פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיכום השנה: השנה של אברהם טל, אוולין הגואל, ערן ריקליס ויונית טובי

      אברהם טל השתחרר, אוולין הגואל השתלטה וערן ריקליס עיכל - יוצרים שעברו טלטלה גדולה השנה מסכמים את הימים שלא ישכחו. מיוחד

      "עכשיו אני יכול לנשום לרווחה"/ אברהם טל

      אברהם טל (יח"צ , יואב אילתאי)
      פחות הישרדות, יותר חופש. אברהם טל בהופעה (צילום: יואב אילתאי)

      נראה שהשנה כל הדרכים באמת נפתחו לפני אברהם טל. תוך 8 חודשים בלבד אלבום הסולו השני שלו "אורות" הגיע למעמד של אלבום פלטינה וזיכה אותו בפרס שיר השנה וזמר השנה של גלגלצ ובפרס שיר השנה של אקו"ם, לאחריהם הגיעו ההופעות והמעמד החדש שאליו התרגל טל - זמר מוכר שגם השנה יש לו סינגל חזק במצעדים - "אם את תלכי". רגע לפני, הוא גם יסגור את השנה בהופעה בירושלים, שתועבר בשידור חי בוואלה! ביום חמישי הקרוב.

      "זו השנה הכי מדהימה שהיתה לי בחיים. פשוט כך", אומר טל, "מבחינתי הדבר החשוב ביותר הוא האלבום, שפשוט הגיע לכל כך הרבה אנשים מסוגים שונים ולקהלים מכל הגילאים". הוכחה לא שגרתית לכך קיבל טל בהפגנה בחדרה בה השתתף במסגרת המחאה הקיץ. "עצרה אותי אשה מבוגרת בת 60 ואמרה לי במבטא מרוקאי כבד כמה היא אוהבת את השירים שלי", מספר טל. לדבריו, "לשמוע את זה מהרבה אנשים שהם לא צרכני מוזיקה רגילים, זו ההבנה שהשירים הגיעו לכל כך הרבה אנשים וגם שזה עשה להם טוב על הלב. אני מקבל המון פידבקים על כמה השירים מדברים לאנשים ופוגשים אותם במציאות של החיים שלהם ועוזרים להם ממש כמו שאני כתבתי אותם מתוך עזרה לעצמי".

      אבל, מדגיש טל, הוא נהנה כמובן לפגוש את הקהל שלו לא רק בשדרות האוהלים, אלא גם במועדוני הופעות. "בדרך כלל כשאמן יוצא עם אלבום, הוא עושה סיבוב הופעות ואז הוא דועך, ומוציא עוד אלבום וככה זה ממשיך. במקרה הזה להופעות יש חיים משל עצמן. אנשים באים וחוזרים לפעמים בהפרשים של כמה ימים ולפעמים יום אחרי יום אני רואה את אותם הפרצופים. בלי קשר לאלבום או להשמעות ברדיו, באים ועושים חגיגה".

      מעבר לכך, טל מודה שגם ההכרה מהממסד וההשמעות התכופות ברדיו לא הזיקו לו. "אני מסתכל עכשיו אחורנית על השנה ואני בשוק מזה", אמר, "עכשיו אני נהנה מזה אפילו גם ברמה החומרית. התחלתי את השנה בתור אחד שלא פשוט לו, ועכשיו אני יכול לנשום לרווחה ולהתעסק במוזיקה שלי פחות ממקום של הישרדות ויותר ממקום של שמחה ובחירה. הרבה פעמים אמנות יוצאת ממקום של כאב ולחץ אבל זה לא צריך להיות ככה, אלא ממקום של שמחה ואושר וטוב, וזה קצת החזון שאני רואה לאלבום הבא. גם ב'אורות' היתה הרבה אופטימיות אבל ממקום של קונפליקט ומאבק, והפעם אני אתעסק באופטימיות שבאה מלקצור את הפירות שלו".

      אברהם טל בוואלה! Music

      אברהם טל בחר את 10 האלבומים ששינו את חייו

      אברהם טל בהופעה - בשידור חי בוואלה!

      "הכל נדחס לשנה אחת"/ אוולין הגואל

      אוולין הגואל (אביב חופי)
      קשה להאמין שהכל קרה כל כך מהר. אוולין הגואל (צילום: אביב חופי)

      חתיכת שנה עברה על אוולין הגואל, שהשתלטה על הטלוויזיה עם תפקיד קטן ב"אורים ותומים" ותפקיד ענק ב"ילדי ראש הממשלה", מועמדות לפרס אופיר בקולנוע עם "אחותי היפה" וגם עדות לאירוע הקשה שעבר עליה השנה - מותו של בעלה לשעבר עמוס לביא, עמו שיחקה ב"אדמה" של רני בלייר.

      "הכל קרה בשנה הזו, נדחס לשנה אחת", מספרת הגואל. "אני מאוד שמחה ומאוד גאה על השנה הזו, גאה שיכולתי להיות שם ולבוא לידי ביטוי בתפקידים מאוד איכותיים ועמוקים ובעיקר שונים אחד מהשני. זה חשוב לי מאוד שהצלחתי להגיע לזה כי אצלנו בארץ אין הרבה אפשרויות, אז או שאת נתקעת על קאסט אחד או שאת פשוט לא עובדת אבל אי אפשר כמאט לגוון, ולי היתה שנה מדהימה שכל תפקיד שקיבלתי בה הוא שונה מאחר והתברכתי.

      עכשיו אם אתה מחפש אוולין הגואל אז אתה רואה מגוון, ועדיין אני לא יכולה להגיד לך שעשיתי את תפקיד חיי", ממשיכה הגואל. "כי עם האוכל בא התיאבון".

      את השנה הבאה תתחיל הגואל עם צילומי שתי סדרות במקביל: "תנוחי" המסקרנת, שתחזיר אותה לתפקיד ברוריה הביצ'ית מ"פיק אפ" והעונה השנייה של "ילדי ראש הממשלה" שיביים ניר ברגמן - עוד במאי מוערך שהגואל תמיד חלמה לעבוד איתו. אז מה נשאר?

      "כל האנשים שאני מסמנת שאני רוצה לעבוד איתם - זה קורה", היא אומרת. "עכשיו אני רוצה את מוני מושונב וששון גבאי. אני גם מאוד רוצה לעשות תיאטרון, תמיד רציתי, זה מקום שעדיין לא כבשתי וזה בסדר - אני מבינה שהזמן הנכון יגיע, התפקיד הנכון והתיאטרון הנכון. אני מאחלת לעצמי לשרוד את צילומי שתי הסדרות, לעשות תיאטרון ואם יישאר זמן - אז קולנוע צרפתי".

      "יש אנשים שמקנאים בך נורא"/ ערן ריקליס

      ערן ריקליס (נמרוד סונדרס)
      "לא מתעייף מאוברדוז של עשייה". ערן ריקליס זכה בפרס אופיר על "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (צילום: נמרוד סונדרס)

      השנה של ערן ריקליס התחילה בזכייה גדולה באוסקר הישראלי עם "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", עברה דרך אות הוקרה בפסטיבל הקולנוע בירושלים והסתיימה בהתעלמות כמעט מוחלטת של האקדמיה מ"פלייאוף", סרטו החדש על רלף קליין. בשיחה עם וואלה! תרבות על השנה שייתה, ריקליס מסביר איך דברים הם לא תמיד פשוטים כמו שהם נראים.

      "הרבה אנשים מפרגנים, וזה מקסים, אבל יש גם מספיק אנשים שמקנאים בך נורא כשאתה למעלה ומשיקים כוסות כשהם חושבים שהתרסקת", מספר ריקליס. בשנים האחרונות הוא מציג הספק עשייה מרשים כשלדבריו, "השנה הזאת אולי הייתה יוצאת דופן מבחינת האינטנסיביות שלה וההצלחות, אבל אצלי זה חלק מ'יש לך מה להגיד אז תנסה להגיד את זה יותר מהר, לפני שתשכח'. זה שילוב של יכולת ומזל או להיפך, במובן שאתה לוקח משהו שאתה מאמין בו ואתה גורם לו לקרות. אנרגיה זה דבר מדבק".

      ריקליס נזכר כי גם בהצלחה של "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" היה משהו מתוק-מריר. "היתה מן תחושה של סרט שזוכה להצלחה בחו"ל אך זה לא היה ברור מאוד", הוא מספר בהתייחסו למצב בארץ, "הרגשת שאתה לא יודע מה יהיה, ואני בכלל שבע קרבות אקדמיה והיו לי סרטים שהצליחו בעולם והצליחו פה, ובאקדמיה לא עשו כלום". כאמור, הסרט זכה בסוף לחיבוק גדול מהאקדמיה.

      אבל אז הגיע סרטו החדש "פלייאוף" וההתעלמות מצד הממסד הקולנועי בארץ. ריקליס לא מתרגש מכך: "'פלייאוף' זה סיפור מאוד ספציפי, עם שחקנים זרים וצוות זר, אז מראש הוא לא יכול להיות מועמד לאוסקר מטעם ישראל, ולכן לא באנו עם ציפיות. הקרנו את הסרט באקדמיה מתוך הבנה שאנחנו חלק מקהילת הקולנוע הישראלי ולא הגיוני שלא נקרין את הסרט בגלל שאין סיכוי שנקבל מועמדויות. אז הקרנו וקיבלנו תגובות טובות ואנחנו מרוצים. אני מרגיש אבל שהמשחק האמיתי הוא המשחק מול הקהל בנובמבר".

      לקראת השנה הבאה ריקליס מבשל כבר שני סרטים: "ערבים רוקדים", המבוסס על ספרו של סייד קשוע, ו"עכביש ברשת". "אני מאחל לעצמי שנה לפחות כמו השנה הזו, מקווה שארקוד את השנה הזו. אני מרגיש שיש לי עוד הרבה מה להגיד ועוד הרבה זמן שהולך ומתקצר, ואני חושב שהעניין הזה של אנרגיה טובה היא עניין מדבק וגם אני נדבק מזה. אני לא מתעייף מאוברדוז של עשייה".

      כוכב "פלייאוף" זכה בפרס השחקן בפסטיבל מונטריאול

      "להפריד את הפוליטיקה"/יונית טובי ("פיאף")

      יונית טובי בטקס פרסי התיאטרון 2010 (אורי לנץ)
      "הופענו עם ההצגה בין כל ארבעה קירות עם כסאות בארץ". יונית טובי בטקס פרסי התיאטרון (צילום: אורי לנץ)

      כשהיא נישאת על גלי ההצלחה והזכייה בשחקנית השנה בטקס פרסי התיאטרון, החלה יונית טובי את השנה האחרונה עם חנוכת היכל התרבות באריאל, ונראה שיצאה מהבוץ הפוליטי הזה זכה כמו שנכנסה אליו. עכשיו כשעולה הצגה חדשה בכיכובה ("הכל אודות חווה") טובי מספרת לוואלה! תרבות על החלומות על אלבום בכורה וקריירה על המסך הקטן, והגדול.

      "הייתה שנה מדהימה, אחת האינטסיביות שידעתי מימי, וכל החיים שלי הייתי ככה בטירוף", אומרת טובי, שלמדה בתלמה ילין, שירתה בלהקה צבאית, נרשמה לבית צבי ומשם עברה הישר לתיאטרון באר שבע ו"פיאף". "זה היה טירוף הצגות בכל הארץ, היינו בכל אולם אפשרי שקיים בארץ. ערב אחד בעין גדי וערב הבא בקריית שמונה. עם הוואן של התיאטרון נסענו לאולמות מדהימים של אלף איש ולאולמות קטנים בקיבוץ. נדמה שהיינו עם ההצגה הזאת בין כל ארבעה קירות עם כסאות שיש בארץ". בנסיעות הארוכות היא נתנה דרור לאהבה השנייה הגדולה שלה – השירה. "יש לי שיטה כזו להקליט הכל על טייפ רקורדר ענתיקה שאני מסתובבת איתו בתיק כל הזמן ובכל פעם שיש לי מילים ולחן בו זמנית בראש אני מקליטה את זה", מספרת טובי.

      טובי מעידה על עצמה כי היא אינה אדם פוליטי במיוחד, ולא רצתה לעורר סערה כשכיכבה בהצגה שחנכה את היכל התרבות באריאל. "זה בדיוק מה שניסיתי להימנע ממנו", היא אומרת, אך מוסיפה כי הצעד בכל זאת היה חשוב לה "כי באמת האמנתי שלא צריך לערבב את הפוליטיקה עם התיאטרון במובן של למנוע מקהל מסוים עם דעות שונות לראות הצגה. אני אופיע בפני כל קהל שירצה לראות אותי או את ההצגה שאופיע בה כל עוד אין שם אויב עם סכנת חיים. אבל אני מכבדת את הקולגות שלי שלא הסכימו, ורוצה שכל אחד ילך עם צו מצפונו. אם מישהו רוצה לראות הצגה מי אני שאמנע ממנו?".