הטלוויזיה החינוכית: הכוונה לסגור אותה - פופוליזם זול

הטלוויזיה החינוכית משדרת כמה מהתכנים הטובים בטלוויזיה וגם אם היא אינה מושלמת, הכוונה לסגור אותה היא בדיחה עצובה על הפופוליזם הזול של ישראל 2011

עינב שיף
23/11/2011

"הטלוויזיה החינוכית מיותרת ומבזבזת כספי ציבור" הוא לא רק ציטוט מכוער של גורמים בלשכת ראש הממשלה שקוראים לסגור החינוכית, אלא בדיחה מבריקה ושנונה במיוחד; בדיחה מפי אחת הממשלות הגדולות בתולדות ישראל, כזו שיש בה 30 שרים, מתוכם ארבעה שרים ללא תיק ותשעה סגני שרים. פוליטיקאים טובים תמיד ידעו הומור טוב מהו. נדמה שבציטוט הזה, ממשלת ישראל יכולה להתמודד היטב עם מורשת אפרים קישון.

הדיווחים על רצון הממשלה לסגור את הברז של הטלוויזיה החינוכית הוא גם עדות לרצונה בסגירת הערוץ היחיד שדרכו עוד אפשר לדעת מיהו אפרים קישון. ערוץ 23, למשל, גם בתקופת המעבר שבין המנכ"לית היוצאת לבין זה שהיה אמור להיכנס, אלדד קובלנץ, הוא מהמקומות הנעימים, החמים והחכמים לשהות בהם.

זוהי לא עוד טרוניה על הנעשה בערוצים המסחריים, או בכבלים או בלוויין, אלא בדיוק האלטרנטיבה הדרושה למי שחושב שהראיונות של קובי מידן (ולפניו רינו צרור) ב"חוצה ישראל" הם טלוויזיה צנועה ומדויקת במיטבה ושכמו "חדר 101" עם עינב גלילי, הם בידור לאנשים שלא מסוגלים עוד לרוץ למיליון.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה

דוגמה לכמה נפלאה "חוצה ישראל":

למעשה, ממשלת נתניהו לא יכולה לבחור בביטוי הפוך יותר מ"בזבוז כספי ציבור" כדי להגדיר בו את הטלוויזיה החינוכית. כספי ציבור הם לא רק המנגנון שמפעיל את הערוץ, כלומר מספר העובדים בו והמשכורות המשולמות לו; כספי ציבור הוא גם התוכן אותו הצופה מקבל, ואין שום מילון בעולם שיוכל להגדיר את "פסקול ישראלי" של יואב קוטנר כ"בזבוז כספי ציבור". אפילו השידורים החוזרים של "מסע עולמי" מועילים לציבור, בוודאי יותר מרוב משרדי הממשלה ו/או החוקים החדשים של שריה.

בעצם, "מיותרת ומבזבזת כספי ציבור" אינו שנון וחד כמו הרעיון להכפיף את הטלוויזיה לרשות השידור. כאן, כנראה שמדובר בהוגי דעות שהתחנכו באותו מוסד בו הומצא המשפט "לא עוברת מסך" עבור קרן נויבך. כן, בואו ונצרף לרשות החולה - זו שבקושי הצליחה לשכנע את מחלקת הטכנאים להחתים שעון ומנהליה טרם הבינו היכן טעו בקדם אירוויזיון האחרון - ערוץ נוסף. בואו נעניק לה, לצד ערוץ 33 ו-33 צופיו, עוד ארגז חול שיוכלו לטנף אותו. "הטלוויזיה החינוכית כבר מזמן לא ממלאת את יעדיה", אמרו הגורמים במשרד ראש הממשלה. אה, אבל רשות השידור? כמו מכונה משומנת.

קל לקשר את פרסום התוכניות של ממשלת ישראל לטלוויזיה החינוכית לגל החקיקה האחרון, ולנעשה ברשות השידור ובערוץ 10. זו אכן תקופה קשה למי שמאמין בדמוקרטיה כדרך חיים ולא כטכניקת משטר שאפשר להחליפה משל היתה ראש מערך התקשורת במשרד ראש הממשלה. ונכון, הטלוויזיה החינוכית היא לא בדיוק ערוץ בולט ומבריק; ומי יודע, אולי המנכ"ל החדש היה מבצע בו רפורמות כאלו שהיו מרוקנות אותו מתוכן או לחילופין – היו הופכות אותו לערוץ מעולה ואלטרנטיבה עוד יותר טובה ממה שהוא כיום.

זה לא משנה: כל אפשרות כזו טובה יותר מסגירת ערוץ טלוויזיה או הכפפתו לרשות השידור שהולכת ומידרדרת מיום ליום. לאיש לא יחסר מה לראות אם ערוץ 23 ייסגר, וממילא – מה יראו בטלוויזיה לעולם לא יטריד את הפוליטיקאים. פופוליזם זול לעומת, הוא התוכנית עם הכי הרבה רייטינג בישראל 2011, מדינה שהולכות ואוזלות הסיבות להמשיך לחיות בה.

הטלוויזיה החינוכית: צריך לסגור אותה? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully