אחרי יותר מארבע שנים של שיפוצים, נדודים, משברים, הפגנות ושביתות עובדים התיאטרון הלאומי חוזר בשקט בשקט להיכל החדש-ישן שלו. בלי גינונים מיוחדים, והרבה לפני טקס הפתיחה הרשמי תעלה לראשונה זה שנים הצגה של הבימה במשכנו הרשמי ברחוב תרס"ט בתל אביב. מדובר ב-"מוריס שימל" שכתב חנוך לוין וביימה יעל רונן שתחנוך ב-21 בנובמבר את האולם החדש ע"ש חנה רובינא, האולם הגדול של התיאטרון. בהמשך צפויות לעלות באולם "כי בנו בחרת" שכתבה יוכי ברנדס וביים איציק ויינגרטן, "מסילה לדמשק" של הלל מיטלפונקט בבימויו של אילן רונן ו"קוויאר ועדשים", שמביים מוני מושונוב.
בדיוק שבוע לאחר מכן, ב-27 בנובמבר, יחנך גם אולם אהרון מסקין החדש של התיאטרון עם ההצגה "אותו הים" של חנן שניר על פי ספרו של עמוס עוז. אולם רובינא החדש יכיל 924 מושבים, לעומת אלף המושבים שהיו בו לפני השיפוץ, אולם מסקין המשופץ יכלול יציע נפרד ובסך הכל יכיל 316 מושבים 28 מושבים יותר משהכיל טרם השיפוץ. נוסף לאולמות אלו שופצו והורחבו גם אולם הבימרתף על שם יהושע ברטונוב שיכיל כעת 220 מושבים, ואולם הבימה 4 (לשעבר הייניקן) שיכיל 180 מושבים.
על פרויקט שיפוץ המבנה אמון האדריכל רם כרמי, ועל עיצובו מחדש של המתחם הופקד דני קרוון שפסלו "התרוממות" ניצב בחזית הכיכר. מלבד הרחבה משמעותית של המבנה, יצירת החניון הגדול ניתן לזקוף לזכות השיפוץ את פתרון בעיית האקוסטיקה שהתיאטרון היה ידוע בה, וכעת יוכלו אנשי הבימה להעלות מספר הצגות במקביל. עם זאת, טרם נמסר מועד לחזרה הרשמית של התיאטרון למשכנו.