פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אנחנו גם מנסים למצוא את היוסף סידר הבא": ראיון עם זיו נווה

      לזיו נווה נמאס מהביקורת עליה ועל קרן גשר, היא מסבירה אחת ותמיד מהו אותו קולנוע ייעודי שעכשיו הוכפל לו התקציב, ומספרת שדובר קוסאשווילי שלח אותה להיות עובדת סוציאלית

      זו אינה תקופה פשוטה לזיו נווה ולקרן גשר לקולנוע רב תרבותי, בראשה היא עומדת. בכתבה שפורסמה כאן ב"וואלה! תרבות" לא מזמן, שעסקה בהצלחות הקולנוע הדוקומנטרי וקשייו, רבים מאנשי התעשייה טענו על קיפוח ואפליה לטובת התחום הייעודי. אותו תחום שנווה וקרן גשר מנופפים בדגלו.

      "אני חושבת שאף אחד מהאנשים שתוקפים את התחום הייעודי לא בדק מה זה עד היום", אומרת נווה. ולמעשה, כשנכנסה לתפקידה כמנכ"ל הקרן ב-2005, גם לה לא היה כך ברור במה מדובר.

      "אני מניחה שכשחוקק חוק הקולנוע, ישב מישהו וצעק 'מזרחים' או 'פריפריה' או משהו. אז תפרו איזה סכום זניח", היא מפרטת: "בזמנו היה תקציב של 57 מיליון שקל – ממנו הוקדש לתחום הייעודי 4.25%. פחות מ-2.5 מיליון שקל. הסכום הזה אומר שלא בדיוק צריך את זה, אבל סימנו וי. אף אחד לא יצעק על קיפוח ומצד שני, זה גם לא עוזר במיוחד לאף אחד".

      "מאז, אם אתה שואל אותי, אין באמת הגדרה ברורה מה הדבר הזה אומר. נהוג להגדיר את התחום הייעודי כ'פריפריה חברתית, גאוגרפית ותרבותית'. וגם זה אגב, מושג שגדל עם הזמן, כי פעם התכוונו רק ליישובי הגבול או ערי הספר".

      דובר קוסאשווילי (יח"צ , עמית ברלוביץ)
      שלח אותה להיות עובדת סוציאלית. דובר קוסאשווילי (צילום: עמית ברלוביץ)

      "השאלות הוטחו בי מכל כיוון", היא נזכרת. "'מה זה הדבר הזה?', 'למה צריך את זה?', 'אם אני גר בירוחם אבל אני פולני האם אני כן נמנה על פריפריה או לא?'. לכן היה ברור לי שזו שאלה שאין עליה תשובה מדויקת וצריך לעשות חריש עמוק כדי להבין אם כסף ציבורי צריך ללכת לתחום הזה שנקרא 'ייעודי' או 'פריפריה' בלשון העם". אז זיו נווה עברה חצי שנה אינטנסיבית שבסופה הגיעה למסקנה: "חייבים את הדבר הזה".

      אצטרף לאחרים ואשאל 'מה זה בעצם הדבר הזה'?

      "זאת אומרת שאם יש יוצר מוכשר שמגיע מקבוצת אוכלוסיה מוחלשת – רקע סוציו-אקונומי נמוך, תרבות שונה לגמרי או חוסר נגישות למקבלי החלטות - גם אם הוא גר בת"א, לאו דווקא בירוחם, אנחנו עוזרים לו. הקולנוע הישראלי צריך מישהו שיתמוך ביוצרים האלה, וכאן התחום הייעודי וקרן גשר נכנסים לתמונה".

      "למשל, שמואל ברו - יוצר אתיופי שהגיע לקרן - לא אחד שלמד קולנוע אף פעם, אבל כזה שרואים את הלהט שלו. הקרן לקחה אותו בתהליך מאוד מסוים, תוך כדי ששיתפה עוד קרנות גדולות אחרות ובסופו של דבר הסרט שלו - 'זרובבל', זכה בפרס בפסטיבל הסרטים של חיפה. יש עוד עשרות כאלה".

      אני משוכנע שלא כל היוצרים הייעודיים קוטפים פרסים. הסרטים האחרים לא פחותים ברמתם?

      "אנחנו גם מנסים למצוא את היוסף סידר הבא, אבל בניגוד לקרנות האחרות, כדי להגיע לזה אנחנו צריכים לעשות תהליך אחר של עבודה. ממש ליווי אישי של יוצרים – אפילו אם מדובר בתרגום החוזה כי הבמאי רוסי ויודע רק רוסית. בסופו של דבר הגענו למצב שבו באירועי פיצ'ינג המפיקים הבכירים מתעניינים בסרטים, ולא היוצרים הם שצריכים למכור להם בכוח. בדרך כלל זה ההפך".

      "דובר קוסאשווילי אמר לי 'לכי להיות עובדת סוציאלית'. הוא חושב שקולנוע צריך להיות אמנות בלבד. אבל אחת מהכותרות שלנו היא 'קולנוע לשם שינוי' ואני חושבת שקולנוע יכול להיות גם ערכי ולשנות. יש לו כוח עצום".

      הטריילר ל"18 קילומטר" בתמיכת קרן גשר

      קל להיטפל לדגל הפריפריה והשינוי בו מנופפת זיו נווה. אולי בצדק, ואולי לא. המילה "פריפריה" עברה בשנים השונות תהליך כיבוס ארוך, ודהתה כל כך עד שללא ספק, נשפכה פה אקונומיקה. וכך, גם הקרנות האחרות טוענות שהן עוסקות ומשקיעות בפריפריה מאז ומתמיד. מנהל קרן מקור, גדעון גנני, אפילו טען שקרדיט על סרטים שנעשו במסגרת הקרן שלו נגנב על ידי קרן גשר באירוע ציון העשור לחוק הקולנוע בכנסת.
      "הדבר האחרון שאני מתכוונת לעשות זה להיכנס למלחמה בקרנות אחרות", מגיבה נווה. "אני חושבת שכל קרן מנסה לעשות את עבודתה. מי שטרח בערב שבת אוכל בשבת ומי שעובד קשה מוכיח את עצמו".

      ניתן להגיד שקרן גשר אוכלת בשבת, כמו גם בשאר הימים. טיוטת תיקונים לחלוקת תקציב הקולנוע הישראלי, שפרסמה מועצת הקולנוע, הסעירה את התעשייה. בין התיקונים נכללת גם הגדלה של התחום הייעודי בכ-2 מיליון ¤.

      "קרן גשר מקבלת היום פחות מ-2 מיליון שקל לתחום הייעודי", אומרת נווה. "רק להחזיק תקורת קרן זה 800 אלף שקל. בתקציב הזה, קרן גשר אמורה לעשות גם קולנוע עלילתי, גם דוקומנטרי, גם דרמה וגם אנימציה ותוך כדי לקדם יוצרים מכל כך הרבה קבוצות – כי היא מחויבת, בצדק, למגוון. זה קשה. כמעט בלתי אפשרי", היא אומרת. "אז מה כל כך נורא בזה שרוצים להגדיל את התקציב שלנו בסך הכל ב-2 מיליון שקל לתחום הייעודי?".

      זה כפול ממה שקיבלתם עד עכשיו.

      "שני מיליון השקלים שמתוכננים להתווסף לתחום הייעודי הם לא לקרן גשר בלבד. מדובר גם בקרן החדשה. ופה יש בעיה, לדעתי. קרן שפועלת בתחום הדוקו או העלילתי גם מקבלת כסף בתחום הייעודי, לדעתי יש פה ניגוד אינטרסים. אותה הקרן שעוסקת בתחום אחר לא צריכה לחשוב פריפריה. היא צריכה לקדם את המטרה לשמה – לשדרג את הקולנוע הישראלי מבחינה אמנותית".

      הטריילר ל"זרובבל":

      על חשבון מי אתם אמורים לקבל את תוספת התקציב המתוכננת?

      "מתחום הדרמה. הדרמה גססה הרבה שנים ולאחרונה גם מתה. לא היתה לה הצדקה כלכלית. 50 דקות של דרמה בודדת עולות 150-200 אלף דולר. ואיפה המסך שלה? בטלוויזיה. זה אומר שצריך גם השקעת גופים טלוויזיוניים. לפני חמש שנים באו הגופים המשדרים ואמרו שאין להם טעם להשקיע כסף בפורמט שלא מניב כלום עבורם. מועצת הקולנוע עשתה החלטה לקחת חלק גדול מהכסף של הדרמה ולהגדיל בעזרתו את התחום הייעודי ואת תחום הסרט הקצר".

      ומה לגבי הטענות שהתקציב הזה הושג בגלל קרבה של קרן גשר לחברים במועצת הקולנוע?

      "הלוואי. אם היה לי, זה היה חוסך הרבה בעיות. אני צוחקת, כמובן. זו טענה מופרכת. אין לי מה להגיד עליה אפילו. זה עצוב בעיני. עצוב שזה נהיה מלחמה על המכולת הפרטית. אני ממש לא שם".

      סימיקו לפני דוקו: האפליה שהורסת את הקולנוע הישראלי
      מועצת הקולנוע ממליצה: שקיפות בקרנות ושינויים בתמיכות