הספר על דיוויד בואי אינו קלישאה: דברים שאסור לפספס

לא צריך לסיים את הספר של מארק ספיץ על דיוויד בואי כדי להבין שמשהו קרה כאן ושצריך לדבר עליו עכשיו: הביוגרפיה הזו, שתורגמה עתה לעברית, היא שילוב מרגש ומפתיע בין תיעוד היסטורי קלאסי לכתיבת רוק מרגשת ומעריצה אודות מי שהוא כנראה המוזיקאי הגדול בכל הזמנים. בואי הוא אייקון שממילא לפענח אותו זו משימה שלא יכול להכיל ספר, או סרט, או סדרת טלוויזיה באורכה של "צעירים חסרי מנוח".

בכלל, תרגום ביוגרפיית רוק לעברית (בהוצאת מודן) היא אירוע נדיר כל כך, שגם אם הספר היה לא טוב, ראוי היה להוקיר ולהעריך את המהלך; לא סתם הספר הפך לשיחת היום בקרב מעריצי בואי בעברית - סוף סוף, אחרי שנים של ליקוט כתבות מגזינים וביוגרפיות בלעז, זכינו לקרוא בעברית על הילדות המיוחדת של דיוויד ג'ונס, התבגרותו המפתיעה, הצלחתו הפנומנלית, התרסקותו הזמנית ועוד. עבורנו, שמחכים למוצא פיו של האיש שישנו חשש כבד שבעצם פרש מבלי להודיע לנו, הספר הזה הוא זרנוק המים לפנים באמצע המדבר ששולט עכשיו בעולם של דיוויד בואי.

דיוויד בואי, הביוגרפיה - קראו פרק ראשון

חברת המנעולים והדלתות "רב בריח" יצאה בקמפיין רדיו לפרסם ליין חדש שלכאורה מאיים יותר על הפורצים. את הפרסומת, אם עוד לא היה לכם העונג, מוביל אדם שפונה אל ציבור הגנבים כמי שעומד בראשם ומזהיר אותם מפני השכלול החדש. עד כה, הכל די סטנדרטי, אלא שבחברת הפירסום בחרו לאפיין את הדובר הארכי-גנב במבטא המזרחי המזויף והמאולץ ביותר שיכלו להעלות בדעתם, כולל הדגשת ח' וע' מוגזמת ולא במקומות הנכונים.

לא רק שזו פרסומאות עצלנית, נטולת כל מקוריות ואנכרוניסטית, היא גם מרושעת ומזיקה ובמקום מתוקן היתה נאסרת לשידור על השימוש שלה בפרופילים גזעניים. ואם נדמה שזה עדיין באיזור המוגן של דאחקה – רק קחו בחשבון שהמרחק בין פרסומות מהסוג הזה ובין "מרוקאי סכין" ו"רומני גנב" הרבה פחות גדול משנדמה.

זה לא טריוויאלי שלהקה קטנה ולא ידועה תמלא את הבארבי בתל אביב, במיוחד בשנה עתירת הופעות כמו 2011. ובכל זאת, יוקימי נגאנו והדרקון הקטן שלה עשו את זה. האמת? ראו שגם היא הופתעה. סביר להניח שזה קרה כיוון שהלהקה שלה עכשיו בשיא הצלחתה, כי להקות מהסוג הזה לעולם לא ימלאו אצטדיונים ואיש לא יצעק את מילות השירים שלהן ברגעים של כאב או תשוקה גדולה. Little Dragon הם להקה של "ברקע", אבל ברקע של פאן.

ל-"Ritual Union", האלבום החדש שלהם, יש פתיחה חזקה, הוא לוכד אותך כבר בשניות הראשונות, אבל צריך להיות במצב הרוח הנכון וחשוב מכך צריך לרצות אותו, במיוחד כיוון שבהמשך הוא הופך למורכב יותר. הסאונד שלו מושלם לשעות החמות של הקיץ, לרגעים נוגים אבל גם לשעות של עבודה דחוסה. אז רגע אחרי שאתם בולעים את כדור הריטלין שיעזור לכם לכתוב את הסמינר האחרון לסמסטר, תלחצו פליי על האלבום הזה, וסמנו גם את כפתור הריפיט, כי הגרוב של האלבום הזה הוא מהות המגניבות שבלהיות שוודית שהיא בעצם יפנית.

Little Dragon בתל אביב: איך היה?

Little Dragon: טעימה ממה שיש ללהקה הזו להציע

עוד דברים שכדאי שנדבר עליהם? ספרו לנו בפייסבוק