פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "היום כותבים ג'ינגלים": ראיון עם יוני רועה

      לקראת מחווה לכבודו בפסטיבל ראשל"צ, יוני רועה מסביר מה דעתו על ההווה והעתיד של המוזיקה המסתלסלת, למה הוא מוותר על קיסריה ואיך חוה אלברשטיין קשורה לכל זה. ראיון

      במקום לעשות את זה יחד עם כל התעשייה באמפיתיאטרון בקיסריה, החליט יוני רועה שאת חצי היובל הבימתי שלו הוא חוגג בראשון לציון דווקא, במסגרת הפסטיבל המקומי לזמר עברי שנחגג בפעם ה-23. שנתיים לפני שהפסטיבל הזה יצא לדרך בפעם הראשונה, רועה עוד חלם להיות רוקר בועט מנתניה. הוא הקים את להקת נערי החוף שביצעה בעיקר חומרים של לד זפלין. אבל כמה שנים לאחר מכן הוא בעט בסגנון אחר, מסתלסל, כשהוציא ביחד עם אלי לוזון את "איזו מדינה", שהפך אותו בן לילה לאחד היוצרים היותר חשובים בתעשיית הענטוזים.

      "יש הרבה דמיון בין שני הז'אנרים", אומר רועה בראיון מיוחד לוואלה! תרבות לקראת מופע המחווה שייערך לו השנה בפסטיבל ראשון לציון. "זה לא שמדובר בשני עולמות שונים כל כך. שני הסגנונות גדלו בשוליים, שניהם התקיימו במועדוני קצב שהיו ברמלה ותל אביב, ככה שזה לא באמת מפתיע אותי שהגעתי למוזיקה הים תיכונית הישראלית. אני מחובר אליה מהבית".

      יוני רועה (אביב חופי)
      "בקיסריה ראיתי לאס וגאס". רועה (צילום: אביב חופי)

      בהופעה בראשון לציון אתה תארח על הבמה את קובי אוז, עידן יניב ואביהו שבת, אבל ההיגיון אומר שבמופע כזה אתה אמור לשתף את אלי לוזון ושלומי שבת שעל הקריירה שלהם השפעת הרבה יותר.

      "כבר חמש שנים אני רץ עם המופע הזה בכמה הרכבים וכל פעם אני משנה את האורחים על הבמה. עם אלי לוזון אני מופיע כל הזמן וגם את אביבה אבידן. הפעם ההופעה תהיה עם קובי אוז, שצריך לשמוע אותו שר 'איזו מדינה' כדי להבין איזו תמורה אחרת הוא נותן לשיר הזה. ובמקום שלומי שבת, יהיה אביהו, הבן שלו, שמבחינתי זה בכלל סגירת מעגל מרגשת".

      איך זה שאחרי כל כך הרבה שנות פעילות אתה לא מרים מופע עם כל הזמרים בקיסריה, משהו יותר חגיגי ומיוחד?

      "אני לא חושב שקיסריה מתאימה לי. אני לא באווירה הזאת. ההופעה בראשון לציון היא הגשמה של חלום. להופיע עם שישה נגנים, עם השירים שכתבתי במשך השנים ולארח זמרים בכיף שלי – זה תענוג. כשאני רואה את כל הילדים האלה משתוללים בקיסריה, אני מתמלא בגאווה כי זה דור שהיום קוטף את הפירות שאנחנו זרענו".

      ואתה מרוצה ממה שאתה רואה ושומע?

      "וואלה, מה אני אגיד לך? הייתי לפני חודש באחת ההופעות בקיסריה וראיתי לאס וגאס. משהו לא נורמלי. הפקה נוצצת, עם ביג בנד וכל הקישוטים האפשריים. הבמה היתה מלאה בכל טוב אבל לא היה שם שום זכר למוזיקה הים תיכונית. מבחינה מוזיקלית יש לי הסתייגויות, כי הדגש היום הוא יותר על המוזיקה, העיבודים והשואו, פחות על המילים. הזמרים של היום מוכשרים בטירוף, יש להם קולות גדולים, היסטריים, יותר ממה שהיה פעם. הכישרון כאן הוא עצום. הבעיה היא שאין להם סבלנות וזה בא על חשבון הטקסטים. הם כותבים ג'ינגלים, קליטים וקלילים, עם פחות עומק. לכן אני לא רואה את זה ממשיך הרבה. בסופו של דבר זה יגיע למבוי סתום והמוזיקה הים תיכונית תחזור לנשמה".

      יוני רועה (נמרוד סונדרס)
      "בסופו של דבר זה יגיע למבוי סתום והמוזיקה הים תיכונית תחזור לנשמה". רועה (צילום: נמרוד סונדרס)

      אתה היית אחד מאלה שפעלו לשינוי ההגדרה מ"מוזיקה מזרחית" ל"ים תיכונית" ואף פעם לא הבנתי למה בעצם לא התעקשת שהיא תוגדר פשוט "מוזיקה ישראלית" לכל דבר ועניין?

      "אמרתי שזאת מוזיקה ישראלית ים תיכונית, כי מבחינה מוזיקלית היא לא מזרחית. מוזיקה מזרחית היא בלי הרמוניה, היא מנוגנת בלי אקורדים. במוזיקה ים תיכונית יש הרמוניה ולכן זאת ההגדרה הנכונה. המדינה שלנו שוכנת לחופי הים התיכון, אנחנו שומעים מוזיקה יוונית, טורקית וכך גם מדינות נוספות שיש לנו איתן דילוג מוזיקלי".

      כשציון גולן שר מוזיקה תימנית, איך הוא קשור לים תיכון?

      "משום שברגע שהשיר עובר עיבוד ויש לו פתאום עיבוד, הוא הופך ל'ים תיכוני'. בתימן הוא התנגן רק עם פח וכאן הוא קיבל לבוש אחר".

      אז זה רק עניין של טיעונים מוזיקליים פרופר? מה לגבי המיקום הגיאוגרפי?

      "ולכן זאת מוזיקה ישראלית עם השפעות ים תיכוניות".

      מההגדרה שלך נשאר רק ה"ים תיכוני". החלק הישראלי נעלם. יש מוזיקה "ישראלית" ויש "ים תיכונית". תיכף ייקחו לך את תעודת הזהות הכחולה.

      "זה באמת חבל, כי זאת לא היתה הכוונה שלי. רציתי שכמו שיש רוק ישראלי, תהיה גם מוזיקה ישראלית ים תיכונית שרק מחדדת את הקשר עם האזור בניגוד לרוק. בכלל, לא צריך להגזים עם החלק שלי בהגדרה. זה לא שקמתי בבוקר והחלטתי ללכת ולשנות את ההגדרה ל'ים תיכוני'. זה משהו שנולד תוך כדי עבודה. אני לא חושב שהייתי בכלל מודע למהלך הזה. גם בספר שהוצאתי לכבוד חגיגות היובל למדינה, קראתי למוזיקה הזו 'סלסול ישראלי' בלי 'ים תיכוני'".

      לי זה נשמע שאתה פשוט ניסית להיות נחמד וההגדרה "ים תיכונית" היא הרבה יותר מחויכת מ"מזרחית". כלומר, רצית להיות נחמד כלפי הממסד.

      "אני לא חושב שלממסד היה נוח עם 'איזו מדינה'. זה שיר שבכלל לא ניסה להיות נחמד ולמעשה הוא עשה כאן מהפכות והפך לאחד משירי המחאה הגדולים של ישראל".

      וגם בשיר הזה אתה ניסית להיות נחמד. מכיוון שאחרי שבכל השיר יצאת בביקורת על המדינה, סיימת אותו בשורות "מה אגיד לכם ומה אספר, יש דברים רבים עליהם נוותר, למרות הבלגן והחסרונות, את מדינתנו, לדורי דורות". מה, אחרי שנתת בראש דפקת ברקס כדי לא להחליק יותר מדי?

      "בכלל לא. הלכתי עד הסוף. נכון, סיימתי את השיר עם 'את מדינתנו לדורי דורות' וזאת אומרת שלמרות הכל אני לא מתכוון לוותר על המדינה הזאת ועל האופי שלה. אני הולך להילחם עליה ועל הצביון והאופי שלה. אני לא מתכוון עכשיו לעזוב את המדינה בגלל שרע כאן או משהו כזה. להפך אני מתכוון לשנות אותה מבפנים".

      תסכים איתי שעם השנים הפכת לאיש יותר חייכן ויותר של פשרות. לא אותו רוקר בועט כפי שהתחלת.

      "לכל גיל יש את התופעות שלו. ככל שאתה מתבגר, אתה נשאב לצורך האמנותי שלך. אתה מבין שצריך להתפשר, ושבמקום לבעוט אפשר פשוט לעשות מוזיקה טובה שתנצח. בתחילת הקריירה צריך קצת לזעזע ואחרי שאתה מקבל את הבמה, צריך להמשיך הלאה. לא להתקבע, להתקדם".

      יוני רועה (נמרוד סונדרס)
      "מוזיקה מזרחית היא בלי הרמוניה. במוזיקה ים תיכונית יש הרמוניה ולכן זאת ההגדרה הנכונה". רועה (צילום: נמרוד סונדרס)

      גם אתה, כמו אביהו מדינה, החלטת בשלב מסוים בקריירה להיות גם זמר וספגת על כך ביקורות. בשביל מה היית צריך את זה?

      "הביקורות לכשעצמן היו מוצדקות מכיוון שחשבו שאני מתכוון עכשיו לשיר בחפלות וזה ממש לא מה שהתכוונתי אליו. אני מגיש את השירים מכיוון אחר לגמרי ויש לזה ערך מוסף, שונה כשהיוצר שר את שיריו. ברור לי שאין לי סיכוי להתחרות מול הקולות של הזמרים בז'אנר. ההחלטה להוציא אלבום נולדה די במקרה אחרי שחוה אלברשטיין שמעה סקיצה שלי לשיר שעשיתי באיזשהו פרויקט שעבדנו עליו ביחד. היא שאלה אותה: 'מי זה שר בסקיצה?'. כשעניתי לה שזה אני, היא מייד קפצה ואמרה: 'אתה חייב לעשות עם זה משהו'. ומשם כבר התגלגלתי הלאה".

      איך הגבת כששמעת שנבחרת לאחד מ-50 הזמרים הגדולים בכל הזמנים של המוזיקה המסתלסלת?

      "לא האמנתי, בפירוש לא האמנתי. אני בחיים שלי לא זכיתי בכלום כזמר. אני בא מהנשמה לשיר, לא מתוך יכולת של הגשה פנומנלית ולכן זה הפתיע אותי. אפילו שאת הקריירה שלי התחלתי כזמר. בגיל 17 הוצאתי את השיר הראשון שלי ששמו 'אם זה נכון'. השיר אפילו נכנס למצעד הפזמונים והגיע למקום ה-17. זה ההישג הכי גדול שלי כזמר".

      לאחרונה פורסם מצעד ההשמעות של אקו"ם ובחמישייה הפותחת של המלחינים והמחברים הכי מושמעים יש את אותם שמות כאילו כלום לא קרה. יכול להיות שהדיבורים על מהפכת סלסולים היו מוגזמים?

      "זה לא מפתיע אותי מכיוון שאסור לשכוח שיש להם פור של ארבעים שנה. יהיה קשה להדביק את הפער הזה. בזמן הזה הם יצרו קלאסיקות. בא נדבר בעוד עשרים שנה ותראה שהמהלכים של היום יניבו פירות. אין לי ספק שבעתיד הדירוגים האלה יהיו שונים לגמרי".

      כשתחגוג יובל, 50 שנות יצירה בעוד עשרים וחמש שנה, איך המוזיקה הישראלית תישמע?

      "אפשר כבר עכשיו להתחיל לשמוע אותה די בבירור. זה הולך לשם, מוזיקה מסתלסלת לגמרי, עם עיטורים מדבריים, משהו בין קובי אפללו לעמיר בניון".

      מופע המחווה ליוני רועה יתקיים במסגרות פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי שייערך בין התאריכים 23-30 בספטמבר