית שאלות ותשובות נוסח "חברה שלי שינתה את הסטטוס בפייסבוק ל-In A Relationship" ? לא ברור אם זה מה שיותר עצוב או שזו העובדה שהביצוע של התוכנית מצליח להיות כל כך דל ומאולץ, שבמקום לחגוג את הנשיות המפוארת של הארבע (לא בדיוק הבחורות שסובלות ממחסור ב"סליחה, אבא שלך גנן?"), הוא העלה שיח מיושן ודי מדהים באהבליות שלו, באופן שיכול להטיס את מעמד האישה לימים של עזר וייצמן, המיידלע וסורגות הגרביים.

אלו לא היו רק הנושאים הלעוסים והתובנות המאלפות ("שינוי סטטוס בפייסבוק זה כמו היקי בצוואר – סימון טריטוריה") שהפכו את "משתגידי" לחוויה שנעה בין לסת שמוטה מהלם לבהייה חוזרת בבגד הגוף של וירצר; "משתגידי" היא תוכנית שהיתה יכולה לעבור בערוץ 2 הניסיוני או כתוכנית בוקר מהזן המייאש שאתה צופה בהם בחמ"ל צבאי בזמן תורנות לא נגמרת. גם אלמנטים שחוקים כמו כוס היין בידיהן של הטאלנטיות והטון הפולני שלהן ("אל תנסו לנחש מה אנחנו חושבות – תנסו להבין") עוררו געגוע למסע הציצים של אביעד קיסוס בערוץ 10 – שם לפחות דיברו על נושא מעניין.

בנקודה זו, חובה לציין שהיחידה שיוצאת מכל זה בכבוד כל שהוא היא דווקא אלין. מי שציפה לנפילתה של הבחורה - שהאמינה שאוסטרליה זה באירופה - ברגע שתצא מכוך הריאליטי, צפוי לקבל את אותה אלין של "האח הגדול 2": אותו טון דיבור ילדותי ורך, שטומן בחובו משפטים חסרי משמעות ומלאי חן, שממילא נבלעים במתת האל האמיתית שלה -הגוף.

גם ב"משתגידי" אלין מצליחה לשחרר אבחנות שספק אם היו מתקבלות באהדה אם היו מגיעות מאילנה דיין או יונית לוי, אבל ביחס לחברותיה לפאנל, אלין יכולה לסמן וי נוסף בדרך להארכת חוזה הטאלנט.

אלא שעם כל הכבוד לאלין, הדבר המצער מכל בעלייתה לשידור של "משתגידי" הוא הטיימינג שלה. כארבעה ימים אחרי שנגזר דינו של ערוץ ביפ לרדת משידורי הכבלים, "משתגידי" היא בדיוק המקל בגלגלי המחאה שהחלו לנוע היטב, וסיפקו לחיצה מדויקת על כפתורי האהדה להפקות המקור של הערוץ - שפעם היו "שי ודרור" ו"הרצועה" והיום הם ארבע כוסיות שמדברות על ויברטורים.

"משתגידי" היא בסך הכל חברה נוספת במסדר הלא מעורר כבוד שחברות בו "יאללה, נקסט", "האחות הקטנה" ועוד כמה הפקות מקור שנוצרו בערוץ שכנראה האמין שיחיה לנצח. לצד השידורים החוזרים האינסופיים, ברור שביפ לא באמת נערך לאפשרות שמישהו יניף מעליו את החרב והוא באמת יצטרך להוכיח את עצמו כערוץ טלוויזיה חשוב ומשמעותי על הממיר. אם למישהו היה ספק, "משתגידי" היא ממש לא התוכנית שתעשה זאת.

אמנם יש עוד עונה שלמה של תוכניות שאמורות לעלות בערוץ, חלקן נראות לא רע בכלל במבט מבחוץ, אבל עם "משתגידי" כתוכנית המשודרת ארבעה ימים בשבוע, קשה יהיה לעמוד מול משרדי HOT עם השלטים ולבקש חנינה. מצד שני, אם אלין ודניאלה וירצר יעשו את זה מול המצלמות, עוד יש סיכוי שזה יצליח.