מתנה משמחת במיוחד לבוקר: רות דולורס וייס, הזמרת הנהדרת בעלת הקול הכל-כך-מיוחד, משחררת היום (חמישי) סינגל כפול ראשון מתוך אלבום גרסאות הכיסוי הכפול החדש שלה, "My Middle is Misery" (ציטוט מהשיר "Trouble" של אלביס, שגם הוא מכוסה באלבום), הצפוי לצאת בתחילת 2012. הטעימות הראשונות מתוך האלבום הן "When I Left the Room", שיר מאלבום הסולו של דן אורבך (The Black Keys) ו- "Moonchild"- גרסה לשיר המונומנטלי מתוך אלבום הבכורה של קינג קרימזון, "In the Court of the Crimson "King. באלבום, שהופק מוזיקלית בידי וייס עצמה בשיתוף עם הבסיסט יהוא ירון, יופיעו עוד 16 גרסאות כיסוי, בין היתר לדיוויד בואי, ניק קייב, רוברט ווייאט, בילי הולידיי, נינה סימון ועוד ועוד.
"זה בעצם אוסף של שירים שמלווים אותי, ביניהם כאלה שמלווים אותי ממש מהזמן שבו התחלתי להקשיב למוזיקה בגיל 14-15. יש בו באמת הרבה שירים מפעם", היא מספרת לוואלה! תרבות. "הגרסאות האלה הן באמת אינטרפרטציות מאוד אישיות לשירים שאני מבצעת, כמו הביצוע ל'משירי ארץ אהבתי' (מהאלבום הקודם של דולורס וייס, נ.מ.). זה אמנם היה ביצוע מחודש לשיר שכבר קיבל ביצוע מאוד מאוד חזק וקנוני, אבל היה בו משהו מאוד אישי שמבחינתי הצדיק את הביצוע הנוסף הזה, וזה המכנה המשותף של השירים באלבום. זה אכן אלבום של גרסאות כיסוי אבל הן כן אישיות מאוד בעיני. אני כן עובדת על חומרים מקוריים חדשים, אבל הם רק בתהליכי עשייה והפרויקט הזה - הוא כבר ממש הינו".
האזינו ל-"When I Left The Room":
האלבום כולו הוקלט לייב, כשכל הלהקה מנגנת ביחד. למה בעצם?
"לי וליהוא היה מובן מאליו שהחומר הזה, למרות שהוא לאו דווקא ג'אזי מבחינת ז'אנר - הוא מאוד ג'אזי בהוויה שלו. הרבה נשען על ההתרחשות החיה ועל האינטראקציה הנקודתית שמתהווה בכל ביצוע בין המשתתפים. בהתחלה אפילו חשבנו להקליט אותו בהופעות חיות ומתוכן להקליט את האלבום. היה ברור שנאסוף הרכב שיהיה חייב לרוץ ביחד איזה פרק זמן כדי שהחומר יבשיל בתוך הנגנים והאינטראקציה תהיה בשלה - יש לזה גם ערך בפני עצמו וגם ערך שמתבטא בפועל בנגינה וזה היה לנו מאוד חשוב. הטייקים באמת אינם ערוכים. כל רצועה באלבום היא שלמה כמו שהיא, למעט בחלק מהשירים שאת הקולות של יהוא ושל נועה גולנדסקי העדפנו מסיבות טכניות ספציפיות להקליט בהעלאה, אבל זהו".
חיית בארצות הברית והוצאת אלבום בעברית, חזרת לארץ ואת משחררת אלבום באנגלית, ובכלל את מדלגת בין אשקלון ותל אביב איפה את מרגישה בבית, ובאיזו שפה?
"היום, בדיעבד, אחרי שעברתי וחוויתי מיקומים שונים, אני יכולה להגיד חד משמעית שעברית היא שפת האם שלי, למרות שהשפה הראשונה שדיברתי היא רוסית בכלל. עברית זו השפה שאליה אני מרגישה אליה את הקשר הכי עמוק. היה לי מאוד נוח מבחינות מסוימות בארצות הברית, אבל ללא ספק אני מרגישה הרבה יותר בבית בישראל. אני חיה כאן כבר שלוש שנים, אך יכול להיות שאני עוד אגור כמה שנים במקום אחר בעולם. זה מאוד מעניין לחיות מחוץ לישראל זה נותן פרספקטיבה מאוד חשובה".
את מבצעת בשנת 2011 שירים מלפני 40-50-60 שנה, וגם העיבודים עצמם נשמעים "כמו פעם". מעניינת אותך מוזיקה חדשה?
"אני חייבת להודות למצער שאני מקשיבה מעט מאוד למוזיקה, הרבה פחות ממה שהייתי רוצה, ואפילו הרבה פחות ממה שכל אדם שחושב על זה מדמיין לעצמו. אני כמעט ולא שומעת מוזיקה ויוצא שעוד פחות מזה שומעת מוזיקה חדשה. כשיש לי צורך להזין את עצמי מוזיקלית אין לי את הפריווילגיה להתחיל לחפש - אני הולכת לדבר הראשון שיעשה את העבודה. זה אולי קצת עצוב להגיד אבל זה בסוף חוזר אחורה לאותם דברים שאני מכירה. אני מאמינה שזה ישתנה בעתיד".
האזינו ל-"Moonchild" בביצוע של רות דולורס וייס:
את השם דולורס (גלגול של המילה ייסורים מלטינית) הוספת לשמך לפני שנים. גם היום, הרבה זמן אחר כך, את עדיין מזדהה באופן עמוק עם השם הזה?
"זאת שאלה מאוד טובה. אם היא שאלה של 'כן או לא' אני צריכה להגיד כן. אני ללא ספק בן אדם אחר מהאדם שהייתי לפני עשר שנים - אבל כולנו אחרים ממה שהיינו. האמת היא שזה באמת מעסיק אותי הרבה בימים אלה: מה הדבר שבכל זאת הוא הקיום המתמשך לאורך השנים? איך בעצם אני יודעת שאני עדיין אני - למרות שאני בן אדם אחר לחלוטין? אני תופסת את העולם בהרבה מובנים אחרת והיכולות שלי הן ללא ספק אחרות. אין לי על זה תשובה מושכלת. זה לא סמל מסחרי - זה ממש השם שלי. אני לקחתי אותו לעצמי עוד הרבה לפני שידעתי שאני אי פעם אעמוד על במה ואשיר".
"במידה מסוימת האלבום מספר על איזושהי דרך", מסכמת דולורס וייס. "אני לא רוצה להעמיס עליו איזושהי משמעות שהיא יומרנית מדי - אני לא אגיד שזה העולם ומלואו שלי, כי זה לא נכון, אבל הוא כן מראה חלקים מהעולם שלי. הוא כן מספר על חלק מהדברים שאני מרגישה, ביצירות שגם אנשים אחרים הרגישו כלפיהן דברים, אז נותן קצת מבט על טיפה ממני. נראה לי שזה די שם אותו בפרופורציה הנכונה, אלבום מוזיקה - זה מה שהוא".
*דולורס וייס תשיק את האלבום ב-13 בינואר במרכז פליציה בלומנטל. באותו היום תערוך דולורס וייס שתי הופעות - בצהריים ובערב.