את ג'יימס בלייק אני פוגש בשעה 02:00 שעון ברצלונה במועדון ה-Razzmatazz המפורסם, הקרוי על שם אותו שיר יפה של Pulp. זה עתה הוא ירד מהבמה, לאחר שניגן משיריו עבור הקהל המשולהב שהצטופף לכבודו במגה-מועדון המקומי; בעוד כחצי שעה בלבד הוא יעלה בשנית - הפעם בכובעו כדי-ג'יי.
אחרי כמה דקות של המתנה ואמפנדס בבק-סטייג', אני נכנס לחדר צדדי בו מחכה לי, מיוזע מההופעה, בלייק בחור גבוה, רזה במיוחד ודי חיוור (ומחוצ'קן). שום דבר בהופעתו החיצונית, בלבושו או בשפת גופו, לא מלמד על המעמד שרכש מאז יצא אלבום הבכורה שלו בתחילת 2011. כאילו ילד הפלא של המוזיקה האלקטרונית בכלל לא ידע שהוא כזה. "פיל (המפיק הלבבי של בלייק) הסביר לי שלא יהיה לנו הרבה זמן", אני פונה אליו לאחר היכרות. "כן, העניין הוא שדי פישלתי היום. שכחתי את הוויניל שלי בבית, אז אני צריך להספיק לצרוב כמה דיסקים לפני שאעלה שוב", הוא מסביר לי כמעט בהתנצלות. נימה שמאפיינת את אישיותו נטולת היומרות, כפי שמתגלה במהלך הראיון עמו. "כשאגיע לישראל אבוא עם הוויניל", הוא צוחק.
בערב שכזה ניתן לחוש עד כמה פופולרי הפך בלייק בשנה האחרונה. המוזיקה שלו - מורכבת, מקוטעת, ניסיונית ובאופן כללי לא קומוניקטיבית במיוחד מושרת על-ידי הקטלונים הצעירים משל היתה המנון רוק קולח. כשהוא עולה חזרה לבמה בשביל הדי-ג'יי סט (בדרך כלל הוא לא משלב בין הופעה לסט באותו ערב), הקהל עובר מהנהונים מדושני עונג לחפירות מהופנטות. צלילי הבס הדאב-סטפיים מרעידים כל נימה בגוף.
אני שואל אותו אם אי-פעם חשב שהמוזיקה שלו תזכה להצלחה מסחרית מסחררת שכזו. אם האמין שמעריצים ימלאו את הופעותיו ברחבי העולם, וסינגלים מאלבום הבכורה יהפכו לנוף מוכר בתחנות הרדיו המיינסטרימיות, אפילו בישראל. "לא", הוא משיב מיד בנחרצות אמינה. "למען האמת, אף פעם לא חשבתי שתהיה לי הצלחה מסחרית כלשהי. לא היה לי מושג איך אנשים יגיבו למוזיקה שלי, והייתי מאוד חרד. ואז האלבום יצא, והדעות היו ממש חלוקות. אבל אני חושב שזה היה אוסקר וויילד שאמר משהו כמו: 'יצירה שהדעות עליה חלוקות, היא רלוונטית', או משהו כזה. ואני דבק בעיקרון הזה. כל זמן שאנשים מתווכחים אחד עם השני לגבי האלבום, זה בסדר. כל זמן שלא כולם משתגעים ואוהבים את המוזיקה שלי, אז זה בסדר".
"היה לי הרבה מזל עם התמיכה שקיבלתי", הוא מוסיף בצנעה. "הרבה אנשים היו מאוד נחמדים ועזרו לי וניגנו את המוזיקה שלי ברדיו. זה דבר מדהים להיות מנוגן בכל מקום בעולם. כל מי ששומע את המוזיקה שלי ונהנה ממנה, באופן אוטומטי יש לו משהו משותף איתי, ואני מוצא את זה, מבחינה אנושית, דבר יפהפה. זה רק מראה לך איך מוזיקה יכולה לנדוד".
וכמה מההצלחה חוצת היבשות שלך אתה זוקף לזכות האינטרנט?
"הרבה ממנה. במיוחד במקום כמו ישראל. האינטרנט הוא חלק גדול מזה. קח גם את יפן לדוגמה. אנשים פשוט לא היו שומעים עלי, או שהיה להם הרבה יותר קשה לשמוע עלי".
אפרופו ישראל, זו פעם ראשונה בשבילך אתה מצפה לזה?
"לגמרי. זו באמת הפעם הראשונה שלי שם, ואני ממש נרגש. שמעתי הרבה על ישראל, שמעתי שהיא מאוד יפה. בשבילי זו פעם ראשונה בכלל בחלק הזה של העולם, ואני יודע שזה אמור להיות כל כך שונה ומיוחד, אז אני לא יכול לחכות להגיע כבר. שמעתי רבות גם על תל אביב, ונראה לי שזו תהיה חוויה חדשה בשבילי".
כשאני תוהה האם בלייק מאזין לאיזה שהוא מוזיקאי ישראלי הוא עונה "לא, לצערי לא. אבל שוב, אני לא יודע הרבה על ישראל. אחת הסיבות שאני רוצה לבוא לשם, היא כדי למצוא מוזיקה חדשה. כשהציעו לי לבוא לנגן שם, חשבתי 'מעולה, אני אוכל לדעת איך הדברים נשמעים שם'. ואני מקווה שהאנשים שילוו אותי בישראל יחשפו אותי למוזיקה מקומית, או בכלל למוזיקה מהחלק הזה של העולם. זה משהו שאף פעם לא הייתי חשוף אליו".
אתה יודע, בשנים האחרונות היו כמה אמנים שביטלו את ההופעות שלהם בישראל ברגע האחרון.
"למה?"
בגלל לחץ פוליטי.
"אה אוקי. אני אף פעם לא מבטל את ההופעות שלי".
האם ניסו להניא אותך מלהופיע בישראל?
"לא, אף אחד לא אמר לי כלום. העניין הוא שאני לא מתעניין בפוליטיקה. אני עושה מוזיקה, ואם אנשים אוהבים את המוזיקה שלי, אז אני רוצה לנגן אותה בשבילם".
אתה לא חושב שמוזיקאים צריכים לערב פוליטיקה בשיקולים שלהם?
"בעיניי אלה שני דברים נפרדים לחלוטין. אני לא מבין למה צריך לערב אותם. אנחנו כולנו אנשים וכולנו אוהבים מוזיקה, אז אין לי שום סיבה בעולם לבטל".
בלייק יגיע לישראל ב-27 בינואר וינגן די-ג'יי סט במועדון הבלוק בתל-אביב. באופן כללי, הוא משתדל לא להשתעבד להופעות, כדי שיוותר לו מספיק זמן להמשיך וליצור.
אתה כותב הרבה?
"כן, זה מתסכל אותי אם אני לא כותב. אני מנסה לכתוב כמה שיותר, כי אתה אף פעם לא יודע מתי לא תוכל לכתוב יותר. בגלל זה אני לא מנגן כל כך הרבה גיגים".
אז על מה אתה עובד עכשיו?
"אני עובד על האלבום השני שלי, אבל גם כותב דברים אחרים כל הזמן".
איפה האלבום עומד?
"חלק מהקטעים כבר מוכנים, ההתחלה לפחות. אבל אין מבנה עדיין, שזה בסדר, כי אני לא צריך עדיין מבנה. יש לי הרבה זמן".
ויש לך לוח זמנים כלשהו?
"אני חושב שהאלבום יהיה מוכן לקראת סוף 2012. אני באמת לא יודע בדיוק עדיין, זה תלוי בהרבה דברים בלייבל, בהפקה, כל מיני - אבל הייתי אומר שמאוחר בשנת 2012".
מבחינת הסגנון, האלבום יהיה שונה מקודמו?
"אני חושב שכן. אני תמיד מנסה להתקדם. אני רוצה שבאלבום הזה הלהקה תתרום הרבה יותר, ולא שאני אפיק הכל לבד בבית, בלי כלים אחרים. כי האלבום האחרון היה לגמרי אני, אף אחד אחר. חוץ מתפקידי הגיטרה של רוב (הגיטריסט), אין שום השפעה חיצונית אחרת. ואפילו רוב הוא אחד מהחברים הכי טובים שלי, והוא פשוט נשאר בבית שלי לאורך כל תקופת ההקלטות. אז באלבום החדש, אני באמת רוצה לשלב את הלהקה הרבה. אולי זה ישמע יותר כמו ההופעה החיה, יותר כלים חיים".
כשאני שומע את האקורדים המורכבים במוזיקה שלך, אני תוהה אם הושפעת רבות דווקא מג'אז.
"כמעט הכל מארט טייטום (מגדולי פסנתרני הג'אז אב"ד). הוא ההשפעה הגדולה ביותר עלי. אבל בעיקר בגלל שהוא היה פסנתרן גדול, ולא בגלל שהוא ניגן ג'אז. אף פעם לא נכנסתי ממש לז'אנר הזה. הייתי לי תקופה שהייתי שומע מיילס דיוויס, אבל בזה פחות או יותר זה נגמר, אז אני חייב להודות שאין לי ידע רב בתחום. העניין איתי, זה שאוסף התקליטים שלי הוא מאוד מאוד מצומצם, אני לא שומע הרבה מוזיקה". מהזווית ההפקתית, הוא מזכיר את פרינס ואאוט קאסט, כהשפעות משמעותיות ביותר עבורו.
נדמה לי שזה היה הורוביץ (פנסתרן יהודי-רוסי, מגדולי הפסנתרנים הקלאסיים במאה ה-20) שאמר שההבדל בין פסנתרן טוב לפסנתרן מצוין, הוא השתיקות שבין הצלילים. כשאני מאזין למוזיקה שלך, נדמה לי שגם אתה בוחר את השתיקות שלך בקפידה.
"זה דבר ממש יפה לומר, כי הורוביץ היה השפעה גדולה מאוד עלי, והשראה גדולה".
סליחה על הפרובינציאליות, אבל אם כבר מדברים על הורוביץ, גם לך יש מקורות יהודיים כלשהם, נכון?
"לא, לא נראה לי. אתה יודע מה? אולי. באופן מוזר, אני לא באמת יודע. אני יודע שאני חלקית מהאיים הבריטיים, אבל אתה יודע מה? אני חושב שבצד של אבא שלי, הרבה דורות אחורה, יכול מאוד מאוד להיות שיש מקורות יהודיים, כי היתה לי את השיחה הזאת כבר בעבר. אבל אני לא ממש יודע, ואני בכל מקרה לא יכול להוכיח את זה עדיין".
זה בסדר, אנחנו מקבלים אותך בכל מקרה בישראל.
"תודה רבה. אני מניח שאצטרך לעשות איזה מחקר גנאולוגי לפני שאגיע".
*ג'יימס בלייק יתקלט בישראל ב-27 בינואר בהפקה של TABAC והמועצה הבריטית, כחלק מחגיגות השנה לתוכנית הרדיו THE SELECTOR, המוקדשת למוזיקה בריטית עכשווית ומשודרת בישראל ברדיו הבינתחומי. האירוע הוא סולד אאוט, אך ניתן יהיה לרכוש כרטיסים לחלק האחרון של הסט ולמסיבה שאחריו, מהשעה 2 בלילה במועדון הבלוק.
ג'יימס בלייק - ביקורת על אלבום הבכורה שלו
ג'יימס בליק מגיע לישראל - כל הפרטים
ג'יימס בלייק - האם תלכו להופעה? ספרו לנו בפייסבוק