פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוויד בהופעה בישראל: להיטים וברט אנדרסון - לא צריך יותר מזה

      הלהיטים היו מעולים וברט אנדרסון, האיש שהזמן לא נוגע בו, נתן שואו שיהיה קשה לשכוח. כך הפכה ההופעה של סוויד מעוד הופעת איחוד לאירוע מרגש שבו לכל אחד היה את הרגע שלו

      גם ברוקנרול, תיאום ציפיות הוא הכל: כמו שמי שבא להופעה של בוב דילן בציפייה לדוד חביב שיחבק את הקהל התאכזב קשות, כך מי שידע שסוויד באו לישראל בעיקר כדי לעבוד, יצא מהופעתם בתל אביב בתחושה שהוא פגש פועלים מצטיינים במיוחד. אגב, גם ברט אנדרסון לא אמר אפילו פעם אחת "שלום תל אביב", אבל לא היתה אישה – או גבר – שבאמת היה אכפת להם מזה כשאנדרסון נתן כל פיסה בגוף המושלם שלו, כדי ש-"So Young" ירגיש בדיוק כמו הפעם הראשונה שקראת בעיתון על מכת תוף שפותחת את האלבום שכולם חייבים להכיר, וכמובן - את הפעם הראשונה שמכת התוף הזו הפכה לך את הצורה.

      זה בדיוק הסיפור של לדעת לאן אתה הולך – וסוויד באו להופעה עם אותו DNA שהפך אותם ללהקת הבריט פופ האהובה על הישראלים – שואו, להיטים וסולן אחד, שבגיל 43 אין לו קמט אחד על הפנים והפעם האחרונה שהוא התעייף היתה בסוף הניינטיז.

      סוויד בהופעה: צפו בביצוע של "Filmstar"

      ברט אנדרסון (נמרוד סונדרס)
      אז מה, האחים גאלאגר? איפה הם היום? סוויד בהופעה בתל אביב

      במובן מסוים, סוויד היא להקה של טריק אחד, אבל כשהטריק הזה משוכלל כל כך כמו במקרה שלהם, אין בעיה לצפות בו במשך שעה וחצי ולהרגיש שאפשר היה להמשיך ככה עוד שעתיים: הריפים עדיין בשריים כאילו טוני בלייר הוא עדיין הבטחה, הסינגלים המובילים כמו "Trash" או "Beautiful Ones" הם קריוקי מושלם להמונים ואנדרסון הוא עדיין אנדרסון, אחד הפרפורמרים הכי גדולים שהיו לרוק הבריטי ואדם שכלוא בתוך מכונת זמן, שבה לא משנה מה השנה ומה האירוע, הוא יוכל לנפנף בחוט המיקרופון והאחרון לעולם לא יפגע לו בראש.

      עם זאת, חשוב לציין שהסט ליסט של סוויד הוא "הלהיטים הגדולים" רק בפרספקטיבה, ובעבר אלו היו סתם שירים טובים עד מעולים שהצליחו. היכולת של להקה אחת ליצור לעצמה קורפוס כל כך מרשים של להיטי ענק מצד אחד ופילרים שהם לא פחות הדבר האמיתי מצד שני, היא זו ששומרת את האיחוד הזה בצד הטוב והאיכותי של הקאמבקים. חשוב לראות את סוויד בהופעה היום כי היא שיעור מרתק בפרפורמנס, מקצוענות והתעלות ברגעים הנכונים.

      כך, למרות סאונד בינוני מאד של ביתן 1, התשוקה של אנדרסון למגע הקהל הביא לשירה מרגשת גם בשירים קצת מאוסים כמו "Everything Will Flow" וכמובן "Saturday Night" המיתולוגי. אנדרסון, בחושים חדים של אדם שניזון מאהבת קהל, ידע ברגעים האלו לרדת אל אנשים, להעניק להם חום וגם לשמוע אותם שרים באופן שחרג מהקיטש המובנה של הבלדות האלו והפך אותם, כמו שכתוב, למה שעושה אותנו שמחים בליל שבת.

      ברט אנדרסון (נמרוד סונדרס)
      יאללה, מתי פאלפ מגיעים?

      לכל מי שהגיע עם מטען מוקדם כלפי סוויד היה את הרגע לו הוא חיכה בהופעת הבסט אוף הזו, שבה באמת שלא פוספס אף להיט. היו כאלו שרקדו באיטיות יפה ב-"Saturday Night" וכאלו שה"לה לה לה" של "Beautiful Ones" שיגר אותם לרגע פרטי ומיוחד שבו החיים באמת נראו יפים יותר.

      כשהתחיל הריף של "Animal Nitrate", השיר הגדול ביותר של סוויד, החל החשש הזה מהרגע שבו השיר שאתה הכי אוהב מגיע ויש סיכוי שהוא יבוצע רע, כי אלו החיים ולעולם לא תשכח איך הסאונד בהופעה של MGMT קרס באמצע "Kids". ואז אנדרסון הגיע לנקודה שבה הוא שואל "מה מדליק אותך עכשיו, עכשיו כשהוא הלך, עכשיו כשאתה מעל גיל 21?" והתשובה היא פשוט הרגע הזה, שבו אחד השירים שאתה הכי אוהב מבוצע על הבמה על ידי להקה שתמיד ידעת שלא תאכזב אותך.

      סוויד בהופעה בישראל: דברו על זה בפייסבוק שלנו