תכירו - אתי לוי, הדמות הממכרת ביותר בטלוויזיה
אתי לוי, רבותיי, אתי לוי. הישראליו?ת של "חי בלה לה לנד" מצליחה להציג את לוס אנג'לס במערומיה. המפגש בין הערסיאדה הישראלית ללב הפרחיות העולמית יוצר ריאקציה כימית שאי אפשר להישאר אליה אדיש. בג'ולייטה, למשל, אני כבר מאוהב לחלוטין. דודו אהרון הוא פרודיה מבריקה. גם זהבה בן מצליחה להיות מלכה בזכות פשטות ותמימות, אבל הכוכבת האמיתית היא ללא ספק אתי לוי.
כל מילה של לוי, כל הבעה סתומה שלה, כל שתיקה רועמת וכל ניסיון כושל לאינטראקציה עם העולם החיצוני גוררים פרצי צחוק בלתי נשלטים. ככל שהיא יותר רוטנת ונרגנת, עצבנית ולחוצה, חסרת מודעות או יכולות לתקשר, אני יותר מתמסר. האם זה המפגש הבלתי אפשרי בין העממיות הירושלמית הקשת יום שלה לבין היומרות של הוליווד? לא ברור, אבל בינתיים אתי לוי הפכה לדמות הכי ממכרת בטלוויזיה.
"חי בלה לנד": הבלוג של וואלה! תרבות
מה אתה עושה כשאתה קם בשבת בבוקר? כושר, כמובן
הקסם טמון בפער בין האריזה למה שבתוכה, בין המציאות של המשתתפים למציאות המשודרת. דוגמה לפער הזה נמצאת בתוכנית הכושר "בתנועה" (ערוץ 10), שם המדריכה תמי קיס מרקידה את הצופים מדי שבת בבוקר באנרגטיות מעוררת אימה. לא ברור מיהם האנשים שעדיין מתאימים את אימוני הכושר שלהם ללוח השידורים הטלוויזיוני, אבל המופע של תמי הוא הרבה מעבר לשיעור אירובי.
בהתחלה נדמה שהניגודיות בביזאר שהולך על המסך היא בעיקר פיזית, בפער שבין הנמנום של הצופה בשבת בבוקר לבין התזזיתיות של המדריכה, אבל ההבדלים הם יותר מנטליים. היא עוטה על פניה חיוך מוגזם ולא מרפה ממנו, ברצינות מפחידה קוראת "נפלא, להמשיך, נהדר, קדימה", אך הצופה נשאר קפוא. הוא מפוחד. הוא מביט בה בהשתאות ממיטתו, ברגעי מנוחה אחרונים של שבת, ומתקשה לדמיין חיוך מבעית יותר, כמו של ליצן מטורף. למה היא לא מודה שקשה לה? בבקשה תמי, תפסיקי לחייך.
101 דרכים להשתעמם עם עפר שכטר
אצל עפר שכטר הקושי הוא הפוך. הוא מנסה באופן נואש לייצר מתח, אבל הניסיונות שלו עקרים לחלוטין. למעשה, ככל ש"101 דרכים לעוף משעשועון" מתאמצת ליצור דרמה, היא רק נראית עלובה ופתטית יותר. התופים ברקע מכים, המוזיקה מנסה להגביר את המתח בצורה מלאכותית, אבל זה לא עובד. המתמודדים קשורים בכבל. במילא לא יקרה להם כלום. שעה עד שהם נופלים. הפער בין שעשועון לשעשוע מעולם לא היה גדול יותר.
"101 דרכים לעוף משעשועון": מה חשבנו על פתיחת העונה?
דב נבון, הליהוק קצת פחות
אולי הכל שאלה של ליהוק. לא ברור, למשל, מי בחר דווקא בדב נבון לשווק את קמפיין הרפורמה בתחבורה הציבורית. לא ברור מי בחר בו להיות הפרצוף שמייצג את השינויים היזומים של הממשלה, שמטרתם תיקון ושיפור של המערכת. אומנם דב נבון מסמל איזושהי ישראליות, אבל בעיקר ישראליות איטית ומעט תימהונית, את הטיפוס השליו והמהורהר, בטח לא כזה שמסתגל לשינויים במהירות. דב נבון? רפורמה? אולי קיבעונות, היסוסים וספקות. ואולי צוחקים עלינו, ובעצם בחרו בו כי הוא נראה כמו הקורבן הקלאסי של הממסד, כלומר כמונו.
הרפורמה בתחבורה הציבורית: כל הכתבות, התלונות והבלאגן
הדרן
אין ברירה, חוזרים לאתי לוי. היחידה שנשארת יציבה בכל המהומה הזאת. במטבח בלוס אנג'לס, בהכנות לארוחת שבת, היא מתחילה לשיר במרוקאית שירים מבית אבא תוך כדי חיתוך בצל. היא דומעת. זהבה מהססת אך מצטרפת אליה, והתאומות הכי שונות בהיסטוריה עושות סולחה. ברגעים טלוויזיוניים נדירים באיכותם כמו אלה, לאף אחד לא אכפת שזה לא באמת "ריאליטי". ההנאה שלנו היא אמיתית.
"חי בלה לה לנד" בוואלה! yes