אמנון לוי: "חרדים לא צריכים לשרת בצבא"

חרדים? "אנחנו שונאים אותם, חלק בצדק"; שירות צבאי? "זה לא הישראליות"; סנסציוניזם? "אני מחפש שיהיה מעניין". אמנון לוי חוזר עם סדרה על החרדים ועונה לכולם. ראיון

עינב שיף
27/04/2012

אמנון לוי כבר נשבע לעצמו שלא יעסוק יותר בנושא החרדים. לוי, שהיה מהכתבים הראשונים לתחום אז בעיתון "חדשות" ולאחר מכן הוציא ספר בנושא, "החרדים", גמר אומר להמשיך לתחומים אחרים. "אני זוכר שמינו אותי לכתב העיתון בניו יורק", הוא מספר לקראת עליית הסדרה התיעודית "חרדים" (אותה יצר עם איתי דנקנר, בנו של העיתונאי והסופר אמנון דנקנר), שתעלה בערוץ 10 ביום ראשון הקרוב בשעה 21:00. "שלחתי לעורך שלי, דאז, אודי אשרי ז"ל, שתי כתבות על חרדים בניו יורק. הוא אמר לי 'אמנון, אני מאוד אוהב את הכתיבה שלך על חרדים, אבל ניו יורק גדולה יותר מזה'. הבנתי את הרמז ולא כתבתי על זה יותר".

הסיפור הזה הרחיק את לוי מעיסוק חדשותי בחרדים; הוא אמנם כתב מחזות בנושא, אבל מה שהחזיר אותו לסמטאות של מאה שערים בירושלים, הוא דווקא זיכרון חד, כואב ומר של כישלון: "כשהייתי בזכיינית ערוץ 2 טלעד, לפני הרבה מאוד שנים, ביקשו ממני לעשות סדרה על חרדים. לא ידעתי כלום על טלוויזיה והצמידו לי במאי שלא ידע כלום על חרדים ולא הצלחנו לתקשר. אבל צילמנו המון חומר והעמדנו פרק פיילוט שהיה פיאסקו מביך. פשוט עזבנו את זה".

והנה, אתה שוב שם עכשיו. למה עכשיו?

"זה די ברור: הם בולטים, העימות איתם מאוד חריף, המון עניינים שנשארים פתוחים וכמובן – שאלת השירות בצבא. אלו דברים שלא הצלחנו לפתור ואני חושב שהגיע הזמן לשמוע את הצד שלהם - להקשיב להם, כמו שהם. לא להתווכח – להקשיב, לא להסכים איתם – להבין. לא בטוח שאני פרו כל מה שהם אומרים, יש דברים שאני בהחלט לא מסכים איתם, אבל לנו כחברה יש לנו הרבה יותר דעה מאשר הבנה או ידיעה עליהם".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
להקשיב להם, בלי להתווכח. מתוך "חרדים"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

"חרדים", בת שלושה פרקים, מוצאת את לוי בן ה-57 בעמדה החביבה עליו: מצד אחד עם העם, בסגנונו הברור והנהיר לכל, האיש שזכה לקיתונות של לעג בגלל תחרות קילופי ביצים אבל הביא כ-25% רייטינג לתוכנית אירוח ומצד שני – נגד העדר, במובהק: הדבר בא לידי ביטוי בפרק השני בסדרה, בו הוא עוסק בקווי העימות החריפים בין החברה החילונית לחרדית – הצפירה ביום הזיכרון, היחס לנשים, השירות הצבאי: בכולם נוקט לוי עמדה פרו-חרדית ברורה במקרה הקיצוני והקשבה חסרת התנגדות כברירת מחדל. בכך, לוי מביא לשיא את האג'נדה המאוד שונה בנוף העיתונאי-חילוני הקלאסי. "החרדים" היא גם ההזדמנות שלו לצאת שוב נגד הטאבואים שהחברה החילונית מסרבת לגעת בהם.

"השירות הצבאי הוא מפלצת שאנחנו יצרנו", אומר לוי. "אנחנו נותנים להם דחיית שירות שנתית כדי שילמדו ולא יעבדו. אתה חושב שאנשים רוצים להיות עניים? הם לא. אני באמת חושב שחרדים לא יכולים לשרת בצבא. אני מכיר חרדים, הצבא הוא מאוד מאוד חילוני. ראינו את זה בסיפור שירת הנשים – או שהצבא יתחיל להבדיל בין גברים נשים וייכנס לסתירות עם עצמו, או שניכנס למצב שמעבירים אנשים על דתם. חרדים לא יודעים לדבר עם נשים, חרדי צעיר לא דיבר בחיים עם אישה שהיא לא אמו או אחותו. מה הם יעשו בצבא?"

ערך השירות הצבאי לא מופנה רק כלפי חרדים. הוא ערך עליון במדינה.

"אצלי התפיסה היא רחבה יותר: לא כל אדם יכול לשרת בצבא. יצרנו פה מפלצת שכל הישראליות בנויה על שירות בצבא, רודפים אחרי זמרים שלא שירתו ואחרי דפני ליף, חולת אפילפסיה, אומרים שהיא לא יכולה להוביל את המחאה בגלל שלא שירתה בצבא. זה פאשיסטי, זה שוביניסטי ויצאנו פה מדעתנו. השירות בצבא הוא אמצעי, הוא לא הישראליות והוא לא הכבוד הגדול. הצבא הוא כורח, לא מטרה נכספת. המונוליטיות הזו היא אבי אבות הטומאה – כולם צריכים לעמוד דום בצפירה, כולם צריכים ללכת לצבא, כולם צריכים לשמוע שירת נשים. מה פתאום שירת נשים נהיה דגל? מה כל כך נורא בזה שחיילים דתיים ייצאו בזמן שנשים שרות? על זה צבא ההגנה לישראל עומד?".

אתה חושב שלסדרה יהיה אפקט מקרב, או שאנחנו עמוק מדי בשנאה?

"אנחנו עמוק מדי בלשנוא. אנחנו נורא שונאים את החרדים, חלק בצדק. הם בצדק קנו את השנאה שלהם ובסדרה זה לא מובא כי החדשנות היא להביא אותם כמו שהם. לא צריך להתווכח איתם כל הזמן, אני יודע מה העמדה שלי".

קנו חלק מהשנאה בצדק. הפגנת חרדים(צילום: גדעון צנטנר)

אז מה התשובה בעצם? אם סדרה שנותנת את מלוא הצד שלהם לא תקרב, מה הטעם?

"התשובה היחידה לסכסוך היא פלורליזם. הם נורא שונים מאיתנו והם נורא קשים בשונות שלהם. למשל, היחס לנשים – היו בסדרה דברים שהפכו לי את הבטן, אבל אני משתדל לראות מה שלהם ומה שלי. היחס לצבא – אני לא חושב שהם צריכים לשרת בצבא, אני אהיה פלורליסט בעניין ושנלך לצבא מקצועי בהדרגה, נעזוב את שירות החובה. הכרנו במיוחדות של הערבים בצדק, ואפשר למצוא גם פלורליזם תרבותי בנושא הזה. זה גם מחייב אותם – לקבל אותנו שאנחנו חילונים, לקבל נישואים אזרחיים, לקבל תחבורה ציבורית בשבת – אני אומר את זה בעיתונות החרדית: אתם חייבים לרדת מאיתנו כדי שנרד מכם".

פרק העימות נפתח בסצנה מוכרת במהדורות החדשות של יום הזיכרון: חרדים הולכים בזמן הצפירה בשכונת מאה שערים בירושלים. על רקע הדברים האלו נשמעים דבריו של גבי גזית, שטען בתוכנית הרדיו שלו כי החרדים הם עלוקות. לוי מייחס לגורמים בתקשורת, כמו גזית, נתן זהבי וכמובן יאיר לפיד, הנמסיס האידיאולוגי בהקשר החרדי, השפעה רבה על הקרב הבלתי נגמר בין הצדדים: "יאיר לפיד לא פחות גרוע מגבי גזית ונתן זהבי", אומר לוי. "הוא יותר מתוחכם, זה כן. "יאיר לפיד עשה את זה לא מעט בחודשים האחרונים - הוא הלך עם אג'נדה אנטי חרדית. הייתי כתב בכנסת וראיתי איך אג'נדת 'הכה את החרדים' עובדת בכל פעם לפני בחירות: אברום בורג עשה את זה, יאיר לפיד עשה את זה וגם אהוד ברק – כולם פתאום מציעים הצעת חוק 'לגייס את החרדים לצבא'. בא לי להקיא מזה".

והתקשורת עצמה? היא מלבה אש קיימת או מבעירה אותה.

"זה נורא פופולרי להכות בחרדים והם, זהבי וגזית, מצטרפים לפופוליזם הזה. אני לא יודע איך הסדרה תתקבל: לבוא באווירה הציבורית היום ולהגיד 'בואו תקשיבו לחרדים'? יכול להיות שגם עליי יירקו ברחוב".

לא פחות גרוע מגבי גזית ונתן זהבי. לפיד(צילום: ערן גילווארג)

"חרדים" היא חלק מלוח השידורים החדש של ערוץ 10, לוח ששבע שידורים חוזרים מעייפים ולעוסים בזמן משבר הסגירה, לוח אותו לוי נאלץ להחזיק עם "פנים אמיתיות" שלו מול "The Voice". לוי, לא פראייר של רייטינג אף פעם, העמיד מול המפלצת של "רשת" את כל התותחים שלו, מנועם שליט ועד יובל, הנערה בת 30 הזהויות שהסעירה את המדינה. לוי, כמו בימי "שומר מסך" העליזים, הואשם בסנסצזיוניזם, עיתונות נמוכה, פרומואים מפוצצים ומעט מאוד הישגים.

לוי, כמו לוי, לא מתחרט על דבר ומפרט: "נועם שליט נתפס, גם בעיני, כאבא של גלעד, אבל לא רציתי לדבר איתו כאבא של גלעד", הוא מסביר. "שאלתי אותו - מה יש לך להציע? זה שאתה אבא של גלעד זה לא רלוונטי. אתה רוצה להיות בכנסת? בוא תשכנע אותי. לא ידעתי שהוא יהיה ככה, שהוא לא יידע שאין נישואים אזרחיים בישראל? לא ידעתי שאין לו עמדה בנושאים שעל הפרק. הייתי נבוך יותר ממנו בנושא הזה".

אוקיי. הנערה עם 30 הזהויות. לא מוגזם?

"זה סיפור מטלטל. אתה לא היית עושה אותו?"

לא.

"אז יש לנו וויכוח. שלושה-ארבעה חודשים אחרי היא רק פורחת. יש לה עבודה חדשה, יש לה אהבה, היא קיבלה תמיכה מדהימה מכל הכיוונים. זה רק עזר לה".

אבל זה הימור בחיי אדם.

"ולמה על אנורקטית שהיה מיליון פעם זה בסדר? וסכיזופרניה? פשוט לא הכרתם את המחלה הזאת. ראיתי סרטים ברחבי העולם, ב-BBC וב-HBO בנושא וכולם עשו את זה בצורה הרבה יותר חסרת גבולות ממני. למשל, כניסה לחדר הטיפולים. אני לא נכנסתי. הקפדתי גם על כך שאמא שלה וחברה קרובה מאוד שלה יהיו נוכחות כל הזמן. יש הסכם כתוב וחתום על איך זה הולך לעבוד, שלפעמים נעשה עם זהויות שונות שלה".

יש תחושה שבצומת המכריע, בין זווית של רייטינג לזווית שתעשה את הסיפור – אתה פונה שמאלה ולא ימינה.

"לא יודע מה להגיד, ככה אני חושב את הדברים. אני לא חושב איך לעשות את זה יותר סנסציוני. אני חותר לכך שזה יהיה מעניין. אני מנסה למצוא זווית אחרת, אני מנסה למצוא משהו שעוד לא דובר ולא נאמר, התייחסות קצת אחרת. אני מנסה גם להיות מחוץ לעדר".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"עשה לה רק טוב". יובל שטרית, הנערה עם 30 הזהויות(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

עושים אפלייה בינך לבין תוכניות כמו "המקור" ו"עובדה", שנחשבות מכובדות יותר בביקורות ובתעשייה?

"שאלה לא קלה. הביקורת שבויה במיסקונספציה לגביי שנים רבות. זה לא לא מזיז לי, זה מזיז לי – אבל זה לא מזיז אותי. אני בטוח במה שאני עושה. אני עושה פאלטות, שגיאות וטעויות".

"זוכרים לי את הדברים הרעים וברוך ה' היו ולא זוכרים לי את הדברים הטובים – וברוך ה' יש", הוא מסכם את הנקודה הזו, אבל תמיד שומר על הזווית האמנון לוית הזו, זו שרוצה להיות עיתונאית מכובדת אבל שוחה היטב במשחק המספרים: "רייטינג זה מאוד חשוב ומי שאומר שלא מעניין אותו רייטינג מבלבל את השכל, הוא שקרן וצבוע", הוא אומר. "פעם, בערוץ הראשון, החליטו ארבעת חכמי הערוץ הראשון שבשישי בערב יהיה קונצרט כי זה מה שטוב לעם ישראל. ברוך ה' יש רייטינג, ואי אפשר לשים קונצרט. הרייטינג עשה דבר מדהים – דמוקרטיזציה של התרבות".

זו שאלה של מינונים. נראה שהדמוקרטיזציה הפכה לאנרכיה.

"יכול להיות, אבל בסך הכל חייבים לראות שהרייטינג מונע מאיתנו גבהות לב. זה לא מה שאני וארבעת החברים שלי רוצים. אני מוכרח להתחשב באנשים ברחוב. זה לא הבסטה של אבא שלי. רייטינג הוא סגולה נגד עריצות לב".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
לא בוחר בסנסציה. אמנון לוי עם אייל ברקוביץ'(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

באחד הימים, הגיע איתי דנקנר למשרד ההפקות של לוי ברחוב ברנר בתל אביב, עם חוויית צפייה מפתיעה: בשידורי הלילה של הערוץ הראשון הקרינו את "סוגרים שבוע", תוכנית הבידור דרכה התפרסם לוי, שהחליף את יאיר לפיד במשבצת היוקרתית של שישי בערב בערוץ 1. "איתי סיפר לי על התוכנית, שחשבתי שדווקא היתה טובה ואפילו המבקרים אהבו ואמר שזה זוועה", מספר לוי. "הסתכלתי על זה, ובאמת זה היה נורא. נורא".

במבט לאחור, אתה מבין מה עשית בתוכניות האלו?

"לא. אני מסתכל על הבובה המפודרת מכף רגל ועד ראש לא מבין. אני כמובן לא מתחרט, שיעמם לי ב'ערב חדש' ורציתי לעשות דברים חדשים. אבל זה לא היה בשבילי".

כך, אחרי שנים בטלעד, לוי מצא את עצמו בערוץ 10 ונדמה שערוץ 10 מצא את לוי: היחסים בין השניים חמים מאוד ולוי יעלה כבר ביולי פרקים חדשים של "פנים אמיתיות". "אני מאוד אוהב את ערוץ 10", הוא אומר. "אני מוכרח להגיד לך משהו פתטי ועלוב נפש: הייתי בערוץ 2, עברתי לערוץ 10 – אין שום הבדל ברחוב מבחינת היחס אליי".

אבי ניר מתקשר, אומר לך קח משבצת, תביא את "פנים אמיתיות", תעשה סרט דוקומנטרי אחת לכמה זמן ותקבל איקס פלוס עשר ממה שאתה מרוויח כיום.

"פעמיים כמעט עברתי לקשת ופעמיים החלטתי לא לעבור. קשת היא החברה הכי טובה לטלוויזיה בארץ, אין בכלל ספק וזו האמת. אני מסתכל עליהם בהערצה. אני רואה את המקצועיות שלהם על המסך ומצד שני – ערוץ 10 זה הבית שלי וטוב לי. אם אבי ניר יתקשר אליי היום – אני אומר לו לא. אם ייסגר הערוץ, זה כבר משהו אחר".

אמנון לוי: למה עשיתי סרט על נערה עם 30 זהויות
על "פנים אמיתיות" של אמנון לוי אודות הרב עובדיה יוסף


אמנון לוי - סנסציוני או עיתונאי? ספרו לנו בפייסבוק מה דעתכם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully