צחוק מעבודה: על "מי שואל אותך?" עם ליאור כלפון

"מי שואל אותך", תוכניתו החדשה של ליאור כלפון שעלתה אמש (שלישי) בערוץ 2, נפתחה בבדיחה על צרפתים. בהמשך גם יגיעו ירידות על שמנות, ערבים ופיליפינים, אבל בינתיים מתמקדים בצרפתים. למה לא? צרפתים זה דבר מצחיק. כיף להעליב אותם. יש להם מראה ייחודי ומבטא מוזר, הם תלושים ולא קשורים, וחלקם אפילו רוצים להיות חלק מאיתנו. לך תבין.

בכל אופן, כלפון התחזה לדויד, יהודי מצרפת עם שיניים בולטות וכיפה על הראש, שהגיע לישראל על מנת להציע נישואים לבחורה שמעולם לא פגש. שתי הבחורות שהוא הטריד לא היו מעוניינות במיוחד לשוחח איתו, אבל היהלום הענק שהוא שלף מהכיס המיס אותן. "בוא שב קרוב", הן אמרו בחיוך, מסונוורות מהטבעת. מתברר שישראליות נמשכות ליהלומים גדולים, גם במחיר של שיחה עם צרפתי מטרידן ומוזר.

מצלמה נסתרת תמיד נתפסה בעיניי כטכניקה נלוזה, אבל יש לה כמה יתרונות. היא חושפת דברים שבדרך כלל מוסווים, ויכולה להציג את המציאות הסמויה בעין בוחנת. אבל "מי שואל אותך" לא מנסה להציג מציאות, אלא לספק דאחקות. ברגע שנהיה קצת מעניין, עם הדינמיקה המוזרה שהתפתחה בין הצרפתי התימהוני לשתי הבחורות, כלפון הרס הכל עם שעשועון הטריוויה שלו. תוך כדי שיחה הוא שלף את השאלות שלו, התברר שהבנות לא שמעו על קרלה ברוני, ולאט לאט, שלב אחרי שלב, המבוכה התפתחה לכמה רבדים שונים. ברגעים האלה הצופה כבר התקשה להחליט מה מעיק יותר: האם זו הדמות המרגיזה שכלפון משחק, האם אלו הסטיגמות הרדודות שהוא מנציח, או שמא מדובר בבורות האמיתית של הבנות. כך או כך זה צורם עד כאב, ואנחנו רק בסצינת הפתיחה.


חוזרים לבנות. על השאלה השנייה הן ענו בקלות – איזו זמרת שרה את "מקודשת", שרית חדד. כמובן. על השאלה הבאה, האם שפיים זה קיבוץ או מושב, הן שוב לא ידעו לענות. מסכנות. מאז "מקבילית המוחות" הצופה הישראלי לא הוטרד בכזה אתגר אינטלקטואלי. את התמונה של בר רפאלי הן כמובן זיהו, ואפילו ידעו להשלים את המשפט: "לכל סיר יש..."? מכסה! כל הכבוד. במקרה הזה הסיר הוא תוכנית מתיחות, והקהל בבית הוא המכסה שראוי לה. בכל אופן, מיד אחרי זה הגיעה ההפוגה הקומית, עם הבחורה השמנה שהתגלתה ככלה המיועדת של דוד הצרפתי, והבנות התחילו לצחוק. איזה קטעים זה מצלמה נסתרת.

יש לי חלום. בחלומי, כולנו חלק מניסוי ענק ומורכב, שנהגה על ידי אנשי חינוך אידיאליסטים שדואגים לגורל האומה. מטרת הניסוי היא להוכיח איך למרות שהרמה של תוכניות הבידור בערוץ 2 רק מידרדרת, נתוני הצפייה אינם משתנים. למעשה "מי שואל אותך?" היא רק חלק מהניסוי, רק פרק נוסף בתוכנית מתיחות אחת גדולה, שבה הזכיינית רשת, המשדרת את "מי שואל אותך?", בוחנת את העם עם מצלמה נסתרת. בקרוב התוצאות הרשמיות, אבל בינתיים הכישלון מהדהד בכל דאחקה.

ולמה שרשת ינסו ליצור תוכניות ברמה אחרת, אם עד עכשיו הכל עובד חלק? הביקורות יכולות להמשיך לקטול, אבל הצופים מתמסרים ל"צחוק מהעבודה" וגם ל"מועדון לילה" של הזכיינית המתחרה, ומאוהבים בהומור של שלום אסייג וקטורזה. אם כלפון היה כל כך מוצלח כאיצקו ב"רמזור", למה שלא נחזיר קצת את ניסים בוסקילה של ה"קמודי סטור"? זו טעות לחשוב ש"מי שואל אותך?" היא תוכנית בידור קלילה ותמימה, שמטרתה לספק מנוח לתודעה. למעשה מדובר בהמשך הפגיעה באיי-קיו הלאומי, בדרדור מודע של התרבות הישראלית.

המוזר הוא ש"מי שואל אותך?" היחה פחות גרועה מהציפיות המוקדמות. הפרומואים רמזו שערוץ 2 עומד לשבור עם התוכנית הזאת שיאי שפל חדשים, עם תיעוד במצלמה נסתרת של חיקויים נדושים של דמויות עממיות. אלא שבסופו של דבר, "מי שואל אותך" רק התאימה את עצמה לסטנדרטים הקיימים. אפילו צמד הבנות, אלה שגילו חיבה מוגזמת ליהלומים, כבר יודעות שלכל סיר – בין אם הוא חלול לחלוטין או גדוש במאכל מקולקל – מחכה אי שם מכסה.