הכלל אומר שלא מחליפים סוס מנצח, זה כמובן בתנאי שאין לך סוסון פוני פוטוגני שיכול לעשות את אותה העבודה ולסחוט קריאות התפעלות על סעיף קושקושוניות. "מאסטר שף" הישראלית הוקצעה והונדסה עד שהפכה תוך שתי עונות בלבד לסוס מנצח עבור קשת. את "מאסטר שף" אפשר יהיה להריץ עוד ועוד והיא תמשיך לדהור ולא להתעייף לפחות כמה עונות כל זמן שיהיו מאכלי עדות, כל זמן שיהיו סבתות שמעבירות את הידע הלאה, כל זמן שיהיו גיבורי מעמד הפועלים שמבריקים כשמניחים לפניהם כלי מטבח "מאסטר שף" תמשיך לדגדג את בלוטות הרוק והדמעות.
מתוך ההצלחה הזו, ובתואם עם עונת הטלוויזיה האחרונה שהכניסה ילדים לפריים טיים, גם "מאסטר שף" רוצה להתחדש במהדורת מיני ממש כמו שעושים עם כל מוצר לפני שישעמם ממנו, וכשרוצים להעלות את מדד החמידות שלו. "מאסטר שף ילדים" אם כן, הולך לגרור תשואות התפעלות על העובדה שהוא ממרכז אוכל כמו שעמישראל אוהב ולא יכול לשבוע ממנו, ועוד הרבה יותר מכך על זה שלצד האוכל הישראלי, הוא מעלה על נס את נזר הבריאה הישראלי השני ילדים. ילדים קטנים, מתוקים ומוכשרים שמתהדרים בשמות צבריים למופת (מלבד סטיות התקן הפוליטיקלי קורקט ההכרחיות), ובהבנה מושלמת של המנגנון הטלוויזיוני.
אם זה מדאיג אתכם, או לא מושך אתכם כנראה שנולדתם חסרי לב ותמותו עריריים ורעבים. אם ילדים שהכינו אנקדוטות משעשעות עבור המצלמות כאילו השתפשפו בעשרות מסיבות קוקטייל פוליטיות מלחיצים אתכם, וההיפר הישגיות הפרפקציוניסטית והקפוצה שלהם מעוררת בכם את הרצון לצעוק להם "ברחו כל עוד נפשכם בכם אל גן השעשועים" אין ספק בכלל שאתם אויב העם ויש לעקר אתכם מראש. איזה מין אדם נכה רגשית לא מתמוסס ממפרום עם 'נגיעות אדומות'? איזו מין חיית פרא אינה מתמוססת מעודף ביוץ מול ילדון שמעיד על עצמו שאם היה מאכל היה צ'יפס?
ובכן, "מאסטר שף ילדים" מהונדסת היטב עבור המיינסטרים שאוהב את הפריים טיים שלו עשוי טוב טוב; יש בה את כל מה שהפך את "מאסטר שף" לשלאגר חיים כהן האבהי ממילא נראה בכוננות חיבוק מתמדת, יונתן רושפלד מפשיר את קצה הקרחון שהוא כדי שלא להפחיד את הילדים המתמודדים על מקומם בנבחרת, מיכל אנסקי בדיפולט שלה פונה אל כל גיל בטון גננתי, ואייל שני לא משנה דבר באופן בו הוא מדבר עם ילדים ושיתמודדו עם ההייקו אוכל שלו.
"מאסטר שף ילדים" אם כן, מטופלת בלא פחות מקצועיות משגרסתה המבוגרת זוכה לה, ובכל זאת היא אינה חומר שאמור למלא משבצת שידור בת שעה וארבעים בזמן פריים טיים. תוכניות בכיכובם של ילדים אמורות להיעשות עבור ילדים, ולא עבור מבוגרים שרוצים שינחמדו להם את הזמן. יותר מזה ילדים אינם אמורים לרצות לייצג את כל העדה שלהם, או לעבור שלב ל'נבחרת' כדי שכל עם ישראל לא יתאכזב מהם. הם יכולים להיות מוכשרים, נהדרים ועילויים בתחומם, ובכל זאת אינם צריכים להתמודד עם מצלמות. גם אם התוכנית הראשונה של האודישנים הונתה את צופיה והראתה רצף של ילדים שכולם באורח פלא התקבלו לנבחרת, בהמשך, אחרי שהמצלמות יפסיקו לרחם על הכשלונות הזעירים שלהם ויראו אותם באכזבותיהם ובדמעותיהם, עוד נתכווץ בחרדה של ממש עבורם.
רק לפני שבועות ספורים, נערה אחת המבוגרת בחצי עשור ממרבית מתמודדי "מאסטר שף ילדים" הודתה שהיא אינה עומדת בלחץ ופרשה מתוכנית כשרונות קבל עם ועדה יש כאן איזושהי מסקנה שמחכה להתקבל עדיין. שהעילויים יבשילו בחממותיהם, רחוק מעין המצלמות, ושיפנו אל קהל היעד הרלוונטי שלהם; עבור המבוגרים שדווקא יודעים להעריך גם אוכל טוב, גם ריאליטי עשוי היטב וגם מה ראוי לילדים לעמוד בו, נבקש טלוויזיה הגונה ונטולת סוסי פוני.
"אלוף העברית": לא מנצלת ילדים, כן משעממת צופים
יצחק קדמן: "ילדים בריאליטי זה דבר מגונה"
"מאסטר שף ילדים" - מה אתם חשבתם? ספרו לנו בפייסבוק