חזרה ללימודים: גיבורי הקומיקס בשירות מערכת החינוך

ב-70 השנים האחרונות, הפכו גיבורי קומיקס מזוהים עם ילדות אמריקאית. הילד האמריקאי הסטריאוטיפי בוודאי יחזיק שמיכת ספיידרמן בחדר, ותהיה לו בובה של באטמן על השולחן. לא בטוח שהוא קרא את חוברות הקומיקס, אך את הסרטים הוא ראה, ואת הדמויות עצמן הוא מעריץ ומעריך.

מי שהבינו זאת מוקדם מאוד הם אנשי התעמולה האמריקאיים. מראשית דרכם, החלו גיבורי קומיקס – שהרי הם גיבורים אמיתיים – לתמוך במאמצים חינוכיים. במזמן מלחמת העולם השנייה הם קראו לקנות שטרי חוב של הממשל, בשנות השבעים דחקו בבני הנוער להפסיק עם הסמים, בשנות השמונים נלחמו באלימות הרחוב. כי עם כוח רב, מגיעה גם אחריות גדולה.

איך הקומיקס האמריקאי התמודד עם טראומה?

כמו בבתי ספר מקומיים, בהם כל שנה עומדת בסימן אירוע או רעיון כלשהו, גם באו"ם אוהבים לתת נושאים לשנים, ושנות 1959-1960 עמדו בסימן הפליטים. פליטים כמו סנדור – ילד עצוב שהילדים המקומיים לא רוצים לשחק איתו כי הוא לא דובר אנגלית או יודע לשחק עם הכדור. ואז הגיע סופרמן!

תחת הכותרת "סופרמן אומר... הושיטו יד עוזרת", פורסם באחד הגיליונות של הקומיקס דף נוסף בו סופרמן לוקח שני ילדים אמריקאים למחנה פליטים כדי להסביר להם כמה המצב רע, וכמה האו"ם הוא ארגון מגניב שעוזר לילדים כמו סנדור למצוא בית חדש. "אתם יכולים לעזור גם", אומר סופרמן בשקופית האחרונה, "על ידי כך שתהיו נחמדים לילדים כמו סנדור".

ב-1984, חברת מארוול יחד עם הוועידה הלאומית של ארה"ב למניעת התעללות בילדים פרסמו חוברת קומיקס חינמית בשם Spider-Man and the Power Pack. בסיפור הראשון בחוברת, שומע פיטר פרקר קולות מוזרים מדירה שכנה, ומגלה כי הילד בדירה עבר התעללות בידי הבייביסיטר שלו. כיוון שהילד מפחד מדי לספר להוריו על מה שעבר, ספיידרמן מספר לו סיפור.

הסיפור הוא על ילד אחר, שהיה בערך בגיל שלו, וגר עם דוד ודודה שלו (א-הא!), הרכיב משקפיים (א-הא!!), ולא היה פופולרי במיוחד (טוב נו, ברור שזה סיפור על פיטר פרקר עצמו). יום אחד, התיידד איתו נער מבוגר יותר, בשם סקיפ, שלקח אותו לדירתו, הראה לו מגזין פורנו ותהה אם הוא רוצה לנסות ולשחזר את מה שראה. כן, מה שאתם קוראים. הנער הצעיר מספר על כך לדוד ודודה, והכל נגמר טוב. הסיפור משכנע את טוני לעשות את הדבר הנכון ולספר על הבייביסיטר להוריו. אלה מודים לספיידרמן, אך איש העכביש אומר שאין צורך בתודות, טוני הוא זה שעזר לו.

ומה קרה אז? כלום. ב-27 השנים שעברו מאז לא הוזכרה האפיזודה הזו אף לא פעם אחת נוספת.

ספיידרמן גם ביקש מאנשים להצביע בבחירות
כמה ספיידרמן יש? על יקומים מקבילים בקומיקס האמריקאי

קפטן אמריקה – גיבור העל האנושי ביותר (אין לו כוחות על, הוא פשוט האדם המושלם), היה לפני הפיכתו לגיבור על צעיר חלש וחולני בשם סטיב רוג'רס. ולרוג'רס הייתה אסתמה! כאדם פשוט, הוא לא יכול היה לעשות שום דבר בנושא, אך כגיבור על? הו, אז הוא נלחם בה. ולא סתם באסתמה, כי אם במפלצת האסתמה שרוצה להשתלט על העולם.

בדרך כלל, חוברות שכאלה הן נטולות המשכיות. המפלצות בהן, וקווי העלילות, לא זולגים אל עולם הקומיקס. אך מפלצת האסתמה סירבה למות. שנה לאחר הפרסום הראשון, הופקה חוברת נוספת, "שובה של מפלצת האסתמה", בה זו מגיעה עם חבריה ומנסה שוב לנצח את קפטן אמריקה. אך הוא, יש לו משאף!

אתם עשויים לשאול את עצמכם מה המטרה של הקומיקס? ובכן, להסביר לילדים את חשיבות הטיפול באסתמה, ומצד שני להבהיר לילדים שאינם סובלים מהמחלה למה חבריהם לכיתה מסתובבים עם משאף.

קפטן אמריקה: סיפורו של גיבור העל האמריקאי מכולם

הקטע החינוכי הבא כלל לא מגיע מקומיקס, אך הוא מבריק מכדי שנוכל לוותר עליו. מדובר בסרטון שנעשה ב-1972, שמטרתו לקדם את החקיקה שאסרה על אפליית שכר לנשים. ייבון קרייג, ששיחקה את באטגירל בסדרת "באטמן" של שנות השישים חוזרת לדמותה, ללא אדם ווסט ששיחק את באטמן.

בסרטון ההומוריסטי, אך המעט קיצוני, באטגירל מוזעקת להציל את באטמן ורובין מפצצה מתקתקת. אם מתעלמים מההומור - לא דבר מומלץ באופן כללי אך הגיוני לשם הדגמה - באטגירל מאיימת על באטמן ורובין בכך שימותו אם שכרה לא יושווה לזה של רובין. אותן שעות עבודה, אותו מעסיק - אז למה היא מקבלת פחות? למה, באמת?