כדור הארץ לניקי מינאז', האם שומעת?
בראיון שנתנה ניקי מינאז' לקראת צאתו של "Pink Friday:Roman Reloaded", אלבומה החדש, היא אמרה שהיום בו יראה האלבום אור עתיד להיות יום שעולם המוזיקה יזכור. "זה יהיה יום גדול לתרבות ההיפ הופ ויום גדול לתרבות הפופ. זה הולך להיות מאוד גדול".
בציטוט הזה טמונה כל הבעיה של ניקי מינאז'. שימו בצד את הפרובוקציות, את התלבושות והמחשופים המופרכים, את האיפור המוגזם, את כל האלמנטים התדמיתיים שמטרתם לספר לנו שמינאז' היא בחורה שווה ומקורית. אם מינאז' חושבת שאלבום מדשדש ודו קוטבי כמו "פינק פריידי: רומן רילואדד" הוא אלבום שיש בכוחו לשנות את פני ההיפ הופ והפופ, אז אין ספק שמדובר בבחורה שעם או בלי תחפושות, זקוקה לריאליטי צ'ק דחוף.
מינאז' היא דווקא בחורה עם כישרון, והכישרון הזה נוכח בחלק קטן מהשירים באלבום החדש. האלבום עצמו, 22 שירים, מחולק לחטיבת היפ הופ וחטיבת דאנס-פופ. מדי פעם מתגנב פנימה שיר אר אנ' בי שלא משאיר רושם רב. כצפוי, החלק ההיפ הופי הוא החלק הטוב ובו מינאז' מזכירה שיש סיבה למהומה סביבה. בשיר הנושא, למשל, בו משתתף ליל וויין, מינאז' נשמעת חדה, דינמית, מעניינת. השילוב שלה ושל ליל וויין עובד מצוין, ולמרות שיש שיגידו שהוא שיר מיושן בסטנדרטים נוכחיים של היפ הופ, הוא עדיין שיר טוב.
ב-"I Am Your Leader" היא חוברת לריק רוס ולקמרון ושוב מוכיחה שכשלצידה כוחות מובילים מהז'אנר ובאמתחתה טקסטים בוטים, מינאז' היא אמנית היפ הופ ראויה. עדיין לא אחת שעושה אלבומים שבצאתם מסמנים "יום גדול לתרבות ההיפ הופ", אבל ראפרית לא רעה בכלל.
בחלקו השני והארוך יותר של האלבום מתברר כי מינאז' תחת חיה האשליה שלצד היותה ראפרית, היא גם אמנית דאנס-פופ. כן, כי זה כל כך סביר שזמרת אחת תהיה גם מיסי אליוט וגם דיוויד גואטה. בבת אחת מזהמת מינאז' את האלבום עם ערמות של שירי פופ מהזן הכי הנחות, כאלה ביותר שמחסלים את סיכוייו של "רומן רילואדד" להיות אלבום טוב או לפחות נסבל.
את דיוויד גואטה מינאז' אמורה לראות רק במסיבות של וויל איי אם, לא באולפן, וכנ"ל לגבי מפגשיה עם מפיקים כמו רד-וואן וד"ר לוק. הדאנס של מינאז' מתרסק כל כך חזק, שהיא גורמת לבריטני להישמע כמו אמנית דאנס רצינית. הביטים הערסיים דורסים אותה ובחירת השירים בחלק הזה של האלבום אומללה. "מרילין מונרו", למשל, הוא שיר שמתאים לסלינה גומז לבצע.
כנראה שניקי מינאז' מבולבלת אם היא חושבת שנועזות משמעותה לבוא לגראמי עם אפיפיור צעצוע לצידה ולהזעיף פנים כל הטקס. זו לא נועזות,זו שבלוניות. נועזות תהיה להוריד את האיפור, לפשוט את התחפושות, לנפנף מעליה באסטיונרים כמו רד-וואן שמוכרים לה שירי פופ בגרוש ולחזור ולנסות להיות הקול הנשי המוביל של ההיפ הופ העכשווי. עם אלבומים כמו "רומן רילאודד" מינאז' אולי תשיג עוד קמפיין ללק, אבל בהיסטוריה של הפופ וההיפ הופ היא תישאר הערת שוליים.
ניקי מינאז' באלבום הבכורה: אז היא עוד היתה מבטיחה
ניקי מינאז' באלבום החדש: בלוף או הדבר האמיתי? דברו איתנו בפייסבוק