פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרס התיאטרון הישראלי: מה בעצם השתנה?

      איך קמה לתחייה האקדמיה שכבר נקברה? ולאן נעלמו מחזות הזמר? ומהי "הצבעת מחאה"? מאחורי הקלעים של הפרס החשוב

      בעוד מרבית תשומת הלב בהכרזת המועמדים על פרסי התיאטרון הלכה אל המועמדות של נינט טייב לפרס השחקנית המבטיחה, משהו קרה מאחורי הקלעים של הפרס החשוב בשנה בתעשיית התיאטרון הישראלי: שנה לאחר שלמעשה בוטלה האקדמיה לתיאטרון, שהכילה 120 מועמדים, היא קמה לתחייה בגרסה מצומצת בשני שליש, עם ארבעים חברים בלבד - כשמעליה נמצאת ועדה מפקחת בראשות השופט בדימוס שלי טימן.

      "הוועדה אמורה לעשות קצת שקט תעשייתי", אמר טימן. "בתעשיית התיאטרון יש המון המון אמוציות וכדי להרגיע את הרוחות יש ועדה אובייקטיבית". טימן הודה כי היה קשה מאוד להרכיב את האקדמיה השנה, כיוון שמלבד עומס הצפייה הרב בהצגות, לרוב המועמדים יש קשרים שמונעים מהם להיות חסרי פניות. גם חוסר מזל תקף את הניסיון להרכיב את האקדמיה: אחד מחבריה היה הפרופסור זאב סגל ז"ל, ש"נפטר לצערנו לאחר שראה 15 הצגות בלבד", אמר טימן.

      עם זאת, על פי נתוני הוועדה, האקדמיה ביצעה את עבודתה: 40 חברי האקדמיה שהשתתפו בהצבעה על המועמדים השנה, צפו בלפחות 28 מתוך 32 ההצגות שהיו מועמדות לפרס, נתון יפה ביחס לטענות על כך שחברי האקדמיה פשוט מפספסים הצגות ולכן הפרס אינו משקף את הנעשה בתעשייה.

      מהצד השני, של התיאטראות, נרשמו תקלות שאינן קשורות באקדמיה: כך למשל, לא הוצגו מספיק מועמדויות של מחזות זמר, לכן הקטגוריה נסגרה והמחזמר היחיד שכן הוצג, צורף לקטגוריית המחזה המתורגם הטוב של השנה. בנוסף, החליטו חברי הוועדה על קטגוריה חדשה - הצגת השנה - שתצורף השנה ל-18 הקיימות. "חשבנו שלחגיגת תיאטרון צריך להיות שיא אז בחרנו בהצגת השנה", סיפר טימן. שמות המועמדים בקטגוריה לא ייחשפו, ושם הזוכה בלבד יוכרז בסוף טקס הפרסים.

      "התחרות הצמודה ביותר"

      למרות מספרם הרב יחסית של חברי האקדמיה השנה, עדיין מתברר שהיו קשיים רבים לגבש את המועמדויות וייתכן שעל אף המאמצים, גם השנה ייבחרו הזוכים על חודו של קול. "זו התחרות הצמודה ביותר, בניגוד לשנים קודמות, התצאות היו צמודות עד כדי פריסה שחייבה אותנו לחפש שוברי שוויון", אמר במסיבת העיתונאים רואה החשבון הממונה, אלכס הילמן.

      לדברי הילמן, רק בשתי קטגוריות היו מועמדים מובילים ובולטים מההתחלה. הילמן סיפר כי למרות כל המאמצים וסבבי ספירה והצבעה חוזרים בחלק מהקטגוריות, הוא נאלץ לקבל שלוש קטגוריות בהן ישנם חמישה מועמדים ולא ארבעה כנדרש. מדובר על ההופעה הטובה ביותר של שחקן בתפקיד ראשי, השחקן המבטיח של השנה, והשחקנית המבטיחה של השנה.

      בנוסף, מהלך מסיבת העיתונאים, התברר כי באחת מהקטגוריות החליטו כמעט שליש מחברי האקדמיה לא להצביע, במסגרת מה שכונה "הצבעת מחאה". בשיחה עם וואלה! תרבות סירב טימן לחשוף באיזו קטגוריה מדובר ומה הסיבה למהלך, ורק אמר כי בקטגוריה זו נספרו קולותיהם של מי שהצביעו.

      סובול אאוט, תיאטרון הספרייה אין

      החלטה נוספת שקיבלו חברי הוועדה הייתה לקצץ את מספר המועמדויות שהותרו לכל תיאטרון להגיש לפרס - התיאטראות הגדולים הגישו את שמותיהן של 5 הצגות, הבינוניים של 4 והקטנים של 3. על פי טימן, מדובר בהחלטה שהתקבלה על ידי בכירים בתעשיית התיאטרון, אך בפועל נראה כי הוא מקור למתיחות שעשויה עוד לגדול לאחר הכרזת שמות המנצחים. תוצאה מיידית של המהלך היתה זכייתו האוטומטית של תיאטרון היידישפיל בקטגוריית הבידור (שם מועמדות 2 הצגות שלו), אליה הוא ניגש לבדו.

      פרט מעניין נוסף קשור בהצגה "גטו" של תיאטרון הקאמרי, שבולטת ברשימת המועמדויות השנה, אך דווקא בשל היעדרות מפתיעה של שני שמות בולטים הקשורים אליה: השחקן הראשי איתי טיראן והמחזאי יהושע סובול. בעוד שהפתרונות להיעדרות טיראן מהמרשימה נמצאים אצל חברי האקדמיה, הרי שהסיבה לאי-מועמדותו של סובול נובעת דווקא מהחלטה של חברי הוועדה: מחזאי השנה יכול להתמודד רק על הצגה שלא הועלתה בעבר. "גטו" של סובול עלה ב-1984 בתיאטרון חיפה, בבימויו של גדליה בסר ולכן דווקא העיבוד החדש והמדובר של ההצגה, לא יזכה את המחזאי במועמדות.

      ולצד האינטרסים והמאבקים הפנימיים, נרשמה גם זוית חיובית אמש: תיאטרון הספרייה מרמת גן, שנאבק למען צירופו לפרס, זכה למועמדות ראשונה - השחקנתי ליז רביאן, מועמדת לפרס השחקנית הראשית על תפקידה במחזה "הוכחה" . "אנחנו מרוצים מאוד", אמר לוואלה! תרבות מנהל התיאטרון ומנהל בית צבי, מיכה לבינסון. "התקבלנו למשפחת התיאטרון, חרף ההתנגדויות, והנה יש לנו מעומדות".