פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלטון העם: "אייל גולן קורא לך" - מה שהישראלים רוצים לראות

      גמר "אייל גולן קורא לך" היה הרגע החלש ביותר של העונה, אך הוא רק סיכם את הריאליטי שנתן לישראלים את מה שהם רוצים באמת: עממיות, בחורות ואייל גולן. פז חסדאי מסכם

      ייאמר לזכותה של "אייל גולן קורא לך", הריאליטי של ערוץ 24 שסגר אמש (שלישי) עונה, שאין בה העמדות פנים. אין יומרות ליצירה אמנותית, אין ניסיון קריצה, אין מסרים נסתרים. יש ארבעה גברים שיושבים באולפן, מחפשים זמרת מזרחית, וזהו. זהו בידור. יש אודישנים (שהם ללא ספק האלמנט המוצלח היחיד גם ב"כוכב נולד"), יש כוכב (שזוכה לפולחן אישיות מטורף), ויש קאברים ללהיטים ים תיכוניים. זו לא תוכנית שמקדשת את הגיוון במוזיקה (לא תמצאו שם רוק או כל ז'אנר אחר), היא לא מתיימרת לשוויון בין המינים (הגברים שופטים, הבנות נתונות לחסדיהם), הכל בנאלי, סטנדרטי, כמעט פרימיטיבי. וזה עובד.

      הפשטות הזו היא זו שהובילה להצלחת התוכנית, שנתוני הצפייה המפתיעים שלה פורסמו השבוע והבהירו שמדובר בלהיט. כנראה שלעם ישראל נמאס ממשדרי האקטואליה הקבועים בין 17:00 ל-20:00 בערב, נמאס להם מבשורות רעות ומדאיגות ורק תנו להם בידור פשוט ומוזיקה מזרחית. אף אחד לא הבטיח להם איכות מוזיקלית או גיוון אמנותי, אף אחד לא הבטיח פורמט חדשני או יצירה פורצת דרך. בשעות הערב המוקדמות, כשההיצע הטלוויזיוני אפרורי במיוחד, "אייל גולן קורא לך" היתה התשובה הכי פשוטה לשעמום. זפזופ קטן, והצופה נוחת בפלנטה אחרת, בה החוקים ברורים: המוזיקה מזרחית, הגברים שולטים, ואייל גולן הוא המלך. הוא ינווט, ואין עוד מלבדו.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מה זה חשוב מי הן בכלל, העיקר שהגברים אומרים להן מה לעשות. אייל גולן עם מורן מזור (מימין), זוכת התוכנית ועדן אמזלג

      "אייל גולן קורא לך" היא התוכנית הכי לא פוליטיקלי קורקט שניתן לדמיין, אך היא מוגשת בהנאה גלויה. ארבעה גברים מקריחים יושבים על הספה, מקשקשים להנאתם בפרלמנט ים-תיכוני ורק מחכים לבחורות שיופיעו על מנת לחלק להן ציונים. בשלב הפתיחה הן בכלל מוסתרות על ידי וילון, בהודאה רשמית שהחזות החיצונית שלהן יכול לבלבל את כושר השיפוט של החבר'ה.

      במאזן הכוחות השוביניסטי הזה, הם אפילו לא היו צריכים להיות אכזריים. להפך, הם בעיקר פרגנו, גם כשלא הגיע. ולמה שלא יפרגנו? הבנות כנועות וסימפטיות: "כל הכבוד לכן", אומרים להם השופטים, "שרתן מדהים, אולי נסדר לכן חוזה, נראה". רק חסר היה שיבקשו מהן שיעשו להם מסאז' בסוף ההופעה. בעצם, בשביל זה יש את סיון קליין.

      לאווירה המצ'ואיסטית ולפולחן האישיות היה גם מחיר. לא פעם היה מביך לראות אייל גולן עומד באולפן ושר בעיניים עצומות, כשכל האורחים יושבים בדממה ומביטים בו, לא יודעים מה לעשות עם עצמם, מתפתלים במושבם. המצלמה התמקדה בהם בקלוז-אפים חודרניים, והם חייכו בביישנות. ברקע עמד הקלידן, מרקד לעצמו עם תנועות כתפיים מוגזמות ועוויות בפנים, כמו החיקוי של גורי אלפי למלווה של קוקו מאילת. הפעם לא מדובר בפרודיה, אלא בדבר האמיתי, שהיה לא פחות מצחיק.

      מסב"ע עם איל גולן (נמרוד סונדרס)
      אווירה מצ'ואיסטית ופולחן אישיות. אייל גולן עם שופטי התוכנית "אייל גולן קורא לך" (צילום: נמרוד סונדרס)

      כצפוי, פרק הגמר בו זכתה מורן מזור היה הפרק הכי חלש של העונה, כמו ברוב תוכניות הריאליטי. כל הקסם של התוכנית היה טמון באווירה השכונתית של הפאנל ובשרשרת הבנות שניסו לשיר והציגו סיפורי חיים מפתיעים. ברגע ש"אייל גולן קורא לך" הפכה לתוכנית כישרונות (ובואו נודה, לא היו שם הרבה כישרונות), התוכנית איבדה מהייחודיות שלה.

      ומהי אותה ייחודיות? כאמור, העממיות ואי-העמדת הפנים. הפנייה הישירה ונטולת ההצטעצעות לפלח שוק ספציפי, ששוב התברר עד כמה הוא גדול וחזק. אם ערוץ 8 ותוכנית התרבות "הינשופים" מנסים לפנות לאשכנזים משכילים, ערוץ 24 הוא הקונטרה שפונה לשאר העם מבלי להתבלבל. זו אולי לא ארץ ישראל הישנה והטובה, אבל זוהי בהחלט ארץ ישראל. זו לא גאווה גדולה, אבל זה מה שיש.