פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "נאום המלך": ראיון בלעדי עם התסריטאי דיוויד סיידלר

      שנה לאחר הזכייה באוסקר, תסריטאי הסרט דיוויד סיידלר מגלה איך בעצם היטלר הוא זה שהוביל אותו לכתיבת "נאום המלך". ראיון בלעדי

      הסיפור של דיוויד סיידלר הוא אחד החריגים בהיסטוריה של האוסקר: בגיל 74, לאחר שפעל במשך שנים באלמוניות מוחלטת, קטף בשנה שעברה את הפסלון לתסריט המקורי הטוב ביותר על כתיבת "נאום המלך". בכך, נרשם כאיש המבוגר ביותר שזוכה בקטגוריה הזו. לשם השוואה, הוא היה יכול להיות סבא של מרבית הזוכים שקדמו לו בעשור האחרון.

      אם לא די בכך, הסיפור של סיידלר הפך מרגש עוד יותר לאור העובדה שבחר לעסוק בסיפורו של ג'ורג השישי, המלך שסבל מגמגום, כיוון שהוא עצמו גדל עם הפרעת הדיבור הזו. בנאום הזכייה שלו, שהיה הרגע המרגש ביותר בטקס המשמים למדי, התייחס התסריטאי הנרגש לשתי העובדות הללו. "אבא שלי תמיד אמר שאפרח מאוחר", אמר בתחילה לקול צחוקם של היושבים באולם, ולסיום הכריז "אני מקדיש את הפרס הזה לכל המגמגמים. עכשיו, שומעים גם את הקול שלנו".

      כמעט שנה לאחר הערב ההוא ולקראת שידור הבכורה הטלוויזיוני של הסרט ב-yes, מודה סיידלר כי הוא עדיין מתרגש להיזכר באירועי הטקס. "יש כמה דברים שלעולם לא אשכח", הוא אומר. "איך הייתי בטוח שהולכים להכריז 'והזוכה הוא... כריסטופר נולאן', ואז אמרו את השם שלי, ואיך הבת שלי, מיה, הסתכלה עליי לאחר ההכרזה. וגם לא אשכח איך התעוררתי בבוקר שלאחר מכן, ואמרתי לעצמי שהחיים שלי אולי ישתנו לעד".

      והם באמת השתנו?

      "כן, ולא, לטובה ולרעה. מצד אחד, אנשים מסתכלים עליי אחרת, וכולם חושבים שאני גאון. אז זה נחמד לקבל יחס כזה וגם הצעות לפרויקטים מעניינים, אבל זה קצת מכביד. חוץ מזה, בעסקים עדיין מרמים אותי בדומה לעבר. כשאנשים שואלים אותי מה השתנה, אני בדרך כלל עונה להם שעכשיו חייבים לי יותר כסף מפעם".

      השנה אף תסריט שלך לא מתחרה על הזהב. זה חסר לך?

      "הרגשות שלי מעורבים ביחס לזה; מצד אחד אני מתגעגע לכל העסק, מצד אחר, אני נאנח לרווחה שאני לא שם. בסך הכל, האוסקר הוא קרב עצום, והקמפיין שנדרש מכל אחד מן המועמדים מחייב מאמצים רבים, אז זאת הקלה לא להיות מעורב בזה הפעם".

      דיוויד סיידלר (GettyImages)
      "זאת הקלה לא להיות מעורב בזה הפעם". קולין פירת' ודיוויד סיידלר (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

      גם אם הקרב הזה התיש אותך, הצלחת להגיע לרגע השיא עם נאום יפהפה. בין השאר איחלת בו כי השיא שלך יישבר ומישהו מבוגר ממך יזכה בהקדם בקטגוריה הזו. אתה חושב שזה יכול לקרות?

      "אולי זה יקרה כבר השנה! וודי אלן מועמד על 'חצות בפריז' והוא מבוגר ממני בשנתיים. חוץ מזה, מאז יציאת 'נאום המלך', קשישים כל הזמן ניגשים אליי ואומרים לי שנתתי להם השראה להתחיל או להמשיך לכתוב. בסך הכל, זה הגיוני שיעשו זאת – תסריטאות אינה ספורט אולימפי, וכל עוד שהמוח שלך צלול, מצבך הפיזי לא צריך להיות מכשול בדרך ליצירה. אמא שלי, למשל, המשיכה לעסוק באמנות ממש עד יומה האחרון, והיא היתה בת 98. השאלה היחידה היא אם אתה צעיר בלב".

      ואתה עדיין מרגיש צעיר בלב?

      "בהחלט. בכל פעם שאני רואה בחורה יפה ברחוב, למשל, אני מרגיש בן 14. למעשה, אני חש צעיר מדי. הייתי שמח לצאת כבר מגיל הנעורים המנטלי ולהרגיש, נגיד, בן 22".

      אמרת בזמנו שאתה שמח על פריחתך המאוחרת. אתה עדיין שבע רצון מכך שזה לא קרה לך מוקדם יותר?

      "בהחלט. חשבתי על זה הרבה לאחרונה, ואני איתן בדעתי. כלומר, אני מניח שזה הגיוני שמישהו צעיר ירצה את הכל כאן ועכשיו וגם אני הייתי כזה, אבל אם זה היה קורה לי כבר אז, הייתי לבטח מחריב לעצמי את החיים ואת הקריירה. לשמחתי, זה קרה לי בבגרותי, בשלב שבו אתה לוקח את הדברים פחות ברצינות ויודע גם לקחת הישגים כמו האוסקר בפרופורציות".

      נושא: מתוך הסרט "נאום המלך" (יח"צ)
      הצלחה לא צפויה שגרפה בעולם מעל 400 מיליון דולר. מתוך "נאום המלך" (צילום: יח"צ)

      "נאום המלך" היה הצלחה אדירה בעולם, והכניס מעל 400 מיליון דולר. גם בישראל התגלה כלהיט, והביא לאולמות כ-300 אלף צופים: הישג אדיר ליצירה בריטית הפונה בעיקר למבוגרים. זו הפעם הראשונה שסיידלר שומע על הישגי הסרט בארץ הקודש, אבל הוא לא מופתע מכך. "אני חושב שהיה משהו ב'נאום המלך' שהצליח לגעת בקהלים רחבים מסוגים שונים. אפילו הציבור האפרו-אמריקאי בארצות הברית, שבדרך כלל לא מתקרב לדרמות בריטיות תקופתיות, התלהב ממנו בגלל הדבר הזה".

      ומה בדיוק היה הדבר הזה?

      "העובדה שהסרט עוסק בדמות שוליים שכל החיים היתה אנדרדוג ודיכאו אותה, ואז היא מוצאת דרך לתבוע לעצמה מחדש את הקול שלה. אז אמנם הגיבור הוא בן אצולה לבן, אבל גם שחורים יכולים להזדהות איתו, וגם יהודים כמובן. לכן אני לא מופתע שכל כך אהבו אצלכם את הסרט, אפילו שאני מניח כי בריטניה של שנות השלושים לאו דווקא קרובה ללבכם".

      לך בעצמך יש שורשים יהודיים, נכון?

      "כן, אם כי אני לא זוכר בדיוק מה הם. אבל עד כמה שאני יודע, אבא שלי ואחיו היו בנים של רב מאודסה. הוא ברח מפוגרום, והעלה כל אחד מארבעת הבנים שלו על רכבת למקום אחר – אבא שלי הגיע לאנגליה, אבל אחד מאחיו מצא עצמו בישראל, והוא היה שם איזה זמן באיזשהו קיבוץ או משהו כזה, לא זוכר בדיוק מה. בכל מקרה, אני חושב שאפשר למתוח קו ישיר בין היהדות שלי ל'נאום המלך'".

      למה?

      "בגלל מה שקרה לנו בזמן מלחמת העולם השנייה – המשפחה שלי נטשה את בריטניה, כי היה אז חשש אמיתי שהיטלר יצליח לפלוש למדינה וזה יהיה הסוף של כולנו. אז עברנו לארצות הברית, והטראומה של המעבר הזה הולידה אצלי את הגמגום. מובן שהפרעת הדיבור הולידה אצלי גם רגשי נחיתות קשים, ותמיד היו אומרים לי – קח השראה מהסיפור של המלך ג'ורג' השישי, הוא היה במצב גרוע יותר משלך, ובכל זאת התגבר, אז גם אתה יכול. בגלל זה, מאז ילדותי הערצתי את המלך וידעתי שיום יבוא ואקדיש לו משהו. אם לא הייתי יהודי ואם הנאצים לא היו רודפים את המשפחה שלי, זה לא היה קורה".

      מעבר לזה, מה עוד מחבר אותך ליהדות בימינו?

      "שום דבר, האמת. אני לא שומר מצוות, לא חושב לבקר בישראל ולא עושה משהו שקשור באיזושהי צורה לתרבות היהודית. אני חילוני. עם זאת, לא כדאי למישהו לספר בדיחה אנטישמית כשאני בחדר. אני מבטיח להגן על השבט שלי עד זוב דם!".

      מתוך הסרט "נאום המלך" (יח"צ)
      אני חושב שאפשר למתוח קו ישיר בין היהדות שלי ל'נאום המלך'". מתוך "נאום המלך" (צילום: יח"צ)

      בעקבות ההצלחה הקולנועית של "נאום המלך", גרסה תיאטרלית שלו עולה עתה על במות לונדון. בכך מושלם המעגל המוזר של היצירה הזו, שנכתבה בתחילה כתסריט, ואז נכתבה מחדש כמחזה, ואז נוסחה שוב כתסריט, ועכשיו מגיעה לתיאטרון. איך כל זה קרה?

      "הכל בגלל מי שהיתה אז אשתי", מספר סיידלר. "התחלתי לכתוב משהו על המלך ג'ורג' השישי והבאתי לה את זה. היה מדובר בערך ב-60 עמודים. היא בחנה אותם לעומק ואמרה שיש בהם הרבה דברים יפים, אבל שזה לא מספיק ממוקד, והציעה לי כתרגיל לכתוב את זה כמחזה. היא הניחה שבגלל הגבולות הקאמריים, יהיה לי קל יותר להיפטר מהתפל ולהתמקד בעיקר – היחסים בין המלך לתרפיסט שלו. אז זרקתי את שישים העמודים, שזה לא דבר שקל לתסריטאי לעשות, והתחלתי לכתוב את המחזה וגם סיימתי אותו וגלגלתי אותו הלאה. אז, למרבה האירוניה, באו מפיקים ואמרו 'המחזה הזה יכול להיות סרט נהדר!' אז מה כבר יכולתי לעשות? עיבדתי את זה שוב לתסריט".

      ועכשיו הפכת את זה מחדש למחזה. מה יהיה שונה בין הגרסה הבימתית לקולנועית?

      "יהיה בה יותר הומור, כמו שהיה בתסריט המקורי שהגשתי לבמאי טום הופר. בזמנו, הסרט היה אמור להיות הרבה יותר מצחיק מכפי שיצא בסופו של דבר, אבל הופר הוריד ממנו את רוב הבדיחות".

      למה?

      "בגלל המחלוקת העקרונית שהיתה בינינו: הוא חשב שאם הסרט יהיה הומוריסטי מדי, אנשים לא ייקחו אותו ברצינות ולא יתרגשו ממנו. אני לא חשבתי כך, כי לדעתי, כפי שמורי ורבי ג'ורג' ברנרד שו תמיד אמר, הדרך הכי טובה להעביר מסרים רציניים היא לרפד אותם בהומור. אבל הבמאי הוא הקובע, אז דעתו התקבלה. בכל מקרה, אני כמובן לא מותח על הופר ביקורת – הוא עשה עבודה מצוינת".

      מתוך הסרט "נאום המלך" (יח"צ)
      "אני מבין שאנשים צריכים שמעל לראש הממשלה תהיה במדינה איזושהי דמות טקסית, אבל אני לא מלוכני" מתוך "נאום המלך" (צילום: יח"צ)

      בנאום הזכייה שלו אמר סיידלר גם כי הוא מודה למלכה אליזבת השנייה, שלא השליכה אותו למצודת לונדון הידועה לשמצה אף שתיאר בסרט כיצד המלך ג'ורג' השישי, שכזכור היה אביה, פולט את המילה "פאק".

      יתרה מכך, לא רק שהמלכה לא הביעה מורת רוח מהסרט, היא אפילו אמרה עליו מילות ביקורת טובות – צעד חריג יחסית אליה, שכן היא לא התבטאה אפילו בהקשר ל"המלכה" שנעשה על דמותה. אך למרות הכתף החמה מצד משפחת המלוכה, סיידלר מודה כי אין לו סקרנות מיוחדת כלפי אליזבת וקרוביה מעבר לעניין שלו בג'ורג' השישי. "אני לא מלוכני", הוא מכריז. "כלומר, אני גם לא אנטי-מלוכני, כי אני מבין שאנשים צריכים שמעל לראש הממשלה תהיה במדינה איזושהי דמות טקסית, אבל אני גם לא נלהב במיוחד מבני מלוכה".

      אז לא ראית את החתונה של וויליאם וקייט כדי לחפש רעיונות לסרט הבא?

      "לא, האמת שלא. הייתי בלוס אנג'לס, ובשביל לראות את זה הייתי צריך לקום בשלוש בבוקר, ולא ראיתי סיבה לעשות את המאמץ. הממ... אני מניח שקברתי עכשיו את הסיכויים שלי לקבל תואר אבירות".

      אם כבר מדברים על הדמויות הבכירות במדינה, שמעת את ההצהרה של ראש הממשלה דיוויד קמרון ולפיה תעשיית הקולנוע הבריטית צריכה להתמקד בעשיית שוברי קופות?

      "שמעתי וצחקתי. זה רק מראה את הבורות שלו. איזה מין דבר זה להגיד שצריך לעשות שוברי קופות? איך לעזאזל אפשר לדעת לפני עשיית הסרט אם הוא יצליח כלכלית לא? זה כמו להגיד למוציאים לאור – תוציאו רק רבי מכר. הרי אף אחד לא יודע כלום. קח את 'נאום המלך', למשל. זה סרט שבתחילה איש לא רצה לתת לו מימון, כולל קרן הקולנוע הבריטית. גם לאחר מכן, התוכנית הראשונית היתה לצלם אותו כדרמה של ה-BBC, עם שלוש מצלמות ותקציב נמוך, ורק לאט-לאט זה תפח לממדי ענק. זאת הוכחה לכך שבדרך כלל שובר קופות לא נולד במחשבה שיהיה כזה".

      גם את "הארטיסט", שאולי ישחזר את ההצלחה שלכם באוסקר השנה, אף אחד לא רצה לממן מלכתחילה. יצא לך לראות אותו?

      "כן, והוא נחמד, לא יותר. בכלל, זאת לא בדיוק השנה הכי טובה בתולדות הקולנוע. גם 'חצות בפריז', למשל, הוא כיף, אבל לא יותר מזה. הסרט הכי חזק שראיתי השנה היה 'קורנליוס', העיבוד השייקספירי המודרני של רייף פיינס, אבל אני מניח שזה משהו שמעט מאוד אנשים ייראו".

      דיוויד סיידלר (GettyImages)
      "'הארטיסט'? נחמד ולא יותר". דיוויד סיידלר (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

      סיידלר נרתם למאמץ לשפר את רמת הקולנוע, ועובד כעת על שני פרויקטים, שבדומה ל"נאום המלך" יהיו דרמות היסטוריות. האחד יעסוק בהרפתקנית שפעלה במאה ה-19, והשני בשבויי מלחמה שהוציאו לפועל אולימפיאדה משלהם ב-1940. כלומר, מדובר באיש עסוק למדי, ובכל זאת הוא מוצא זמן לשוחח עמי בטלפון במשך כמעט כשעה, כמות זמן חריגה בראיונות שכאלה.

      באיזשהו שלב השיחה גולשת לתוך תחילת המשחק בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד שמתקיים באותה שעה, ואני מתנצל על כך שגזלתי ממנו את זמן הצפייה בו. "לא קרה דבר", הוא אומר בתגובה. "אני לא ממש מתעניין במשחקי כדור. בשבילי ספורט זה דיג, שזה משהו שאני עושה בשקט ולבד".

      אז תודה בכל מקרה שהשקעת בשיחה כל כך הרבה זמן.

      "אל תדאג, תקבל חשבון בדואר".

      עבד כי ימלוך: על "נאום המלך"
      "נאום המלך" - ראיון עם מפיק הסרט
      "נאום המלך" - הסיפור האמיתי

      yes 1 ישדר את "נאום המלך" בהקרנת בכורה טלוויזיונית בלעדית בשבת, 25 בפברואר ב-21:30.