דיוויד בואי - "Hunky Dory"
האלבום של דיוויד בואי שיצא ב1971 כשרק הייתי עובר. מכיל קלאסיקות כמו "Life on mars" ו-"Changes". אפשר לומר שבואי הוא אחד מהאבות הרוחניים שלי, כמה שהייתי רוצה לחיות בקומונה שלו ושל ג'אגר.
קייט בוש - "Never For Ever"
האלבום השלישי שיצא לקייט, והראשון שהביא לה את ההכרה לה היא ראויה. זהו גם האלבום הראשון שבו זמרת אישה הגיעה לראש הטבלה באנגליה. אני אוהבת את שילוב הפסנתר וקולה המלאכי בשיר "Breathing", בתור ילדה שניגנה בפסנתר מגיל 5, זה אחד הכלים האהובים עלי.
לפטפילד - "Leftism"
צמד בריטי של אמנים/מפיקים פול דלי וניל בארנס משנות 90 הם נחשבים לחלוצי ה-IDM, (סגנון של מוזיקה אלקטרונית מתחילת שנות ה-90 שהושפעה מדטרויט טכנו ואחר כך טכנו אמנותי, אמביינט טכנו ואלקטרוני) ופרוגרסיב האוס, הם ערבבו צלילים של רגאיי ודאב ומבחינתי כל העולם האלקטרוני נשמע אחרת אחרי שהקשבתי ללפטפילד.
"A guy called gerald - "Voodoo ray
סוף שנות ה-80, האסיד האוס שולט, למרות שג'רלד סימפסון מחובבי הטכנו, אהבתי את חיבתו למכונת התופים והסינתיסייזר. הטרק הזה היה אחד הראשונים של אסיד האוס באנגליה. אני זוכרת ששמעתי אותו במועדון האסיינדה, ולא יכולתי להפסיק לרקוד.
מאסיב אטאק - "Blue Lines"
אלבום הטריפ הופ הראשון, אלילים, חלוצי הבריסטול סאונד. בצמתים רומנטים בחיי, מאסיב אטאק מעולם לא אכזבו.
סיסטר בליס תתקלט במסיבת פורים ב-9/3 בחוות רונית ויום לפני כן במועדון ה-ZIZ בתל אביב.
סיסטר בליס בראיון - ""אני שמחה שבני לא נולד בישראל"
איזו מהבחירות המוזיקליות של סיסטר בליס הכי אהבתם? ספרו לנו בפייסבוק