אפרים שמיר הוא כנראה אחד מסיפורי ההחמצה הגדולים של המוזיקה הישראלית. שמיר, שאמנם כתב כמה מהשירים היפים בפלייליסט שלנו, לא באמת הצליח למקם את עצמו כאמן מצליח בקדמת הבמה לעומת חבריו ללהקה שממנה פרץ, כוורת. המעגל של שמיר במשך השנים הפך למעין ריטואל קבוע בו הוא הוא כותב שיר או שניים מבריקים, לוקח חלק בפרויקט שנכשל או בהופעות שלא צולחות, מתאכזב, מתנזר ממוזיקה ואז מתאחד עם כוורת והכל חוזר חלילה. זה קרה בסוף שנות ה-70 לאחר הכישלון של להקת חמסין שהקים, בכישלון ההופעות של אלבום הסולו הראשון שלו בשנת 1983 ובחוסר ההצלחה של אלבומו השני "סוף סוף גשם".
במשך השנים, מה שהחזיק את שמיר היו הלהיטים בהם דבק ("שיעור מולדת", "ערב של יום בהיר", "נכון את יפה", "רוקד לקול הבנות"), בין אם במופעים מיועדי קלאסיקות ובין אם באוספים שליוו אותם. עכשיו, כשהוא חוגג 60, הוא יודע גם להודות בכך: "אני אמנם לא שלם עם כל ההחלטות שביצעתי במשך השנים", הוא אומר בראיון מיוחד לוואלה! תרבות, "אבל עם רובן כן, אני כן מרגיש מיצוי מהפעילות המוזיקלית שלי".
ובכל זאת, חזרת לכותרות בעיקר בגלל התבטאויות שנויות במחלוקת שלמה ארצי, שרית חדד וכאלה.
"אני לא פוליטקלי קורקט, זה הטיפוס שאני. אם כבר, אני פוליטקלי אנקורקט כי אני אומר את מה שעל דעתי ואני לא דופק חשבון, אבל אני מוכן גם לשלם את המחיר שזה עלול לעלות. אני חי במדינה חופשית, זכותי להתבטא ולהביע את דעותיי. יש אנשים שמחשיבים את הדעה שלי ואני בעד להשמיע אותה".
אפרים שמיר מדהים כבר בכוורת:
זה לא סוד ששמיר הוא אדם לא פשוט, וכנראה ההתעקשות שלו על הבעת דעותיו גם פגעה בו במשך השנים ביחסים עם אמנים שונים, כמו עם שלמה ארצי אותו כינה "ספרינגסטין של הערבים" וטען כי הוא "קודח לו". בתשובה לשאלה האם פעל בחוכמה כשאמר דברים כאלה, שמיר, כרגיל, עונה בכנות: "אף פעם לא טענתי שאני חכם", הוא אומר. "בנוגע לדברים שאני אומר, יש אנשים שלא אוהבים אותם. אני לא יודע איך הם נוקמים בי, יכול להיות שהם לא באים להופעות אם כי אני לא מרגיש בזה, יכול להיות שהם לא קונים תקליטים אם כי גם את זה אני לא מרגיש. אני לא מרגיש שאני משלם איזשהו מחיר, אני מודע לזה שיש אנשים שלא סובלים את דעותיי כולל אותי. אני עזבתי מדינה טוטליטרית לא כדי שיסתמו לי את הפה במולדתי".
את האמת, לא הגזמת קצת עם ארצי?
"היתרון של הפייסבוק שאני לא צריך להיות קורבן לפרשנויות של אנשים אלא הם יכולים ללכת ולבדוק מה בדיוק כתבתי, ולמה שאמרתי התכוונתי".
אפרים שמיר נכנס לקלאסיקה:
יפים שמוקלר, אפרים שמיר בשבילכם, נולד ב-9 בדצמבר לפני 60 שנה בברית המועצות, אותה מדינה טוטליטרית שעזב "כדי שלא יסתמו לי את הפה". הוא התגלה בלהקת הנח"ל המהוללת של ימי ראשית המדינה, עבר לכוורת, היה חבר בחמסין, התחתן והתגרש מאסתר שמיר, הוציא שלושה אלבומי סולו בהפרש של כמעט עשור בין כל אחד מהם, על אף שכולם, כולל "ים הבטון" המעולה מ-2003, זכו לביקורות מצוינות. באחרונה הוציא אלבום קאברים לעצמו עם גנבי הזמן ועתה הוא מופיע ברביעייה עם אלון אולארצ'יק החבר הטוב, שם טוב לוי ושלמה יידוב, בפסגת אמנים ישראלים מצוינים שכולם לא זכו להכרה המגיעה להם מהציבור הרחב. חלק מהסיבות לכך, הן בעיקר בתכנים הבינוניים ששמיר מזהה במוזיקה הישראלית. "המצב הוא בינוני ומטה", הוא אומר. "אני חושב שהבעיה העיקרית היא בכתיבה ובתכנים".
לא חסכת את דעתך על שרית חדד, ובתוך כך על המוזיקה המזרחית.
"אני לא מתייחס למזרחית כי זו בכלל בעיני איננה מוזיקה ייצוגית, זו מוזיקה שנועדה ללוות שמחות כך שאני לא מתייחס אליה כצורת אמנות בכלל, אין שם אמנות. הזירה המוזיקלית, בגדול, כן צמחה מאוד. בתחום המוזיקאים יש מהפך מרחיק לכת לטובה יש הרבה מוזיקאים טובים שמצליחים גם בחו"ל שזה יפה מאוד אבל זה לא בתחומי המוזיקה הפופולרית. בעיני זה מצב לא טוב".
מי אשם?
"אני לא חושב שזה אשמת מישהו. אולי זה פשוט עניין של חוסר כישרון. אמנים באופן כללי מעוניינים להצליח והמדיה לפעמים מנפחת בלון שלא מחזיק הרבה זמן אוויר. יש פה הרבה דברים שהם אופנתיים שסך הקיום שלהם הוא קצר והתוצר שלהם הוא די עלוב. יש מעט מאוד אמנים שמחזיקים פה מעמד לטווח ארוך, בין אם הם אמנים באמת ובין אם לא, רובם הם סוג של גפרור שמדליקים ברוח".
אפרים שמיר שחבל שלא הכרתם:
הדלדלותה של הרוח האמנותית בישראל לא הצליחה להביא לשמיר רנסנס מחודש. בגיל 60, שמיר מרשה לעצמו לדבר בעיקר כי אין לו דבר להוכיח יותר הוא אכן מוזיקאי מצוין, עם פה בעייתי, אבל במוזיקה הוא הרוויח את הזכות לדבר. הגיל, לעומת זאת, מאפשר לו גם להיות פתוח כלפי עצמו. "נכון שאני מופיע בעיקר עם להיטי עבר וחברים בהקשר הזה", הוא אומר. "אני לבדי לא אביא מספיק קהל ואני חושב שאף אחד מהאנשים שאני מופיע איתם, שהם אנשים מכובדים, לא יכולים להביא מספיק קהל או למכור מופעים בשפע, אבל ביחד אנחנו הרבה יותר אטרקטיבים שזה ההיבט המסחרי של זה. ההיבט האמנותי? הם אחלה אנשים. מוזיקאים למופת שלעבוד איתם זו חוויה".
חייבים לסיים בשאלה הקבועה. איחוד של כוורת, מתי ואיפה?
"בגדול, זה נושא שהוא כל הזמן על השולחן אבל הוא לא קורה ולדעתי גם לא יקרה. היחסים בינינו בסדר גמור, אבל הפרויקט עצמו הוא מאוד מורכב. לפעמים זה מסתדר ואפשר להרים את זה אבל בדרך כלל לא ומכאן הלאה זה כנראה כבר לא יקרה".
אפרים שמיר בפרויקט לזכרו של עלי מוהר - מיוחד
אפרים שמיר נגד מבצעי "תג מחיר": "יודונאצים"
אפרים שמיר נגד שלמה ארצי
אפרים שמיר בן 60: מה השיר האהוב עליכם? ספרו לנו בפייסבוק