שני גברים, אחד קשיש ואחד בגיל העמידה, יושבים כבר 15 שנה בשישי בערב באולפן גל"ץ ומדברים במשך שעה על היסטוריה. אני יודעת, לא נשמע כמו הרעיון האידיאלי לעונג שבת. מדובר בשיחה בין פרופסור מיכאל הרסגור, היסטוריון בעל שם ואיש יודע-כל באופן כללי, ובין אלכס אנסקי. שיחה שהיא, איך לומר זאת, לא ממש השיעור בהיסטוריה שאנחנו זוכרים מהתיכון. הם משוחחים על פרשיות מההיסטוריה, ממקום שאנחנו לא תמיד מכירים. היסטוריה מנקודת מבטה של "ציפורה".
הרי לכם דוגמה - לפני כמה שבועות נושא השיחה היה "שלושה פרסי נובל במשפחה אחת", והוא עסק במשפחת קירי, כולל המאדאם. אז חוץ מלדעת שהיתה אחת בשם מארי קירי, שזוהי ידיעה טריוויאלית עבור פותרי תשבצים, ניתן היה לשמוע מה היו ההישגים המדעים הגדולים שלה, על חיי האהבה שלה (שכללו, אגב, גם כמה דו-קרבים נועזים), על העזרה שהגישה לכמיליון ומאה אלף פצועים במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכמו כן על העובדה הטרגית כי היסוד הרדיואקטיבי שגילתה והצליחה לבודד, ושנחשב בתקופה ההיא כתרופה מוצלחת במיוחד לסרטן, נתגלה כחרב פיפיות והרג אותה ואת בעלה פייר.
בהזדמנות אחרת השניים שוחחו על אודות חייהם הקשים של הצעירים הציונים ברומניה הקומוניסטית, בעקבות ספר שכתב בעילום שם פרופסור לזואולוגיה מהאוניברסיטה העברית. כשאנסקי שאל את הרסגור "מה לך ולזואולוגיה, אתה בכלל היסטוריון?!", השיב לו הפרופסור שלא ייחפז בהסקת מסקנות - "כהיסטוריון הייתי חייב לטפל בהרבה אישים היסטוריים שלמעשה היו בהמות". אכן תשובה ניצחת, ויש הרבה כאלה בדיאלוג בין השניים. כמו גם מסקנתו של הרסגור לגבי הנושא כולו: "המשטר הקומוניסטי היה חוקן לעולם כולו במשך שנים רבות"...
התוכנית מעלה שאלות חשובות, עם תשובות מעניינות, ועוסקת בנושאים מקוריים, והכל בצורת דו שיח מעניין עד מרתק, משעשע לעיתים קרובות, ובעיקר, מביא את הצד האנושי של היסטוריה. כן כן, מסתבר שהיה כזה.
* "שעה היסטורית" גל"צ, שישי, 19:00. שידור חוזר וערוך בשני ב-21:05
מלחשים שסטלין היה סטלן לא קטן
11.4.2002 / 10:10