"בגינרס", דרמה רומנטית עצמאית של התסריטאי והבמאי מייק מילס ("מצוץ מהאצבע") הוא סרט עם לב גדול. בהתחשב במטען הרגשי העצום של הסרט, לא מפתיע שהוא מבוסס על סיפורו האישי של יוצרו, מה שגם מאפשר להבין מדוע מילס קצת מתקשה לשים את הרגשות שלו בצד, ולהעניק לסרט מבנה יציב יותר.
לבן דמותו של מילס בסרט קוראים אוליבר (יואן מקגרגור), שאמנם נושק כבר לגיל 40, אבל עדיין מרגיש די אבוד בחיים. מערכות היחסים שלו מתפרקות אחת אחרי השנייה, כי בעומק נשמתו הוא לא מאמין שהדבר הזה יכול באמת להצליח. מפגש עם אנה, שחקנית צרפתייה יפת תואר (מלאני לורן מ"ממזרים חסרי כבוד") פותח בפני אוליבר סיכוי מעורפל לאהבה, אם כי הוא יצטרך להתגבר על לא מעט שדים שלו בדרך.
עד כאן זה נשמע די מוכר, אלא שסרטו של מילס מוסיף לסיפור הרומנטי המוכר שכבה עלילתית שלמה, שנסובה סביב זיכרונותיו של אוליבר מיחסיו עם הוריו המנוחים, ובמיוחד עם אביו האל (כריסטופר פלאמר), שיצא מהארון בגיל 75, לאחר מותה של אמו. מערכת היחסים נטולת האהבה בין ההורים, לעומת הפריחה המחודשת של האב אחרי שהוא מתחבר לעצמו, משליכות על התהליך הרגשי המורכב שאוליבר עובר במהלך הסרט. השילוב בין שני מישורי העלילה, ההווה והעבר, מאפשר למייק מילס להעניק לסיפור הרומנטי השגרתי לכאורה עומק מפתיע.
מילס מצליח למלא את הסרט בסצנות רגישות ורבות ניואנסים, שמוציאות מצוות השחקנים שלו את המיטב. יואן מקגרגור מזמן לא היה כל-כך מרשים ואמין כמו בתפקיד האמן העצוב, שעובר תהליך של הבשלה והתבגרות. מלאני לורן המהממת מקבלת מהבמאי טיפול האדרה אופייני של גיבורה רומנטית מושלמת, אך מצליחה להזריק לתוכו גם אנושיות בלתי אמצעית כובשת.
גם כריסטופר פלאמר בתפקיד האבא, שמתחיל לחגוג את מיניותו בשנים האחרונות לחייו, נותן גם הוא הופעה כריזמטית, רגישה וחמה מאוד. פשוט מקסים לראות את השחקן הותיק הזה, הגבר-גבר האצילי של הוליווד, מפיק מעצמו עבודה כל-כך כנה ומשכנעת בתפקיד הלא אופייני הזה. אה, ויש גם כלב, שאמנם לא מצליח לגנוב את ההצגה מהקליברים, אבל מוסיף לסרט כמה וכמה רגעים מקסימים.
הרבה אהבה זורמת בין הסצנות של "בגינרס", והיא נשפכת בקלות מהמסך אל הצופים באולם. האהבה של הסרט לחיים ולבני אדם, לצד היכולת לגעת ברגישות ובנחישות בשאלות עמוקות הנוגעות למערכות יחסים אנושיות, הופכות את הסרט לחוויה רגשית חזקה במיוחד. כל-כך חזקה, שאפילו העלילה הסטטית ומעט חסרת המיקוד שלו, לא תצליח לפגוע באופן משמעותי בתחושת הפורקן הרגשי שרוב הצופים ייצאו איתה מבית הקולנוע. לא מדובר בסרט לציניקנים, אלא רק לאנשים שמוכנים לפתוח לקראתו את הלב. בתמורה, הוא ירגש אותם עד דמעות.
"בגינרס": איפה ומתי רואים?
מלאני לורן בראיון מיוחד לוואלה! תרבות