"פעם היו יותר מעריצים": ראיון עם גראסהופר, גיטריסט מרקורי רב

הגיטריסט של להקת מרקורי רב מודע לשינויים שעברה הלהקה, מתחרט על כל הסמים שעשה, ומספר איך אביב גפן שכנע אותם לחזור לישראל. ראיון מיוחד

עינב שיף
17/11/2010

חוץ מהמוזיקה עצמה, מרקורי רב היא בעצם סוג של להקה ישראלית: להקה שיותר מדברים עליה משהיא מוכרת דיסקים, עם שלושה להיטים שאנשים מכירים ולא יודעים לשייך אליה ושגם עליהם היא בקושי מקבלת תמלוגים בגלל חוזה דרקוני עם חברת תקליטים. לכן, כמו כל להקה ישראלית, גם מרקורי רב תופיע בתל אביב (26 בנובמבר, מועדון רדינג 3). חרם תרבותי? אולי על היכל התרבות באריאל.

"אנחנו מסוג הלהקות שאנשים מבינים שהם אוהבים כשהם מקשיבים למוזיקה שנים אחרי שהיא יוצאת", מודה גיטריסט הלהקה, שון "גראסהופר" מקוויאק, בראיון לוואלה! תרבות. "בזמן אמת למשל, אף אחד לא השתין לכיוון אלבום הבכורה שלנו. היו ארבעה עיתונאים שאהבו את זה וזה הרוויח לנו את הזמן עד האלבום הבא. הבעיה היא שגם אחרי האלבומים שכן הצליחו, כמו 'Desert Songs' ו-'All Is Dream', היינו כל כך דפוקים בראש שלא הצלחנו לעשות מזה כסף גדול. המזל הוא ששירים כמו 'Goddess on A Highway' ו-'Now The Dark is Rising' עוד מצליחים להכניס לנו כמה דולרים, בעיקר כשהם מופיעים בסרטים או בטלוויזיה. ככה יוצא לנו מזה משהו".

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר

יד על הלב, לא קצת נמאס לכם לנגן אותם בסוף כל הופעה?

"אתה יודע שאי אפשר להשיג את האלבומים שיש בהם את השירים האלו? שהם אזלו מהדפסה?"

אתה רציני?

"לגמרי. בגלל ש-V2, החברה שהוציאה אותם, די קרסה, הם יצאו מהדפסה. אז אנחנו צריכים לאסוף את הכסף ולהשיג את הזכויות כדי להוציא את שני האלבומים האלו מחדש, כך שלבצע אותם בהופעות זו הדרך שלנו להחיות שירים שאין בחנות דיסקים. חוץ מזה, הם באמת שירים מעולים – למה שלא ננגן אותם?"

"ההופעות זו הדרך שלנו להחיות שירים שאין בחנות דיסקים. חוץ מזה, הם באמת שירים מעולים – למה שלא ננגן אותם?" להקת מרקורי רב(צילום: GettyImages, ul Bergen)

האמת היא שמרקורי רב הרוויחה ביושר את הזכות לנגן את השירים האלו. לפני הכל, הם באמת מאוד טובים, ונוסף לזה לקח להם אלבום וחצי לצאת ממעמד להקת הקאלט שמושווית תדיר לפליימינג ליפס - קודם בזכות האלבום המצוין "Boces" ואז בזכות שני האלבומים המצליחים שהוזכרו לעיל.

מקוויאק והגיטריסט ולימים סולן הלהקה, ג'ונתן דונהיו, הצליחו ליצור צליל ייחודי ומזוהה, שברגעים היפים של הלהקה הפך אותם לשם בולט בדברי ימי הפסיכדליה ולהקה שמוכרים בחנויות כמו האוזן השלישית נהנים להגות את שמה בהטעמה מתנשאת. אלא שמאז "All Is Dream" שיצא בשנת 2001, הלהקה לא הצליחה להתרומם – האלבום "Secret Migration" עוד עורר מעט תשומת לב, אבל בוודאי לא בתהודה אליה התרגלה מרקורי רב וכך גם היצירות שבאו אחריה. האחרונה שבהם היתה "Snowflake Midnight" מ-2009, כשלצידו שוחרר אלבום חינמי לרשת בשם "Strange Attractor" - שניהם לא הותירו רושם עז במיוחד.

"פעם היו לנו הרבה יותר מעריצים", מודה מקוויאק. "היום אתה ממש צריך לשכנע את האנשים שהם צריכים לקנות אותך. פעם לא ידענו בכלל מה עושים באולפן ואנשים היו קונים מוזיקה רק כי השטויות שגירדת מהרצפה של האולפן נשמעו מעניינות. היום? קודם הם יבדקו אותך בחינם ואחרי זה יוותרו על לשים על זה כסף. אז אנחנו מנסים להתפרנס ועוד איכשהו ליהנות מזה".

נשמע קודר משהו. אתה וג'ונתן מצליחים עוד להסתדר ביחד?

"זה מה שמחזיק אותנו בעצם. הוא ואני הקמנו את הלהקה כשניגנו שטויות ביחד ומשם זה הפך לכל כך גדול שבקושי ידענו איך להתמודד עם זה. מדי פעם אנחנו לוקחים פסק זמן אחד מהשני, אבל זה תמיד כדי לחזור. הסוד? אנחנו חייבים להיות פתוחים לשינוי ולשגעונות של האחר. אנחנו שונים אחד מהשני במובנים מסוימים, אבל אנחנו מאוד פתוחים זה מזה. היו אנשים שלא הסתדרו איתנו והמשיכו הלאה, כי הלהקה זה קודם כל אני והוא".

"היו אנשים שלא הסתדרו איתנו והמשיכו הלאה, כי הלהקה זה קודם כל אני והוא". ג'ונתן דונהיו(צילום: GettyImages, Giuseppe Cacace)

הנפגע העיקרי של כלל "הלהקה זה קודם כל אני והוא" הוא דיוויד בקר, שהיה סולן ההרכב באלבום הבכורה ועזב. והוא לא לבד: בסך הכל הלהקה החליפה לא מעט ליין אפים, כנראה בגלל פתיחות היתר של דונהיו והגראסהופר: "לפעמים אנחנו קשוחים מאוד, זה נכון", אומר מקוויאק. "אבל אני ולרוב גם ג'ונתן יודעים מה אנחנו עושים ומי שנשאר איתנו מבין את זה. מי שלא – שמחנו להכיר אותו אך ממשיכים הלאה".

מה הטעות הגדולה ביותר שלכם בלהקה?

"כמות הסמים שעשיתי כשהייתי צעיר. זה היה יכול להיות כיף, אבל כשזה מעמיק, זה לא יצירתי במיוחד. בלשון המעטה".

המוזיקה של מרקורי רב מזוהה לרוב עם סמים, בעיקר עם LSD.

"זה דווקא די בסדר מבחינתי. אני מבין אנשים שחושבים שאופיום או אבסינת' או LSD יפתחו להם את המחשבה. בעיניי, המוזיקה עצמה נותנת לך את ההרגשה של סם. אני קצת מצטער שלא הבנתי את זה לפני כן".

הרבה להקות חיקו את הצליל הזה, בעזרת דייב פרידמן המפיק שלכם. MGMT למשל.

"זה נכון. דייב עשה שם עבודה מצוינת בלקחת שני אנשים שברור שאין להם כוונה להיות להקה גדולה והפך אותם ללהקה הכי חמה בעולם. ברור לי שהם שני חבר'ה שמתנסים בסמים ומוזיקה וזה פשוט הצליח להם".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"ישראל תמיד ידעה לארח אותנו באופן מרגש מאוד ולכן לא יכולנו לסרב להצעה להופיע כאן"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

ההופעה של מרקורי רב בתל אביב תהיה הפעם השלישית שלהם כאן, חמש שנים אחרי הביקור האחרון בהאנגר 11 בתל אביב. זו היתה הופעה מצוינת, עם פתיח נפלא בו הקרינה קטעים מסרטים שהשפיעו עליה לצד עטיפות אלבומים נחשבות – ומשם המשיכה הלהקה לסט שלה. הפעם, הפתיח הופך לרקע המלא של חלק מההופעה, כשהלהקה תנגן עם עבודת ארט מיוחד בחצי סט, לצד חצי סט אקוסטי.

"ישראל תמיד ידעה לארח אותנו באופן מרגש מאוד ולכן לא יכולנו לסרב להצעה להופיע כאן", אומר מקוויאק. "הקצה של מצדה בלילה זה משהו שלא ראיתי בחיים שלי. כשעליתי לשם אמרתי לעצמי – בשביל הנסיעות האלו נכנסתי לעסק הזה בכלל. בשביל זה, ובשביל ההצעות של חיי הלילה בתל אביב".

בפעם האחרונה אירחתם את אביב גפן לשיר האחרון. איך זה קרה?

"פגשנו אותו מוקדם יותר בביקור שלנו, אותו ואת אבא שלו. ג'ונתן שומר על קשר איתו וכשניגנו באנגליה הוא הופיע איתנו. אני חושב שיש לו סיכוי להצליח בעולם, הוא ממש טוב".

שאלתם אותו לגבי הלהקות שמחרימות את ישראל ומסרבות להופיע כאן?

"אתה יודע, דיברנו על זה עם אביב ובמקום מסוים אני חושב שאנשים שבאים להופעות שלנו באים בשביל המוזיקה ובשביל להתנסות. אלו אנשים שלא מעורבים בדברים הבעייתיים שיש בישראל והם בוייב אחר. זה עדיין נושא מסובך, אבל אנחנו רק רוצים להופיע. אביב היה מאוד בעד שנגיע".

מרקורי רב יופיעו ב-26 בנובמבר ברדינג 3 תל אביב

  • מרקורי רב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully