פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      REM הודיעו על פירוק

      אחת הלהקות המבריקות והמשפיעות בתולדות הרוק האמריקאי הודיעה על סיום פעילותה אחרי למעלה מ-30 שנה: "אנחנו מסיימים בתחושה של הכרת תודה"

      REM מתפרקת. הלהקה הוותיקה הודיעה היום (רביעי) דרך אתרה הרשמי כי היא מסיימת את דרכה אחרי למעלה מ-30 שנות פעילות. "למעריצנו וחברינו: כ-REM, כחברים שנים ארוכות וכשותפים לפשע, החלטנו לסיים את הלהקה. אנחנו עוזבים עם תחושה ענקית של הכרת תודה, של סיום ושל תדהמה נוכח מה שהשגנו", נכתב בהודעת הלהקה. "למעריצנו ולכל מי שהתרגש מהמוזיקה שלנו, אנחנו מוסרים את תודנו העמוקה על ההקשבה".

      "אדם חכם אמר פעם - הכישרון בלהגיע למסיבה הוא לדעת מתי זה הזמן לעזוב", כך הגיב מייקל סטייפ לאחר ההודעה. בנינו משהו יוצא מהכלל ביחד. עשינו את זה ועכשיו אנחנו הולכים לעזוב אותו. אני מקווה שהמעריצים יבינו שזו לא היתה החלטה קלה, אבל לכל דבר יש סוף ורצינו לעשות את זה נכון, בדרך שלנו". גם פיטר באק הגיב בהודעה מרגשת ואמר: "אני עוזב עם חברים נהדרים. אני יודע שאפגוש אותם בעתיד, אני אפגוש את כל מי שעקב אחרינו ותמך בנו במהלך השנים, אפילו אם זה רק על מדף התקליטים בחנויות, או עומדים באחורי מועדון - מביטים בחבורת בני 19 שמנסה לשנות את העולם".

      REM נחשבת לאחת הלהקות הגדולות בתולדות הרוק האמריקאי ולהרכב משפיע שגדל בשולי הרוק והגיע למעמד של להקת אצטדיונים בכל העולם וגם בישראל, כאן היא נחשבה לאהובה במיוחד. הלהקה הוקמה בעיר את'נס שבג'ורג'יה על ידי מייקל סטייפ, הסולן וכותב השירים המבריק שמילותיו שינו את חייהם של רבים. לצידו ניגנו המתופף ביל ברי, הגיטריסט פיטר באק והבסיסט מייק מילס.

      הלהקה משכה תשומת לב מקומית באופן מיידי והגיעה לרמה הארצית כבר עם הסינגל הראשון שלה מ-1980, הוא "Radio Free Europe" הנהדר, שנבחר גם לאחד הסינגלים הטובים של השנה על ידי הניו יורק טיימס באותה שנה. לאחר מכן הוציאה הלהקה EP ראשון בשם "Chronic Town", שבעצם הוציא לדרך קריירה מפוארת בת עשרות אלבומים מצוינים ולהיטי ענק.

      בואו להיפרד מ-REM בפייסבוק שלנו

      ספיישל REM בוואלה! music

      REM: הרגעים הכי גדולים של הלהקה

      R.E.M (AP)
      ככה זה מתחיל. REM בתחילת שנות ה-80(צילום: AP)

      בשנת 1983 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה המלא שלה, "Murmur", שלימים נבחר לאחד האלבומים הגדולים של שנות ה-80. האלבום נפתח עם אותו "Radio Free Europe" וכלל שירים מצוינים כמו "9-9" ו-"Perfect Circle".

      האלבום חשף את הלהקה לקהלים רחבים יותר, אך היא עדיין נותרה סוד יחסי. בשנה לאחר מכן הוציאה הלהקה את "Reckoning", עוד אלבום נפלא שהגיע לטופ-30 במצעד הבילבורד האמריקאי, אחריו את "Fables of the Reconstruction" ואחריו את "Lifes Rich Pageant".

      "Document", האלבום הבא של הלהקה, כבר הזניק אותה לצמרות המצעדים בארה"ב ולהצלחה גדולה שם: הוא כלל את "The One I Love", הלהיט הראשון של הלהקה במצעד טופ-10 האמריקאי ואת "It's the End of the World as We Know It (And I Feel Fine)", מהשירים האהובים של הלהקה. האלבום "Green" חתם את הרצף המופלא של הלהקה בשנות ה-80. העשור הבא אחריו היה טוב בהרבה.

      R.E.M (AP)
      מכאן זה לאצטדיונים. REM (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      את הניינטיז פתחה הלהקה בסערה עם "Out of Time", אלבום מופת בהפקת סקוט ליט שהניב את להיטה הגדול ביותר, "Losing My Religion", שהצליח כל כך גם בישראל והגיע למקום השני במצעד הניינטיז של גלגלצ. בנוסף, כלל האלבום את "Shinny Happy People" שהצליח בגדול ואת "Country Feedback" האהוב. האלבום זכה לאחר מכן בשלושה פרסי גראמי והביא לה תהילה מסביב לעולם.

      האלבום שלאחר מכן כבר הנציח את מעמדה כאחת הלהקות הגדולות בהיסטוריה: "Automatic For The People" זכה לתהודה מקיר לקיר ולביקורות מהללות. הוא נוכח בכל רשימה של האלבומים הטובים ביותר בשנות ה-90 בזכות שירים כמו "Drive", "Man on The Moon" ו-"Everybody Hurts", אחד השירים המצליחים בתולדות הלהקה. האלבום היה מועמד לפרס אלבום השנה בגראמי, אולם לא זכה, אך הגיע למקום השני בטבלת מכירות האלבומים בארה"ב.

      REM (GettyImages , Scott Gries)
      עכשיו כבר כל העולם יודע. REM נכנסים להיכל התהילה של הרוק (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      אחרי ההצלחה הענקית של "אוטומטיק" הלהקה התייחסה גם לפריצת הגראנג' עם האלבום "Monster". לאחר מכן חזרה הלהקה לכיוון המהורהר והאהוב שלה עם אלבום מופת לא מוערך מספיק, "New Adventures In Hi-Fi" שהניב שירים מיוחדים כמו "Leave" ו-"E-Bow The Letter" בו אירחו את פטי סמית'.

      בשנים שלאחר מכן חוותה REM משבר שעיקרו עייפות מסיבובי ההופעות, העיסוק המתמיד בזהותו המינית של סטייפ (שבשלב מסוים אף נאלץ להכחיש שמועות כי חלה באיידס) וכן חילוקי דעות בין החברים, שהביאו לפרישתו של ביל ברי, המתופף ומי שנחשב לרוח החיה של הלהקה. עם זאת, REM התאוששה עם האלבום "Up" שיצא בשנת 1997.

      צאת האלבום לא שיפר את המצב בין חברי הלהקה, שהמתינו שש שנים עד שהוציאו את האלבום הבא, "Revel" שהחזיר את הלהקה לצמרת המצעדים עם להיטים כמו "Imitation of Life" הנהדר ו-"I'll Take The Rain". השמועות על פירוק קרוב של הלהקה הוכחשו, אולם סיבובי ההופעות צומצמו באופן משמעותי. האלבום שבא לאחר מכן, "Around The Sun" זכה לביקורות קטלניות ונדמה היה שאכן סופה של הלהקה קרוב.

      REM (יח"צ , לב גרופ מדיה)
      בחרו לפרוש בכבוד. REM (צילום: יח"צ)

      עם זאת, הלהקה נשארה בחיים והמשיכה להוציא שירים מצוינים באלבום "Accelerate", בו חזרה לצליל ה-Pאנקי והדוקרני של ימי ראשית דרכה. כמו כן, בשנת 2007 הוכנסה הלהקה להיכל התהילה של הרוקנרול עם פרזנטציה מרגשת של אדי ודר, סולן פרל ג'אם שהושפעה עמוקות מ-REM. ככלל, דור הגראנג' כולו הושפע מאוד מדרכה של הלהקה וגם קורט קוביין נודע כאחד ממעריציה.

      בשנה שעברה הוציאה REM את האלבום המצוין "Collapse Into Now", אלבום שהיתה בו יותר מנימה של סיום, אולם יש לאחל לכל הלהקות אלבום פרידה שכזה. היום, עם בוא ההודעה, מעריציה יכולים להצדיע ללהקה הענקית הזו ולהגיד תודה על הכל.