חדש על המסך

בששת העשורים האחרונים, היה ז'אנר האימה אחד הבולטים בעולם הקולנוע, אבל התעשייה הישראלית סירבה לגעת בו. מי שהרימו את הכפפה הם אהרון קשלס ונבות פפושדו הטירונים, המציגים כאן את סרט האימה הארוך הראשון בתולדותיה של המדינה. כנהוג בסוגה זו, העלילה פשוטה מאוד: כמה דמויות, ובהן אח ואחות, ארבעה צעירים, שני שוטרים וטיפוס מסתורי אחד, נקלעים ליער שלו בשעת צהריים תמימה, ואז מתחילה שורת התרחשויות אלימות ולא צפויות. מי מהם יצליח לשרוד?

מן הביקורות: יאיר רוה הזדרז לכתוב על הסרט שבוע לפני צאתו, ועשה זאת בהתלהבות – "תענוג" ו"חוויה" היו רק שניים מן הסופרלטיבים שהופיעו בביקורתו המהירה.

בימוי: אהרן קשלס ונבות פפושדו. משחק: אניה בוקשטיין, עפר שכטר, רן דנקר, דני גבע, ליאור אשכנזי, ליאת הרלב, אפרת בוימוולד, מנשה נוי (115 דקות).

שנה לאחר "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס", אחת ההצלחות הכלכליות המרשימות של השנים האחרונות, מגיש הבמאי טוד פיליפס קומדיית מסע נוספת, וגם הפעם בכיכובו של השמנמן המזוקן זאק גליפיאנקיס. ההבדל הוא שבמקרה זה גם רוברט דאוני ג'וניור מצטרף לחגיגה, וכן שהפעם שותפים להרפתקה שני גברים בלבד – אחד מהם הוא פיטר הסחי (דאוני ג'וניור), שחוצה את אמריקה כדי לנכוח בלידת בנו הראשון, ואיתן האהבל (גליפיאנקיס), שעושה זאת כדי לפזר את האפר של אביו המנוח. בעקבות סדרת תקלות נאלצים השניים לעבור את המסע זה בצד זה, והאופי המקוטב שלהם הופך את ההרפתקה לחוויה מטרטרת במיוחד.

מן הביקורות: התקשורת האמריקאית שפוטה של יוצר הסרט ושל שני כוכביו, אבל במקרה זה האלילים הכזיבו אותם: כמעט כל המבקרים סיכמו שקומדיה זו מחווירה לעומת "בדרך לחתונה", וציינו שאין בה כמעט רגעים מצחיקים אבל יש בה הרבה קטעים לא נעימים, מה שמסתכם לכדי חוויה לא מספקת. רק טיימאאוט ניו יורק שמר לפיליפס אמונים, ואף הגדיל עשות והשווה את הסרט ליצירות של ג'ון יוז ושל ווים ונדרס.

ציון ממוצע: רוטן טומייטוס – 38. מטאקריטיק – 51.

במאי: טוד פיליפס. משחק: רוברט דאוני ג'וניור, זאק גליפיאנקיס, ג'יימי פוקס (100 דקות).

כמה חודשים לאחר "גנוב על הירח", מגיעה קומדיית אנימציה נוספת (תוצרת דרימווקס) המעמידה במרכזה דווקא ארכי-נבל. הפעם זהו מגה-מוח, שתמיד חלם לנצח את הטובים ולשלוט בעולם, אבל כשזה סוף כל סוף קורה, הוא מגלה שבעצם לא כל כך כיף למלוך ביקום, מה שמוביל אותו לחפש אתגרים חדשים.

מן הביקורות: "מגה-מוח" מגיע מבית היוצר של אולפני דרימוורקס. בניגוד לסרטי האנימציה של פיקסאר, המוצרים של המתחרים אף פעם לא יוצרים קונצנזוס, וכך קרה גם הפעם. דוגמה למחלוקת היא השוואה בין הביקורת של ניו יורק טיימס לחוות הדעת של ווילג' ווייס: בטיימס כתבו שזהו סרט מרהיב ויזואלית וחכם בצורה יוצאת דופן, אבל עמיתיהם סברו דווקא כי הוא מציג דמויות משעממות וגרוע מכך - מדבבים חסרי השראה שהשתתפו בו רק בשביל הצ'ק.

ציון ממוצע: רוטן טומייטוס – 68. מטאקריטיק – 64.

במאי: טום מקגרת. משחק: בראד פיט, וויל פארל, טינה פיי, ג'ונה היל, בן סטילר (אנגלית). יחזקאל לזרוב (עברית). (96 דקות).

לאחר שנים של תסבוכות שונות ומשונות, מגיע העיבוד לפרק השלישי בסדרת ספרי הפנטזיה של ק"ס לואיס, שנחשב פעלתני הרבה יותר משני הקודמים ולכן גם בנוי יותר למידותיו של המסך הגדול. בפרק זה, יוצאים הילדים אדמונד ולוסי למסע ימי עם כספיאן, המלך החדש של נרניה, ונתקלים בדרקונים, גמדים בלתי נראים ועוד כמה יצורים מופלאים ומאיימים. האם הם יגיעו בשלום לפרק הרביעי?

במאי: מייקל אפטד. משחק: בן ברנס, טילדה סווינטון, ליאם ניסן (115 דקות).

והנה עוד פרק שלישי, והפעם בסדרת סרטי האנימציה של לוק בסון המבוססת על ספרי הילדים שלו. ארתור, גיבור הסדרה, ממשיך להילחם כאן במלתזר המרושע, המתכנן להשתלט על העולם. הפעם זו משימה קשה במיוחד, שכן מלתזר הצליח להקטין את ממדיו של ארתור ולהעצים את גובהו שלו. כדי לעצור אותו, יידרש גיבורנו לשתף פעולה עם בנו של אויבו המושבע, להיעזר בשורה של כלי רכב שונים ולהסתייע בשלל טריקים אחרים.

מן הביקורות: הסרט לא נעשה כדי לזכות בפרסים או למצוא חן בעיני המבקרים, אבל התקשורת הצרפתית בסך הכל חיבבה אותו: לה פריזיאן כתב שזהו הפרק הטוב בסדרה, לה פיגארוסקופ ציין שהוא עושה היטב את עבודתו וכבונוס גם מצדיע בצורה יפה לציורים של נורמן רוקוול, ורק ליברסיון המתנשא קטל את הסרט ואיחל שהוא יהיה האחרון בסדרה.

בימוי: לוק בסון. קולות: גידי גוב (הסרט מוצג בגרסה עברית בלבד). 88 דקות.

המשך הרפתקאותיו של פרז העכבר, המתגנב בלילות לחדריהם של זאטוטים וממיר את השיניים שנפלו להם במטבעות זהב. הפעם פוגש פרז ילדון מאתגר במיוחד, מתחבר עם עכברה חובבת ריקודים בשם לולה ונלחם במזימותיו של אמרגן מנוול המתכנן לנצל אותו לרעה.

בימוי: אנדראס שר. הסרט מוצג בגרסה מדובבת לעברית בלבד. 86 דקות.

הפרק השלישי, האחרון והמוערך ביותר בטרילוגיית הסרטים של הבמאי הטורקי סמיח קפלונגו, שקטף השנה את פרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין. גיבור סדרת הדרמות, ילד מופנם וגמגמן בשם יוסוף, עולה בסרט זה לכיתה א'. הוא סובל מהצקות חוזרות ונשנות מצד חבריו לספסל הלימודים, ומצבו מידרדר עוד יותר לאחר שאביו הכוורן נוסע לעבוד ביער מרוחק ולא חוזר משם. ברוב ייאושו, מגייס יוסוף את אומץ הלב שתמיד חסר לו, ויוצא לחפש את האב הנעלם.

בימוי: סמיח קפלונגו. משחק: בורה אלטאס, ארדל בסיקיגלו , טולין אוזן (110 דקות).

שנה לאחר "הסוד שבעיניים", מגיעה לאקרנים בישראל דרמה ארגנטינאית נוספת על הימים האחרונים של שלטון החונטה במדינה. במקרה זה הגיבורה היא מריטה, מפקחת צעירה בתיכון יוקרתי המתבקשת בידי המנהל לשמש במקום מעין אח גדול שמשקיף על המתרחש ומבחין גם בדברים הקטנים ביותר. היא מסכימה לכך בשל הנאמנות המוחלטת שלה למי שמעליה, ועושה את עבודתה במסירותה. הסיפור שלה הופך למשל על העיוורון של דמדומי החונטה, שהתיימרה לראות הכל ולא ראתה כיצד ארגנטינה נשמטת לה מתחת לידיים.

במאי: דייגו לרמן. משחק: ג'ולייטה זילברברג, אוסמר נונייז, מרתה לובוס, (97 דקות).