בכל זירת פשע או תאונה, מיד לאחר שהמשטרה מגיעה, מתקהל במקום ציבור סקרן. הופעה של מרגול לאחר פרשת הרשעתה בסחיטה באיומים, לא רחוקה מכך והרי גם זו סוג של זירת פשע, ולכן הסיבה בגללה הקהל באמת הגיע לראות אותה היתה סקרנות. מרגול יודעת את זה, ובדומה להוצאת השיר והקליפ ממעצר הבית, היא ניצלה את השתלשלות העניינים לטובת מינוף בימתי. הרי אם לא פרשת הסחיטה שבגינה הורשעה, ההופעה ברדינג 3 בתל אביב אמש (שני) לא היתה מתקיימת.
לפני כן, כידוע, מרגול מעולם לא פתחה קופות. היא לא היתה בטוחה שהקהל יגיע. גם כשהיא הפגיזה עם להיטים גדולים מ"אז מה?" ועד "עץ ירוק מפלסטיק". אפילו כשהיתה שופטת ב"כוכב נולד", זה עדיין לא הספיק כדי לפתוח קופות. לא בהיכל התרבות וקיסריה או לפחות בצוותא. עכשיו מרגול יכולה להתהדר בהופעה מוצלחת, שבה המעריצים והמעריצות עטפו אותה באהבה כשבעצם בכלל לא בטוח שזה מה שהקהל מרגיש כלפיה. גם הסקרנים, בסופו של דבר, ממשיכים בדרכם.
הקהל הוא בן הזוג של האמן. לאחר היעדרות ממושכת וסוערת, בן הזוג של מרגול התעניין בשלומה של הזמרת שעברה תקופה לא קלה. זה הגיוני ולגיטימי. אלא שהופעה שבה היא פותחת קופות לראשונה בחייה, אחרי סערה כל כך גדולה, היתה צריכה להיות בראש ובראשונה מיוחדת. מרגול לא חשבה ככה. היא הגיעה מתוך אסטרטגיה ברורה שכללה פיזור חיוכי ניצחון והתעלמות מוחלטת מכל מה שקרה. ההופעה שלה היתה פרדוקס בהתגלמותו. הרי אם לא פרשת הסחיטה, ההופעה הזאת לא היתה מתקיימת. בזמן שהשאלה שריחפה באויר היתה: מרגול, איך את מרגישה? מה שלומך? היא ענתה בשאלות משלה: מה תשתו? מה חדש?
מרגול שיחקה אותה מדלגת בקלילות מעל הר געש שהתפוצץ ואיים לכלות את הקריירה שלה. דווקא היא, שכל חייה בנתה לעצמה תדמית של אחת שלא שומרת בבטן, שמדברת דוגרי, עשתה עוואנטות ובעצם עבדה על הקהל בעיניים. לא די בכך, כאילו להוסיף חטא על פשע, היא ידעה למתוח את הסקרנות כשבקיטעי הקישור היא אמרה מדי פעם: "למדתי לשמור על הפה ובכל זאת אני לא יכולה לשנות את האופי שלי" ובדיוק כשנדמה היה שהנה, היא אומרת משהו מעניין, היא מנחיתה מילים ריקות שאפשר היה לשמוע אותן בכל ההופעות של מרגול גם לפני חמש וחמש עשרה שנים.
את הדריכות הזאת למוצא פיה של הזמרת ניתן היה להרגיש במהלך כל ההופעה. יתרה מזו, הציפיה בהופעה הזאת היתה פחות לשירים ויותר לדברים שכוכבת הערב תגיד. הרי אם באמת אלו היו השירים, ההופעה לא היתה נגמרת אחרי שעה וחצי בלבד. הלו, זאת ההופעה הפתוחה הראשונה של מרגול אי פעם אחרי למעלה מ-35 שנות קריירה. הופעות סטנדרטיות ברדינג נמשכות יותר משעתיים.
בהופעה לזכרו של זוהר ארגוב כמה שנים לאחר מותו בבנייני האומה, מרגלית צעני שרה את "מרלן" ואפשר היה לראות דמעות בעיניה. הוכחה שיש לה לב, שגם לה כואב. על סמך ההופעה ההיא, נוצר הרושם שהערב ברדינג היה נטול כל רגש אמיתי, ערב לסקרנים בלבד.
מרגול חזרה לבמה: איפה הבושה שלנו?
מרגול על הבמה: תלכו לראות? ספרו לנו בפייסבוק