פרויקט הלביא: למה דוד לביא הוא המתמודד הכי מעניין ב"כוכב נולד"?

לא סתם היה דוד לביא המתחרה האחרון לעלות לשיר בספיישל הים תיכוני של "כוכב נולד". לביא, נכון לשלב זה של העונה, הוא המתמודד שכולם רוצים לראות ולשמוע, האיש שעליו חברים שואלים בשיחות סלון האם אתה "טים דוד לביא" ואם אין לך דעה, כנראה שאתה לא באמת צופה בתוכנית. הוא יצירתי, חתיך, עם טעם מוזיקלי משובח (הלהקה האהובה עליו היא הסמיתס, כן?) והוא משדר את התחושה כאילו העסק הזה, הבמה, הוא באמת משהו שהוא נולד לכבוש, וכל החנופה הטלוויזיונית שבדרך היא רק בזבוז של זמן.

ואז, כשהגיע הרגע של לביא, אפשר היה להבין עד כמה הספיישל הים תיכוני היה מבחן משמעותי עבור המשך הדרך שלו ב"כוכב נולד", כיוון שזו היתה הפעם הראשונה בעונה שבה לביא הגיע לסיטואציה שבה נקודת המוצא שלו היא של אדם אבוד לחלוטין. כך, רק גלעד שליט בשבי חש פחות בנוח מלביא בפגישה עם המנטורים של התוכנית, משה פרץ ודודו אהרון, ובמשך שתי דקות השיחה איתם ששודרו בתוכנית, נראה שהוא בעיקר הבין איך זה לחיות שירים של רדיוהד. יש מי שטען שהוא אף נראה רזה יותר מהתוכנית האחרונה, וסברה הגיונית לחלוטין היא שכל המשקל שלו ירד מרגע שהוא שמע שהתוכנית הקרובה תעסוק במוזיקה מזרחית. לביא, כמו כל אדם שנתקל בגלגלים הכי משומנים של המכונה, הבין פתאום שעד עכשיו רק השתעשעו איתו. איך גל אוחובסקי היה אומר? עכשיו מתחילה "כוכב נולד" האמיתית.

הביצוע של לביא ל"אשמור עלייך" של משה פרץ לא היה הביצוע הכי טוב שלו בתוכנית, אפילו לא קרוב לכך. בניגוד לרוב התוכניות עד כה, הוא גם לא היה הביצוע הכי טוב של הערב, כשהנמסיס הסמלי שלו (במובן של אשכנז-מזרח), לירון רמתי, זכה בכל הקופה כשהימר על הדמיון המרתיע שלו לזהר ארגוב והרים את האולפן עם "להיות אדם". אבל זה קצת לא חוכמה – להפסיד ללירון רמתי בערב מוזיקה מזרחית זה כמו להפסיד לטניסאי רפאל נדאל על מגרש חימר, לא בדיוק הפתעה גדולה.

אלא שגם מהסיטואציה הבעייתית הזו, דוד לביא יצא מנצח. לביא ביצע את "אשמור עלייך" בגרסה שהיא לכאורה אקוסטית ומהורהרת, אבל היא בעצם הצליחה גם להכיל אותה וגם לצחוק עליה ובעזרת משחק מושלם של מבטים למצלמה, להראות בעצם מה הוא חושב על כל הערב הזה. הוא לא ויתר על שבירות הקול אה-לה מוריסי וגם לא על עיבוד מוזיקלי אביב גפני שתמיד עובד בלהיטים מהסוג הזה, אבל בסופו של דבר – הוא דאג להבהיר בביצוע הזה שזה לא המגרש שלו ושאין לו שום עניין לשחק. הוא כאן כדי לנצח בדרך שלו.

אחת לכמה עונות, מגיע ל"כוכב נולד" עלה תאנה שמצליח לדבר בשם אנשים שהמוזיקה היא באמת חלק מחייהם, ולא עוד הזדמנות לצרוח למראה פנים מאוד יפות או להתלהב מזמרים בינוניים שמביאים עוד מאותו הדבר. מארינה מקסימיליאן בלומין היתה כזו ובאופן מסוים גם לי בירן ואוהד שרגאי, כיוון שהם הביאו רוח עצמאית שגם אותה מכונה של "כוכב נולד" וקשת לא הצליחו לרמוס, לפחות לא בשירים שהם ביצעו לאורך כל העונה.

לביא הוא החוליה האחרונה בשרשרת הזו, כשהוא משלב איכויות של השלושה שהוזכרו לעיל: הוא מתנשא בחינניות כמו מארינה, שר גבוה ומדויק כמו בירן ואנרגטי כמו שרגאי. האהבה שלו למוזיקה ולבמה מתעלה על הצורך שלו להתפרסם בפריים טיים של ערוץ 2 ואמש נחשפה תכונה חשובה ואחרת שלו והיא הסירוב להתחנף כדי לצבור נקודות. בעונות קודמות, ייתכן שאטיטיוד כזה היה עולה לו בהדחה כבר עכשיו, אבל בעונה ביזארית שבה הוזכרו המושגים היפסטרים, דיוק אלינגטון ובוב דילן בתוכנית אחת, זה עוד יכול לקרות. הנה, כמו קסם, לביא זכה לפיצוי על הספיישל הים תיכוני בדמות ספיישל של שירים לא בעברית, שישודר ביום רביעי הקרוב. אם יש צדק בעולם, לביא יעלה עם "How Soon is Now" או "There is A Light That Never Goes Out" ויוריד לכל מי שכבר איבד תקווה מ"כוכב נולד" דמעות בעיניים.