שיר פתיחה בהופעה חיה מסמל לרוב את הכיוון אליו האמן רוצה ללכת, בזמן שבו הוא עומד למבחן הקהל ששם את הכסף שלו עליו לערב הנוכחי. יש לא מעט אסכולות בנוגע לכך - יש מוזיקאים שפותחים בלהיט, יש יוצרים שמתחילים לבד על הבמה ורק לאחר מכן מצרפים את הלהקה, יש כאלה שמתחילים בקאבר ועוד ועוד. יהודה פוליקר פתח אמש (שישי) את ההופעה הראשונה שלו אי פעם במועדון הבארבי בתל אביב, הופעתו הראשונה זה שנים בהרכב חשמלי לגמרי במקום קטן יחסית לקיסריה והיכלי התרבות בהם הוא רגיל להופיע, עם "רדיו רמאללה" וזה אמר הכל: פוליקר הגיע למועדון הרוק הטוב בישראל כדי לתת בראש וחזק.
כך, בניגוד להופעותיו בסיבובים האחרונים, פוליקר המשיך מיד ל"משמרת לילה" של בנזין כשעל הבמה שלוש גיטרות חשמליות ובחצי השעה הראשונה פשוט לא הוריד רגל מהגז, עם להיטים בלבד, בלי הדאון-טמפו של שירי "אפר ואבק" למשל (להוציא את "רדיו רמאללה" כמובן) ובחיוך שמלווה את הקריירה שלו מאז יצא מהארון ופיזר את הערפל סביב זהותו המינית. פוליקר של הבארבי שדרג את השחרור שמאפיין את צעדיו מאז והדביק את הקצב לכדי הופעה מרתקת של אמן גדול, בסדר הגודל בו התחיל את הקריירה.
בניגוד ללא מעט אמנים אחרים, פוליקר בא לבארבי מוכן לתת הופעה שמתאימה למקום: כיאה לפרפקציוניסט, כל שיר שלכאורה סטה מהדרך הדו-כיוונית של המופע (המנוני רוק וכמובן, קטעים בניחוח יווני), עבר עיבוד מתאים כדי שחלילה, איש בקהל לא יפספס את הכוונה: "יום העצמאות", למשל, השתנה לכדי קטע רוק מהיר בהרבה מהקצב המקורי שלו. בנוסף, פוליקר תיבל את החלק האחרון של הסט בקאברים מצוינים ל-"You Really Got Me Going" של הקינקס ו-"Another Brick In The Wall" של פינק פלויד. הקאברים האלו בקול החרוך והצורב של פוליקר היו מפתיעים ומרעננים בין המנונים נוסח "פחות אבל כואב" ו"חופשי זה לגמרי לבד". בכלל, כל ההופעה שימשה הזדמנות של פוליקר לרענן את טכניקת הנגינה המצוינת שלו ולהראות שאת הריפים עליהם גדל, הוא לא שכח.
החלק היווני של המופע, שהתנהל כשפוליקר ישוב, עבר גם הוא תהליך של האצה יחסית והתנהל כמעט בשרשרת, כדי לשמור על הערנות. זה לקח מצוין שפוליקר למד מנקודת התורפה של המופע שלו בקיסריה למשל, בו החלק היווני אכל את הראש. בנוסף, ראוי לציין שהפקת המופע לא חסכה באמצעים בגלל גודלו של הבארבי, והמופע לווה בווידאו-ארט מושקע ותאורה מצוינת, כך שמי ששילם את ה-150 שקלים, סכום מצחיק ביחס למחיר כרטיס בקיסריה או באמפי שוני, קיבל את כל החבילה פלוס אלכוהול ומינוס כיסאות בטון ופקקים ביציאה.
פוליקר הצטרף אמש למועדון מכובד מאוד של יוצרים שגילו את הקהל שלהם מחדש דרך גובה העיניים שמציע הבארבי: שלום חנוך עשה זאת בסדרת מופעי "חיות לילה", ריטה עשתה זאת בעבר וגם אהוד בנאי, משינה ויהודית רביץ, בנוסף לברי סחרוף ורמי פורטיס המופיעים שם בקביעות והקהל הקבוע שלהם יודע שמופעי הבארבי לא דומים לשום מופע אחר שלהם ברחבי הארץ. זהו מהלך נכון ומשמח של פוליקר, שיש לקוות שבעקבותיו יקרו שני דברים: האחד, שפוליקר עצמו ימשיך להופיע שם גם בתקופת האביב-קיץ, בה מאוד מפתה לצאת למקומות הפתוחים; השני, הוא שעוד אמנים שהתרגלו לפתוח קופות ענק יגיעו לשם כדי ללמוד על עצמם ועל הקהל משהו חדש. לידיעת הקורא שלמה ארצי.
יהודה פוליקר עובד על שני אלבומים חדשים
יהודה פוליקר זכה בפרס מפעל חיים של אקו"ם
יהודה פוליקר עושה שלום חנוך - האזינו
יהודה פוליקר במועדון הבארבי: הייתם? ספרו לנו בפייסבוק