הרוקרית המוערכת שילה פרבר חוזרת לסולו עם "מישהו ירגיש כבר", שיר לקראת אלבום חדש ואחרי שנים, היא גם שבה לדיסטורשנים. אחרי אלבום עצוב ושקט בשם "פרח קיר", וכן סדרת הופעות מצליחה שהולידה אלבום יפהפה של עיבודים לשירי נתן אלתרמן, פרבר חוזרת לתת בראש, ואם משהו ניכר מהשיר החדש הוא שהיא אספה הרבה כוחות. "במקור אני אדם שקט ודכאוני, אבל אני משתפרת עם הזמן", היא מספרת בראיון לוואלה! תרבות. "בשנה האחרונה אני עוברת תקופה טובה, וכל העניין עם אלתרמן עשה לי נורא טוב. בכל מקרה, מבחינתי אני תמיד רוקנרול.
את שרה בשיר החדש "כמו כל אדם שבורח אין לי עוד מטרה// תמיד רציתי רק חופש לא לחזור חזרה... הלילה רק מלאך מושיע// מישהו יגיע לאסוף אותי... מישהו יציל אותי עכשיו?. ממה את בורחת? ממה צריך להציל אותך?
"טוב, זה שיר ששכתבתי במשך שנה, וכל פעם הוספתי לו עוד דברים שקרו ועוד מחשבות, ובסוף השנה זה נהיה כמו סיכום של השנה בחיים שלי, שהיו בה כל מיני דברים ואולי הרגשתי באמת קצת אבודה. אני חושבת שברחתי ממי שהייתי קודם, ורציתי להיות חופשיה אולי מעצמי, אבל אני לא בטוחה. המלאך לא הגיע, אבל הסתדרתי. אני תמיד מסתדרת".
ומה יהיה באלבום? איך הוא יישמע?
"האלבום עדיין בעבודה, אבל אני יכולה להגיד שהוא יהיה מאוד חשוף ומאוד אישי. בזמן האחרון אני מתפזרת במבחינת מפיקים, ועבדתי עם כל מיני אנשים על ההפקה של האלבום הזה. את השיר הזה עשיתי עם לני בן בשט שהפיק את האלבום האחרון של נורית גלרון עם שירי נתן זך ומאוד מצא חן בעיני מה שהוא עשה שם, גם עם השיר שאני הלחנתי והופיע באלבום. הוא מפיק מוזיקלי נפלא, קצת קשוח אבל גאון, ומאוד רציתי לעבוד איתו, אבל הוא לא המפיק היחיד, גם אני הפקתי כמה שירים. יש לי להקה נהדרת שמנגנת איתי: מאיה בלזיצמן הצ'לנית והזמרת הנפלאה, ואדם בן אמיתי הגיטריסט, שהוא אדיר בעיני, התקווה של המוזיקה הישראלית, ומתן אפרת ונעמן טל הנפלאים - זו החבורה שלי. אני חושבת שייצא אלבום לא קל. 'פרח קיר' היה קצת מהורהר וקצת עצוב, עברתי אז פרידה... אבל עכשיו אני חושבת שאולי האלבום החדש קצת יותר עצוב. אולי יותר רוקיסטי. בעצם, שירים שמחים אף פעם לא ממש היו לי, אז מה החידוש, גם עכשיו אין לי".
בין האלבום האישי הקודם של פרבר, "פרח קיר", היה ניתן לראות אותה בעיקר, כאמור, במופע "שילה פרבר שרה אלתרמן" שהריצה יחד עם שותפתה הקרובה, הצ'לנית והזמרת המוכשרת מאיה בלזיצמן, והונצח גם על גבי אלבום. זה גם אחד הדברים המצליחים שעשתה, אם לא המצליח שבהם. לא היתה זו הפעם הראשונה שהיא התעסקה בעיבודים לשירי משוררים קדם לכך "בגלל הלילה", מופע משותף עם לאורה ריבלין משירי תרצה אתר, וכעת מתווסף לרשימה מופע נוסף, מחווה למשוררי קפה כסית המיתולוגי, לרבות שלונסקי, פן, לאה גולדברג וכמובן שוב אלתרמן, גם הפעם בשיתוף בלזיצמן.
את השירים שלה לא תשמעו במופעים האלה. השירים של אלתרמן הם בעיני הכי יפים שנכתבו, ברמה הבינלאומית - הכי יפים שיש, אז אני מרגישה שזה קצת מסוכן לי לשיר את השירים שלי לידם", אומרת פרבר. "אני נורא נהנית לשיר את השירים שלו, זה אתגר בשבילי. הקלטנו שירים עם חוה (אלברשטיין) וזה היה נורא גדול ונורא משמח. זה שמגיעים אנשים זה שמחה גדולה. זה לא על חשבוני, ואם מישהו כתוצאה מזה מתעניין גם בשירים שלי אז זה משמח, ואם לא אז גם בסדר. לא הרגשתי שזה גונב לי, אבל נורא התגעגעתי לשירים שלי. באלבום החדש יש גם שירי משוררים שהלחנתי. יש משוררת שאני מעריצה שקוראים לה אנה הרמן והלחנתי שלה, ושיר של בוקובסקי, ועוד דברים שאני עובדת עליהם".
בשנים האחרונות היו לך שיתופי פעולה שאנשים לא ציפו להם: חוה אלברשטיין, נורית גלרון, צביקה פיק, יוני בלוך, הראל סקעת וכמובן שותפך המוזיקלי משכבר דניאל סלומון. זה רזומה מפתיע למוזיקאית שעבדה צמוד עם רם אוריון והפליינג בייבי.
"קודם כל אני עדיין קשוחה, גם כשאני עובדת עם אנשים מתוקים", היא צוחקת. "הם כנראה משקפים דברים שיש בי. אני גם מלחינה מלודיות די מתוקות שדניאל סלומון יכול לאהוב, ואני משוגעת על מה שהוא כותב. מה שמשותף לכל האנשים האלה זה שהם אנשים שהם סופר מוכשרים. מה שלא יצא לי לעבוד עד עכשיו זה עם אנשים לא מוכשרים לבינוניות אין לי סבלנות. אני לא מפחדת על התדמית שלי. אני לא טורחת עליה.
האלבום החדש של פרבר, החמישי במספר, יוצא כמעט עשור אחרי תחילת העבודה על האלבום הראשון שלה, תתנהגי יפה, שזיכה אותה בביקורות אוהדות - כמעט מקיר לקיר. פלאשבק ל-2003-4: פרבר היא כתבת השער של סופשבוע מעריב, ובידיעות כותבים שהיא העתיד וההבטחה הגדולה של הרוק הישראלי, ושבטח באלבום השלישי ההופעות שלה בבארבי יהיו סולד אאוט. היא מעט משועשעת כשאני מזכיר זאת בפניה, אבל לא מתבלבלת כשאני שואל אותה אם היא מרגישה פספוס.
באלבום הראשון גם ישר היה קהל, לא רק ביקורות", היא נזכרת. "הדבר היחידי שלא היה זה פרגון מהרדיו. אני לא מרגישה שנדפקתי. הביקורות היללו אותי בלי פרופורציה, אבל מהתחלה היה לי טוב. אני לא מרגישה שאני עושה דברים בדרך לקיסריה. מבחינתי יש שני דברים הכי חשובים: קודם כל, אני נורא רוצה להשאיר אחרי מורשת אדירה, שאחרי מותי הביקורות שקראת הם כלום לעומת מה שיגידו, שיעשו ערבי מחווה על גבי ערבי מחווה. אבל עכשיו ברצינות - ברגע שיש אנשים שרוצים לשמוע, אז זה לא משנה אם זה אלף או מאה, ברגע שהם שם, אז טוב לי. אולי בקטע הזה אני לא שאפתנית שאפשר היה לצפות. החלומות שלי זה שהאלבום יצא נורא יפה. אני אסתדר עם מה שיהיה.
השנה יצוינו 15 שנים למותה של סולנית המכשפות ענבל פרלמוטר. היתה איזו ציפייה ממך, בתחילת הדרך, "שתמשיכי את דרכה". את מרגישה שהצל הזה עוד מרחף עלייך?
"כשהוצאתי את האלבום הראשון שלי אז זה דבר שכל הזמן אמרו לי. גם הייתי מוקפת באנשים שאהבו אותה ועבדו איתה - רם אוריון וליליאן (שוץ, המנהלת של פרבר ושל המכשפות) ומאיה צ'לצ'ינסקי (היחצנית הוותיקה של פרבר, גם היא בצוות שעבד עם המכשפות), וגם בלי קשר אליהם זה הגיע מבחוץ. היא אמנית שאני מעריצה ואוהבת נורא גם היום, אבל אני מרגישה, כמובן, שאני זה אני. לא קיבלתי את זה על עצמי. אין לי תפקיד כזה באמת.
את שילה פרבר תוכלו לראות בהופעה אקוסטית בקפה ביאליק בשבת הקרובה, 18.2, ובמופע משירי אלתרמן עם מאיה בלזיצמן ב-15.3 בחמדת ימים וב-18.3 בזאפה הרצליה.