פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "איך אורלי קסטל-בלום לא מתביישת?"

      רשימת המועמדים הסופיים לפרס ספיר היתה בעייתית, אבל דבריה של המועמדת אורלי קסטל בלום אודות היותה "קבצנית" הכניסו את התעשייה לסחרור. קסטל בלום: "כבודי במקום סביר"

      רשימת חמשת המועמדים הסופיים לקבלת פרס ספיר לספרות שפורסמה אתמול (חמישי) עוררה לא מעט הדים בשדה הספרותי הישראלי, בעיקר בגלל שהספרים עצמם לא עשו זאת במהלך השנה האחרונה. נדמה שאם המגמה בפרס כמו המאן-בוקר, עליו מתבסס פרס ספיר, היתה לבחור דווקא בספרים בולטים הן מסחרית והן איכותית, בפרס ספיר הלכו על לא זה – ולא זה. "זאת בחירה מפתיעה כי אלו ספרים שלא היו במרכז תשומת הלב", אומר מבקר הספרות אריק גלסנר על חמשת השמות שנבחרו - "חיי חורף" של אורלי קסטל-בלום, "ארטור" של דן בניה סרי, "דרוש לחשן" של חגי ליניק, "היברו פבלשינג קומפני" של מתן חרמוני ו"יולנדה" של משה סקאל. "הספרים שכן קראתי מהרשימה הם נאים, אני לא חושב שהם טובים במיוחד, אבל הם לא רעים. לא יוצאי דופן אבל זה לא ביזיון שהם שם", מוסיף גלסנר ומבטא מה שניתן להגדיר פחות או יותר כתחושה הכללית כרגע בשדה הספרותי בארץ.

      מומחים רבים לספרות ודמויות בולטות בעולם הספרות הישראלי מעידים שלא קראו את רוב הספרים שמצאו את מקומם ברשימה הסופית, אבל טוענים ש"וודאי יש להם ערך". "צריך לומר שהיתה שנה לא משהו בספרות הישראלית, וזה גם בולט ברשימה הארוכה יותר", מסנגר גלסנר אך מצביע על "היינו העתיד" של יעל נאמן שבילה שבועות רבים בטבלת רבי המכר או "זה הדברים" של סמי ברדוגו, שנחשבו על ידי רבים ל"הימור בטוח" או לכל הפחות ראוי, להתמודדות על הפרס הסופי.

      "רבי המכר לא צריכים להיכנס לרשימה הזו, זה לא מעיד על הערך הספרותי שלהם", אומרת הסופרת רות אלמוג, שדווקא מגדירה את הרשימה כ"מוצלחת". "להיפך, זה שלא נכנסו רבי מכר, מעיד על כך שלאלו שנבחרו יש ערך ספרותי".

      וזה לא נראה מוזר ביחס למגמה שיש בפרס כמו המאן-בוקר?

      "הבוקר זה פרס שמאחוריו עומדים מו"לים שרוצים למכור, זה לא פרס שבאמת מציין את האמת הספרותית, אם כי לפעמים שניהם הולכים יחד ואז יש נס. אבל הכל חשוד בעיני, והרשימה הזו נראית לי די נקיה. למרות שהספר הכי טוב שיצא השנה 'מוקס נוקס' של שמעון אדף, לא נכנס אליה".

      אורלי קסטל בלום במעריב (סריקה)
      הראיון שהסעיר את הביצה (סריקה)

      מעבר לוויכוח על טיב הרשימה, נראה כי הסערה שמתלווה לפרס ספיר מתחילה מוקדם במיוחד השנה, והדמות המרכזית שלה היא אורלי קסטל בלום. "קבצנית, זה מה שאני", זעקה קסטל בלום בעמוד השער של מעריב ביום רביעי. בפנים נמצאה כפולת עמודים בה מקוננת קסטל בלום על מצבה הכלכלי, על יחס החברה, המדינה, העורכים אליה. "אורלי קסטל בלום, הסופרת החשובה ביותר כיום, נקלעה לחובות עתק המתקרבים למיליון שקל, נאלצה למכור את ביתה, וכעת היא חיה בבדידות בדירה שכורה", נכתב בכותרת המשנה, שהבטיחה גם ראיון חושפני במסגרתו קסטל בלום דורשת מהמדינה לעזור לסופרים. הראיון המלא עם הסופרת מתפרסם הבוקר, בגיליון סופשבוע של העיתון, אולם ההדף של הדברים בעולם הספרותי גדול.

      "קיבלתי הלם כשראיתי את זה", אומרת אלמוג. איפה הכבוד העצמי שלה? מה, היא לא מתביישת? אם כבר מדובר על מצוקה כלכלית, אני מכירה עוד כמה סופרים במצב קשה, היא לא לבד. אפשר לארגן לה מגבית, או שהמדינה תשלם לה, אבל צריך לזכור שאנחנו לא שבדיה. ולקחת כסף מהמדינה זה כמו שוחד, סופר תפקידו זה לאתגר את השלטון ולעמוד מנגד, ולא להיכנע לסתימת פיות. זה לא בא בחשבון לדעתי, ואני חושבת שרוב הסופרים מסכימים איתי בעניין הזה. יש קרנות שנותנות כסף, לדליה רוביקוביץ' אנשים פרטיים ועשירים תרמו, זה היה סוד, סוד גלוי, אבל היא לא הייתה עושה דבר כזה בחיים, זה דבר מאוד מכוער בעיני".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      בראיון המלא אומרת קסטל-בלום דברים קשים על אנשים רבים בתחום, בהם גם העורך שלה, מנחם פרי, שסירב להגיב לדברים. אולם יותר מכל, הזעם על הסופרת הוא על תזמון הפרסום של הדברים – בבוקר יום רביעי, כאשר הוועדה שקבעה את חמשת המועמדים הסופיים התכנסה רק כמה שעות מאוחר יותר. קסטל-בלום, כאמור, נמצאת בין חמשת המועמדים הסופיים, שכל אחד מהם זכאי למענק של 25 אלף שקלים ויכול בהמשך גם לקבל את הפרס הראשון בסך 150 אלף שקלים. "אולי אני תמים בהקשר הזה, אבל לא נראה לי שהיא תזמנה את הראיון כדי להכניס שיקולים כאלה", אומר גלסנר.

      "יש פה בעיה עם העניין של פרס ספיר, ברגע שיוצאים עם כותרת כזו לפני ההכרעה אז זה מטה את הכף, זה לא יכול שלא להשפיע", אומרת אלמוג. "אני זוכרת שדן צלקה היה על סף רעב לפני שזכה בפרס, אבל אף אחד לא ידע. הוא לא סיפר על זה לאף אחד כי הוא התבייש. בסוף הוא זכה וזה החזיק אותו עוד שנתיים, אבל הוא לא סיפר על זה. קניוק אמר וזכה, אבל זה לא השתיק אותו להרבה זמן. קסטל-בלום היא לא הראשונה ולא האחרונה".

      מקור המקורב לקסטל-בלום מספר שהסופרת כלל לא ידעה על מועד הפרסום המקדים לבחירת ועדת פרס ספיר: "אדם שמתכנן דבר כזה לא אומר כאלה דברים. היא במצוקה וירתה לכל הכיוונים, והאמת היא שהיא היתה שמחה לבטל את זה". המקור ידע לספר גם על ראיון בנוסח דומה שהעניקה לאחד מערוצי הטלוויזיה בימים האחרונים אך התחרטה ברגע האחרון וניסתה לשווא למנוע את שידורו. "היא במצוקה נפשית וזה מאוד ברור שם בכתבה, היא חווה את זה שהיא במצב של הרס עצמי".

      אורלי קסטל- בלום (יח"צ , גיל מרקו שני)
      מצוקה או תכנון קפדני? קסטל-בלום (צילום: יח"צ)

      גם אם מועד פרסום הראיון בחלקו או במלואו לא נועד להשפיע על פרס ספיר, החשש הגדול הוא מהשפעתו על החלטת השופטים ובטווח הארוך משינוי אופיו של הפרס. גלסנר מדגיש כי "צריך להיות מאוד זהירים ולוודא שהפרס יינתן על מצוינות ספרותית ולא על דברים אחרים. זה לא שאני רומז שזה מה שיקרה כאן כי מדובר לכל הדעות בסופרת מצוינת, אבל צריך לשים לב שזה לא יהיה פרס על התמדה בתחום הספרות או מן מלגת תמיכה לסופרים. אני בפירוש לא רומז שזה השיקול שעומד מאחורי מה שהיא עשתה, היא מצאה את ההזדמנות לקונן קצת, אבל בשל ניסיון העבר צריך דאוג לא להפוך את זה לקרן סעד".

      "השופטים של ועדת הפרס שוקלים שיקולים של איכות בלבד", אומרת בתגובה האחראית מטעם מפעל הפיס על הפרס וראש אגף התרבות שלו, דולין מלניק. "גם בבחירת החמישייה, נושא הכתבה או הידיעות על מצבה הכלכלי של קסטל-בלום בכלל לא היוו שיקול, וחלקם של השופטים בכלל לא ראו את הכתבה ורק לקראת סוף הישיבה דיברו על כך. הבחירה נעשתה רק משיקולי איכות ולא משום שיקול אחר.

      לעניין מצבם של הסופרים בישראל, מפעל הקים לפני כעשור קרן שמסייעת לאמנים במצוקה. קרן שמופעלת בשיתוף עם מנהל תרבות באמצעות קרן רבינוביץ' וגודלה כמיליון שקלים. מדי שנה מקצה הקרן תמיכות בסתר לאמנים במצוקה כלכלית, ופרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לא שוקל שיקולים כאלה בשום דרך וצורה".

      "כבודי במקום סביר", מסרה בתגובה אורלי קסטל-בלום. "אני מבינה את רות, גם אני לא רוצה מותרות ומעדיפה את דלות החומר נוסח ת'ורו, אך חייבים להפסיק את השתיקה והסבל. המרטיריות של היוצר לא חייבת להגיע למימדים של קרינה מיננת".

      "חיי חורף" של אורלי קסטל-בלום הוא ספר לא טוב
      פרשת קסטל-בלום/ספיר: מה דעתכם? ספרו לנו בפייסבוק