(צילום: דייב שחר, עריכת וידאו: טל רזניק, קריינות: עינב שיף)
"לא אדבר הרבה כי נדמה לי שהספר אומר את הדברים ואין מה להכביר", כך פתח הלילה (חמישי) הסופר דויד גרוסמן בערב ההשקה שנערך בתל אביב לספרו החדש "נופל מחוץ לזמן". עם צאת הספר, לפני כחודש, הודיע גרוסמן כי לא יתראיין בנושא ולא ייערכו אירועים מיוחדים לכבודו. התייחסותו של גרוסמן לטקסט מעניינת אף יותר כיוון שהספר עוסק בבני זוג ששכלו את בנם לפני חמש שנים, ובהתמודדות שלהם עם השכול. כזכור, גרוסמן שכל את בנו אורי לפני חמש שנים, בשעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה. בערב השתתפו גם אילנה דיין, ערן צור, שרה שילה ודוברים רבים מהאקדמיה והחוגים הספרותיים, שהביעו הוקרה לכתביו של גרוסמן, וניתחו והקריאו מתוך "נופל מחוץ לזמן".
"הספר הוא על המגע הזה", אמר גרוסמן, "על המגע הזה אני לא יכול להגיד 'דו-קיום' כי חלקו לא קיים, אבל על המגע הזה, בין 'היש' לבין 'האין', והניסיון להבין את מה שהמורה הקשיש לחשבון קורא לו 'עובדת חיי הגדולה האחת', שבגללה בעצם נוצר הספר הזה. כי כאשר קורה דבר כזה בחייו של אדם, ואני מנסה לדבר על זה פה כפי שכתב רולאן בארת ב'שיח אהבה', אני אנסה לגלות את פנימיותי בלי לחשוף את פרטיותי".
"הספר הזה הוא ניסיון למצוא מקום אחרי שקרה אסון גדול", המשיך גרוסמן. "כי כאשר קורה אסון כזה, ומי מכם שקרה לו יודע, אדם עומד מול עובדה אחת גדולה, גדולה מנשוא, אטומה הרמטית לגמרי. בעצם הדבר הזה בתוך חיי שלי גרם לי שוב ושוב לאיזה דחף עצום לנסות גם לפענח את הדבר, גם לנסות לחדור לתוך העובדה האטומה הזאת, וגם לנסות להניע אותה לגרום לאיזושהי תנועה, כי בלתי נסבל המצב הסטטי, האטום, משקולת הברזל העצומה הזאת.
"גם בלתי נסבלת הגרביטציה הזאת של האבל", המשיך גרוסמן, "המקום שאליו הוא מושך אותך כל הזמן, והכתיבה היתה דרך לקום כנגד זה, לנוע, להתנועע, לא להיות מקובע במקום שבו האבל ניסה לקבע אותי. ועל זה בעצם כל הספר, הניסיון ליצור תנועה, לחולל תנועה גם במקום שאין בו תנועה".
דויד גרוסמן נגד סוריה
"נופל מחוץ לזמן": ספר מופת של דויד גרוסמן