חזרה ללימודים: אילו תכני תרבות לומדים בתיכונים?

מיוחד לחזרה ללימודים: וואלה! תרבות בדקה כמה משקיע משרד החינוך בתכני התרבות שנלמדים בתיכונים, ואיך גלעד שליט והמחאה החברתית נכנסים גם לכאן

רויטל בלומנפלד
31/08/2011

"הדור של היום הוא לא הדור של פעם" מלינים המבוגרים שביננו, בתוספת אנחה עמוקה וגלגול עיניים. המושג "מבוגרים" נכון בהחלט לכל הגילים, בהנחה שאינכם בתיכון היום. הורים לילדים קטנים ובוגרים, סבים וסבתות ואפילו משוחררים טריים מצה"ל, תמיד יטענו שבתקופתם, הכל היה אחרת - קשב רב למורים, הטמעת ערכים חינוכיים, הווי חברתי, ספיגת תרבות ודרך ארץ. אלא שמבדיקת וואלה! תרבות במספר בתי ספר תיכוניים בארץ, עולה מציאות מעט שונה.

נכון, אמנם מערכת החינוך בבתי הספר התיכוניים עדיין מציעה טווח רחב של ערכים חינוכיים וחברתיים, ואפילו יותר מקצועות לימוד חופשיים, לימודי אמנות שונים (דוגמת צילום, ציור ורישום), מקצועות נרחבים בתחום הטכנולוגיה והמדע, פעילויות גיבוש חברתי ומעורבות מורים ותלמידים. אולם בכל הקשור לתחום התרבות, בהחלט זמנים השתנו.

ערכים תרבותיים קיבלו אינטרפרטציה תלוית מציאות עכשווית – פחות לימודי שירה צעירה, ספרות יפה ומחזות בעלות שם עולמי, ויותר פעילויות חברתיות למען שחרור גלעד שליט ודיונים על מחאת האוהלים. כמובן שלא נפקד גם מקומם של התכנים הוותיקים יותר, כמו ימי עיון של ניצולי תאונות דרכים, נרקומנים ואלכוהוליסטים לשעבר, הממלאים אולמות (שארחו בעבר הצגות תאטרון וקונצרטים בלבד) מן הקצה אל קצה ומציגים למתבגרים את התוצאות האיומות משימוש מופרז באלכוהול ונטילת סמים וחומרים מסוכנים אחרים. לא שאלו, חלילה, פעילויות לא חשובות וראויות. אין ספק שהמציאות של ישראל 2011 מחייבת להכניס נושאים שהיו "אסורים" לדיבור בעבר אל תוך כותלי בית הספר ולדון בהם. השאלה היא, על חשבון מה?

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"ללמד תלמידים רק מקצועות לבגרות זה לא תקין". תיכון חדש בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

מעדיפים הישגים על פני ערכים תרבותיים

"החברה השתנתה וזה לא סוד", אומר יעקב לוי, מנהל מקיף ה' באשדוד מיום הקמתו, לפני 29 שנים. "משרד החינוך נותן חשיבות לתרבות בתיכונים ברמה המוצהרת, אבל ברמת המדידה לצערי, זה עדיין לא בא לידי ביטוי, כי נכון לעכשיו מודדים בתי ספר לפי הישגים. אני מאד מקווה שיקדמו סולם ערכים שונה, כפי שהובטח על ידי משרד החינוך, וזה ידרבן את מנהלי בית הספר להעביר יותר משאבים לתרבות". לדבריו, "משרד החינוך מודע לעניין, ומפתח שיטת מדידה והערכה לבית הספר שייתן ביטוי לצד הערכי, כדי שגם בתי ספר שאינם מצליחים בבגרויות ירגישו בסדר, כי הם מצליחים בחינוך הכולל ערכי תרבות ואמנות וערכים חברתיים".

בתיכון מקיף ה' שבאשדוד, לומדים מדי שנה כ-700 תלמידים, בין הכיתות י'-י"ב. מגמת תאטרון טרם נפתחה בבית הספר, אבל הנהלתו מתגאה במקהלה הבית ספרית ובלהקת כלי נגינה. "יש לנו פעילויות תרבותיות וחברתיות כאחד, המהוות כ- 10% ממערך החינוך אצלנו. תמיד יש מקום ליותר וראוי שיהיה יותר", אומר לוי ואף קובע: "בית הספר שלנו נחשב למודל מאוד טוב, עם 90% אחוזי הצלחה ופעילות חברתית ענפה, אבל מבחינתי ללמד תלמידים רק מקצועות לבגרות זה לא תקין. צריך ללמד אותם לחיות חיים בריאים עם תרבות בריאה".

גם יו"ר מועצת התלמידים של בית הספר, מורן אברלין (16) העולה לכיתה י"א, מביעה שביעות רצון בנושא. "ממש משקיעים בנו בבית הספר בכל פעילות שיש- הצגות, ימי עיון, מתייעצים איתנו לפעמים", מספרת אברלין. עם זאת, היא גם מצביעה על בעייתיות מסוימת: "אם משרד החינוך ובית הספר מחייבים אותנו לבוא להצגה, בודקים נוכחות ואומרים לנו כמה זה חשוב שנצרוך תרבות, אז הם צריכים להשתתף בזה יותר ולשלם על יותר הצגות".

תלמידים אחרים, בהם אלמוג אברהם (16) העולה אף היא לכיתה י"א, מעידים כי היו מעוניינים בקצת יותר תכני תרבות: "אני הייתי שמחה אם היו מוסיפים לנו עוד הצגה אחת או שתיים בשנה לפחות", אמרה אלמוג וחידדה את דבריה. "עדיף בנושא העתיד שלנו, כי אנחנו בדיוק בשלב שאנחנו בוחרים נתיבים בצבא ובאוניברסיטה. ובכלל זה תמיד טוב להעשיר את הידע וללמוד ולהיחשף, אולי זה נשמע מתייפייף, אבל בני נוער לא עושים את זה היום".

מעורב בנושא התרבות בתיכונים. גדעון סער(צילום: אורי לנץ)

למה ההורים צריכים לשלם על פעילויות התרבות?

תקציב סל התרבות הארצי של משרד החינוך לשנת הלימודים הקרובה, עומד על למעלה מעשרה מיליון שקלים. מדובר בשיפור ניכר משנה שעברה, אז הגיע גובה סל התרבות ל-7.8 מיליון שקלים. אולם רבים מאיתנו אינם יודעים כי התקציב אינו מיועד למימון מלא של אותן פעילויות תרבות לתלמידים, אלא רק לסבסודן, כך שנטל התשלום נופל על הורי התלמידים. "סבסוד מופעי תרבות בבתי ספר משתנה לפי כמות התלמידים באותו היישוב", מסביר חיים אלפרין, אחראי על סל התרבות הארצי במשרד החינוך. "סל התרבות עושה למעשה פעולה כפולה. הוא גם מעביר הצגות תהליך של בקרה ואיכות וקובע מי מהן תכנסנה לסל ובמחיר מוזל, וגם מסבסד את הפעילות בכל יישוב בהתאם ליכולת הכלכלית שלו- ישוב עם אוכלוסיה סוציו אקונומית גבוהה מקבל 20% סבסוד, ישוב עם אוכלוסיה סוציו אקונומית נמוכה מקבל 50% סבסוד. ומי שנע בין שתי ההגדרות הללו, מקבל סבסוד בין 20% ל-50%".

הלפרין שלל את הטענה שהועלתה על ידי מנהל מקיף ה' באשדוד, כי משרד החינוך מודד בתי ספר לפי הישגים ולא ערכים תרבותיים-חברתיים, וזאת כביכול הסיבה שבתי ספר משקיעים פחות בתרבות. "שטויות", אומר הלפרין, "זה עניין של גישה חינוכית. כל פורמט הסל לא בנוי על זה שנאמר למנהלים איזו הצגה לבחור, אלא שתהליך הבחירה הנכון צריך להיות מתוך בית הספר, מתוך הישוב, ואם מנהל בית הספר רוצה לקחת הצגות בנושאים ערכיים ולא תרבות גרידא, וחושב שהוא מרוויח מזה יותר, זו החלטה שלו".

כשנשאל הלפרין האם לעמדת משרד החינוך מתקיימות מספיק פעילויות תרבות בבתי הספר התיכוניים, הוא משיב כשאר המרואיינים: "באופן טבעי אף פעם אין מספיק. כולם יגידו את זה. אבל משרד החינוך מנסה לשלב הכי טוב שהוא יכול בין צרכים חינוכיים, הישגיים ותרבותיים". לדבריו, "גדעון סער, שר החינוך הנוכחי מאד מעורב בנושא, זה מאד חשוב לו והוא חושב שצפייה באמנות זה דבר מהותי בחינוך התלמידים".

ועל כן, נשאלת השאלה - אם עמדת משרד החינוך היא שאירועי תרבות הם אכן חלק אורגני מחינוך התלמידים (כמו מתמטיקה, ספרות, לשון וכדומה), אז מדוע ההורים צריכים לשלם על פעילויות התרבות של ילדיהם? "כנראה שלמדינה יש משאבים מוגבלים", מסביר הלפרין, "יש גם נושאים אחרים בהם המדינה אפשרה במסגרת הכללים להפעיל השתתפות ההורים, כמו בנוגע לתשלום לאוכל לילדים מגני חובה עד סוף יסודי".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

הצגות חינוכיות על חשבון תרבות נטו

חשוב לציין כי פעולות התרבות השונות המסובסדות על ידי הסל אינן כוללות את עלות פרטי "ההפקה", כמו שכירות אולם התאטרון העירוני, הגברה, הסעות לתלמידים וכדומה. גם זה, כאמור, נופל על כיסם של ההורים. "ההורים משלמים על רוב הפעילות היום", אומר בועז לביא, יו"ר ועד ההורים בבית הספר עירוני ג' בחיפה, ואב לשני בנים הלומדים בבית הספר. "אבל מאחר ויש לתרבות מקום חשוב במערכת החינוך, וזה משפיע מאד על חינוך הילד אז עדיף שזה יהיה חובה, כי ישנם תלמידים שאילולא בית הספר היה לוקח אותם להצגות, הם לא היו יכולים ללכת בכלל".

לדברי מנהל בית הספר עירוני ג' בחיפה, יהושע בן איתמר, משרד החינוך מגביל את סכום הגבייה מהוריהם של תלמידי התיכון (כיתות י'-י"ב) למטרת פעילויות תרבות שונות ל-176 שקלים לילד. התוצאה: צפייה בהצגה עד שתי הצגות ואולי ביקור אחד במוזיאון בשנה, בממוצע. "הלוואי והמשאבים היו יותר גדולים", אמר בן איתמר בשיחה עם וואלה! תרבות, "לפעמים אני מתלבט בין הצגות חינוכיות, כמו מניעת סמים או אלכוהול, לבין תרבות נטו ואנחנו נקרעים מה לתת. אני הייתי רוצה תרבות נטו - הצגה שגם אני הייתי נהנה לראות מחוץ לבית הספר. אבל אנחנו נאלצים לתת עדיפות להצגות חינוכיות כי צריך לתת לזה מענה וזו התוצאה".

בבית הספר התיכון של גימנסיה ירושלים (כיתות י'-י"ב), המונה כ-500 תלמידים, מכירים היטב את דרישת התלמידים לצריכת תרבות. מנהלת בית הספר בשמונה השנים האחרונות, דורית יוסף, מעידה כי הביקוש למגמות האמנויות והתיאטרון עולה על גדותיו מדי שנה, ומספרת כי גם היא צרכנית תרבות "כבדה", המתאמצת להעניק כמה שיותר פעילויות תרבות לתלמידים, לפעמים קצת יותר מגבולות הניתן. "בית ספר שלנו מאד ערכי", היא אומרת, "תפיסת העולם שלנו אומרת שכדי להיות תלמיד טוב, צריך להיות אדם ולעבור חוויות ערכיות ותרבותיות. ולכן אצלנו יש כמעט כל שבוע פעילות כלשהי. בכיתה י' עוברים חוויית גיבוש, רואים הצגות בתיאטרון ירושלים וימי עיון. בי"א עובדים על הכנה לצה"ל - אלופי משנה מגיעים, עושים תוכנית גדולה מאד על מלחמת יום הכיפורים - הרצאות, שבויים מהמלחמה, הקרנת הסרט 'גחליליות'. הכנסנו גם הצגות בנושא זוגיות כמו 'משפחה חמה' של הקאמרי", היא מספרת.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

מספחים את האקטואליה החמה לתרבות

מדי שנה נחשפים תלמידי בית הספר התיכון של גימנסיה ירושלים לשתי הצגות לפחות, כאשר לפעמים יוסף מצליחה להוסיף עוד הצגה במהלך השנה. "חשוב לי חינוך ערכי, זה גורם לגיבוש בתוך השכבות. לאחר ההצגה אנחנו עושים דיון ולומדים להכיר פן אחר באישיות של הבנאדם". יוסף, בדומה לשאר המנהלים המוזכרים בכתבה, משתפת את המורים והתלמידים בבחירת ההצגות ושולחת אותם לחוות את דעתם. בתום כל הצגה, כך היא מעידה, היא מחלקת דפי משוב למורים ולתלמידים.

בשונה מיתר המנהלים המוזכרים בכתבה, יוסף מאמינה כי משרד החינוך נותן מענה הולם לתחום ובטוחה שכמות פעילות התרבות הניתנת בבית הספר מספקת בהחלט. "שולחים לנו הרבה תוכניות ממשרד החינוך", היא מנמקת, "ועושים לנו המון השתלמויות למורים שנהיה ערים לדברים". אך גם היא, בדומה לשאר בתי הספר שהוזכרו בכתבה, מספחת את הפעילויות החברתיות בנושאי אקטואליה בוערים לתחום התרבות. "אנחנו מאד פעילים בנושא גלעד שליט וגם בקשר למחאה החברתית, אנחנו הולכים לעשות השנה הרבה פעילויות בנושא ונראה, אולי ניקח אפילו חלק אקטיבי בזה", היא אומרת.

האם אין עוד שום דבר מעבר? חיים נחמן ביאליק(צילום: Creative Commons, זולטן קלוגר)

אומרים שהיו פה ספרות ומוזיקה קלאסית

רוב הורי התלמידים שלומדים בבית הספר התיכון של גימנסיה ירושלים מסכימים עם יוסף, כי ילדיהם נחשפים למספיק פעילויות תרבות: "לפעמים אפילו יש לי תחושה שזה 'אובר', יותר מדי, אבל לא - זה מספיק", אומרת דנה טל, אמא ליובל העולה לכיתה י"א ולירדן שסיימה השנה את לימודיה. "זה מאוד תורם להן. עצם החשיפה שלהם לתכנים שלא הכירו מקודם, הן מספרות לי על זה לאחר מכן בהתלהבות. מבחינתי - זאת פעילות מאד מחנכת ומעצימה".

באשר לשאלת טיבם ותוכנם של פעילויות התרבות בבתי הספר, עורגים ההורים לתקופה קצת אחרת – לדור שלהם. "הייתי רוצה שיחשפו אותם יותר לספרות, יעשו מפגשי סופרים- תלמידים" אומרת דנה. "לצערי זו תרבות שהולכת ודועכת, אפילו נעלמת. ויש מין תחושה שמי שאינו תולעת ספרים, לא ייחשף לסופרים וספרים אחרים מלבד ספרות החובה שניתנת לו לקראת בחינת הבגרות (ספרי החובה לבגרות – ראו רשימה מצורפת – ר.ב) וזה חבל. חבל מאד".

"בזמני היו יותר יציאות לקונצרטים והופעות", מוסיף בחיוך בועז לביא. "זה היה נחמד, הכרנו עוד סוג של תרבות. צריך לדעת שזה קיים, כי הרבה ילדים לא מודעים בכלל למוזיקה קלאסית ולא יזיק שייחשפו אליה".

אז אולי "זקני השבט" בכל זאת צודקים. הדור השתנה ואיתם תחומי העניין, אבל עד שחלומם של ההורים יראה בכלל באופק, נאלץ כנראה להמתין בסבלנות, לשובו של גלעד שליט.

לקראת החזרה ללימודים: כל הטיפים, המתכונים והאביזרים שצריך

איך גיבורי הקומיקס מחנכים את הנוער?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully